איראן מקיימת היום (שישי) בחירות לפרלמנט שבהן צפויים השמרנים הקיצוניים לחזק את כוחם, בעוד שהשאלה הגדולה שנותרה פתוחה היא מה יהיה שיעור ההצבעה.
הבחירות לפרלמנט, המג'לס, הן הראשונות ברפובליקה האסלאמית מאז מחאות החיג'אב שזעזעו את יציבותה ב-2022. המשטר אמנם דיכא אותן באלימות, אך התסכול ממנו רק הלך וגבר ומאז, ואזרחים רבים צפויים להישאר בבית כאות מחאה.
המנהיג העליון של איראן, עלי חמינאי, קרא להצבעה "חובה דתית". "הצביעו בשעות המוקדמות", הפציר חמינאי באזרחים, אחרי שהיה האדם הראשון שהצביע היום. חמינאי האשים את "אויביה" של איראן, מונח שבו הוא נוהג להשתמש בתיאורן של ארצות הברית וישראל - בניסיון ליצור ייאוש בקרב הבוחרים האיראנים.
"עיניהם של ידידיה ושוחרי רעתה של איראן נשואות היום לתוצאות (הבחירות). שמחו את החברים ואכזבו את האויבים", אמר חמינאי לטלוויזיה הממלכתית, על רקע המלחמה המתחוללת באזור מאז מתקפת חמאס על ישראל ב-7 באוקטובר.
אך הסקרים מראים כי רק כ-41% מבעלי זכות הבחירה יטרחו להגיע לקלפיות ולבחור בין מועמדים שמציעים מעט מאוד שינוי. פוליטיקאים מהמחנה המתון נותרו מחוץ למרוץ, בעוד שהמחנה הרפורמיסטי אמר כי הבחירות הן "לא חופשיות ולא הוגנות".
לפי משרד הפנים, 15,200 מועמדים - שעברו סינון קפדני על ידי המשטר - יתמודדו לפרלמנט בן 290 המושבים, שהשפעתו מוגבלת. הוא עוסק בעיקר במדיניות פנים, בעוד שאת ההחלטות בתחום החוץ והגרעין מקבל המנהיג העליון בן ה-84.
במקביל לבחירות לפרלמנט, ייבחרו 88 חברי מועצת המומחים, גוף שלטוני רב השפעה שבין השאר יקבע מי יהיה יורשו של חמינאי.
מהרן, סטודנט בן 22 מעיר איספהאן שבמרכז איראן, סיפר מדוע הוא מחרים את הבחירות. "אני רוצה שינוי במשטר, והחלטתי לא להצביע משום שזה רק יחזק את האחיזה של הרפובליקה האסלאמית. אני רוצה לחיות בחופשיות", אמר לרויטרס.
מנגד, זהרה, עקרת בית בת 26 מטהראן, אמרה כי תצביע כדי ש"העולם יבין שאנחנו תומכים במנהיג שלנו (חמינאי) כפי שהוא אמר שההצבעה היא חובתנו".
הייאוש בציבור האיראני נובע גם מהמשבר הכלכלי, תולדה של הסנקציות האמריקניות, ניהול כושל ושחיתות בקרב המשטר השיעי. מתנגדי משטר וארגוני אופוזיציה הפיצו ברשתות החברתיות את ההאשטג VOTENoVote#, שקורא לאיראנים להישאר בבית כדי לא להעניק לגיטימציה לשלטון האסלאמי.
ערב הבחירות, ארצות הברית אמרה כי היא לא מצפה שהבחירות יהיו חופשיות או הוגנות.
בבחירות הקודמות לפרלמנט, שנערכו עם התפרצותה של מגיפת הקורונה במרץ 2020, נרשם שפל בשיעור ההצבעה שהגיע ל-42.5%. רק ארבע שנים קודם לכן, כשרבים האמינו שהמצב הכלכלי והמדיני של איראן עומד להשתפר בזכות הסכם הגרעין, 62% מבעלי זכות הבחירה מימשו אותה.
פעילת זכויות הנשים נרגס מוחמדי, כלת פרס נובלת לשלום המרצה מאסר ממושך, תיארה את הבחירות כ"תרמית". היא זכתה בפרס באוקטובר, על רקע מאבקן של נשות איראן בדיכוי הדתי שהן חוות מאז המהפכה האסלאמית ב-1979.
מחאות החיג'אב פרצו עם מותה במעצר משטרת המוסר של הצעירה הכורדית מהסא אמיני, שלא התכסתה כנדרש בחוק. אלפים נעצרו, מאות נהרגו בעימותים עם כוחות הביטחון ואחרים אף הוצאו להורג.