ראשי הסיעות החרדיות זעמו על הצהרת שר הביטחון יואב גלנט, לפיה הוא לא יקדם את החוק שפוטר מגיוס לצה"ל את תלמידי הישיבות ש"תורתם אומנותם" ללא הסכמה של כל מפלגות ממשלת החירום, קרי, בהסכמת המחנה הממלכתי. בכיר ביהדות התורה ששוחח אמש (רביעי) עם גלנט לאחר הצהרתו, מתח עליו ביקורת חריפה: "אנחנו לא מבינים, לאן אתה רוצה להגיע ככה? לבחירות? למה לנהל את זה ככה בפומבי?".
שר הביטחון יואב גלנט מנסה כעת לפייס את המפלגות החרדיות, ושוחח היום (חמישי) עם סגן השר אורי מקלב מיהדות התורה, והעביר לו מסר מפייס סביב הסערה על חוק הגיוס אחרי הצהרתו הפומבית על כך שלא יקדם חוק שפוטר את תלמידי הישיבות ש"תורתם אומנותם" ללא הסכמה של כל סיעות ממשלת החירום הנוכחית. גלנט התקשר כדי לנחם את מקלב על פטירתו של אביו שהלך לעולמו השבוע ואמר לו בסוף השיחה סביב המשבר על החוק: "אני רוצה להגיע להבנות, אין לי עניין בעימות עם החרדים". מוקדם יותר נפגשו היום יו"ר ש"ס אריה דרעי יחד עם יו"ר דגל התורה משה גפני. בסביבתם אמרו כי השיחה עסקה בעניינים הקשורים בבחירות לרשויות המקומיות אך ההערכה היא כי השניים דנו גם בסוגיית הגיוס.
"יש תפוח אדמה לוהט שיכול לגרור אותנו לבחירות תוך חודש ימים", אמרו גורמים ביהדות התורה. "אנחנו צריכים להתכנס לחדר ולפתור את זה. כשאתה מנהל את זה בפומבי, זה בעיקר מהלך פוליטי, וחבל שגלנט עושה את זה על הגב של החרדים. יש לנו 64 מנדטים, למה אנחנו צריכים בכלל לדבר עם גנץ ועוד להעניק לו זכות וטו?".
כזכור, גלנט קרא אמש בהצהרתו לראש הממשלה נתניהו להגיע להסכמות עם מפלגות הקואליציה בנוגע לחוק הגיוס. "בשבועות האחרונים נפגשתי עם ראש הממשלה, עם יו"ר המחנה הממלכתי, עם גורמים מרכזיים בקואליציה וראשי המפלגות החרדיות", אמר גלנט. "את שאמרתי להם, אגיד כאן: ניתן וחשוב להגיע למתווה מוסכם לגיוס - גם של חלק הולך וגדל מהציבור החרדי, התורם כבר עכשיו למאמץ האזרחי".
משמעות ההצהרה של גלנט היא שהוא לא יסכים לקדם חוק גיוס שלא מקובל על המחנה הממלכתי, שדורשים לקדם חוק מתווה שירות משותף לחרדים וערבים במקביל להארכת שירות החובה והמילואים. ואולם, מתווה השירות של גנץ ואיזנקוט מעורר התנגדות נחרצת אצל חלק מהסיעות החרדיות, הנושא עשוי להביא בקרוב למשבר קואליציוני. "אני קורא לראש הממשלה, להוביל מהלך משותף עם כל סיעות הקואליציה, ולהגיע להסכמות הנדרשות בנושא חוק הגיוס", אמר. "אני מקווה כי גם חלקים באופוזיציה יצטרפו למתווה שיגובש".
גלנט הבהיר כי חייבים להגיע להסכמות מיידיות בחוק הגיוס. "כעת, במלחמה, כאשר גובר הנטל על המשרתים, אני אומר בצורה ברורה: המלחמה הוכיחה שכולם חייבים להיכנס תחת האלונקה", אמר. "נשיאה משותפת בעול השירות היא אתגר לאומי זה 75 שנים, אתגר זה הגיע לפתחנו בשעת מלחמה - כמוה לא ידענו 75 שנים, ולכן אנו נדרשים להסכמות ולהחלטות שטרם קיבלנו 75 שנים".
גם חבר הכנסת עמית הלוי (הליכוד) התייחס להצהרה של גלנט בראיון שערך הבוקר ברדיו 103FM, ואמר כי "גלנט גלגל למעשה את הנייר הריק שבזמנו גנץ הודיע שהוא רק שם חתימה בסוף. אני לא חושב שזו דרך נכונה. זה לא עניין של וטו של שחקן כזה או אחר, יש פה עקרונות שלעניות דעתי צריכים להיות מוסכמים. החובה לשרת הצבא היא גם חובה דתית ראשונה במעלה, כל מי שלמד תורה היה צריך לדעת את זה. זו חובה אזרחית מחויבת על כל האזרחים".
ח"כ הלוי המשיך והתרעם: "משום מה הפיל שבחדר שנקרא הציבור הערבי לא עולה מספיק בדיונים, אני לא שומע את לפיד צועק על זה. גם זה חלק מהעניין, לא אומר שמערכת הביטחון יכולה במסגרת אי התאמות כאלה ואחרות להציע מסלולים אחרים, אבל הבסיס הוא שכל אדם מחויב לשירות בצבא. מה שצריך לעשות, ההסכמה הזו כמו שאמרתי היא לא הבעיה ולא הפתרון. אני מזכיר שגם לפיד כשהעביר את חוק הגיוס בית המשפט העליון ביטל. לכן אני אומר, אני לא בטוח שהפתרון הוא בווטו של בני גנץ או לחצים של יאיר לפיד".
"השאלה מה עושים באמת שיש ציבור שמבחינה אידיאולוגית לא נמצא איתנו במקום הזה", הסביר והוסיף: "החובה היא חובה בסיסית ואני מקווה שיש לזה רוב, אם הדרך לשם היא פירוק הקואליציה - הניסיון הוכיח שזה לא שם. את ההצעות של בני ויאיר לפיד ראינו בעבר, הן לא הובילו למקום יותר טוב. צריך לפנות לציבור החרדי, לומר את הדברים הפשוטים, המצב הזה בוודאי לא יכול להימשך, הוא בלתי נסבל, לא מבחינה מסורית ולא מבחינה מעשית. זה חייב להשתנות".
עוד טען כי "פרקטית, כשכן העברנו חוק גיוס, בית המשפט ביטל אותם. את המערכת אנחנו מכירים כבר, אנחנו בוגרי השאלה מי מקבל את ההחלטות במדינה הזו. זה נושא של החברה הישראלית, הבעיה היא בעיה ברורה. הכנסת לא רק שלא הזניחה היא טיפלה שלוש פעמים, ובכל פעם, כולל הפעם שלפיד הגיש בעצמו את התיקון, בכל פעם בית המשפט העליון, בחוסר סמכות לפי דעתי, ביטל את פסק הדין. לומר שהכנסת לא טיפלה? היא טיפלה".
"הדבר העיקרי, שמעבר לצורך שהוא צורך קיומי, הצורך הזה משקף מצווה במסורת שלנו, מרכזית מאוד, להגן על העם היהודי, על הריבונות. כל אדם חרדי, ככל שהוא יותר חרדי, הוא צריך להכיר את המצווה הזו יותר ולשרת בצבא. אפשר לייצר קבוצה שהיא לאורך שנים לומדת תורה, זה דבר מקובל, אבל לא בהיקף שיש היום", סיכם.