"למרבה הצער, כתוצאה ממתקפת הטרור האכזרית ומהלחימה הממושכת, ספג צה"ל אבדות רבות. נכון ליום 25 בפברואר 2024, נספו במערכה 593 חיילי צה"ל ואלפי חיילים נפצעו, ובהם רבים שהשתייכו לכוחות הלוחמים בשטח; חלקם הגדול אינם צפויים לחזור לכשירות מבצעית וללחימה. מאות רבות מבין הנפגעים הם מפקדים וקצינים שהחלפתם דורשת כוח אדם בכשירות המתאימה" - כך כתבה פרקליטות המדינה בעמדה שהוגשה לבג"ץ מטעם שר הביטחון וצה"ל בעתירה נגד הקדמת גיוסם של תלמידי המכינות הקדם צבאיות ותלמידי ישיבות ההסדר.
עם זאת, יש לציין כי אותה פרקליטות טענה ביום שני שהיא זקוקה לזמן כדי שהממשלה תצליח לחוקק חוק גיוס שיפטור את תלמידי הישיבות החרדיים מגיוס. וכך כתבה הפרקליטות: "בנסיבות אלו, נוצר פער משמעותי בסדר הכוחות המבצעי העומד לרשות צה"ל והתעורר צורך דחוף בגיוס לוחמים ליחידות הקרביות. זאת, בין היתר, על דרך של הקדמת הגיוס למלש"בים שגיוסם נדחה מסיבות שונות".
באשר לתגובת המדינה מהבוקר לעתירה כנגד אפלייה בהקדמת הגיוס למסגרות קדם צבאיות, שהוגשה על ידי 5 מכינות והתנועה הקיבוצית באמצעות המרכז הרפורמי לדת ומדינה, אמרו עורכי הדין אורי נרוב ותמר הלוי מהמרכז הרפורמי לדת ומדינה המייצגים את העותרת: "למרבה הצער, תגובת המדינה מציגה מדיניות של אפליה על גבי אפליה. לא רק שתלמידי הישיבות נהנים מדחיית שירות ארוכה ושירות צבאי מקוצר, כעת משתמשת המדינה בתנאים מיטיבים אלה כדי להצדיק את הנטל הלא שוויוני של הגיוס המוקדם שנופל רובו ככולו על חניכי מכינות ושנות שירות ולא על תלמידי הישיבות".
"חשוב להזכיר שאף שמספרם של תלמידי הישיבות גדול משמעותית מתלמידי המכינות ומתנדבי שנת השירות הבנים - האחרונים הם אלה שיהוו 65% מהמלש"בים שגיוסם יוקדם. בתגובה נטען כי נעשה ניסיון למזעור הפגיעה במסגרות הקדם צבאיות ככל הניתן - אבל בפועל הצבא פועל למזעור הפגיעה רק בישיבות ולא במכינות ובמסגרות שנת השירות - שיספגו פגיעה אנושה - וכך גם מוסדות חינוך ורווחה רבים בהם מתנדבים חניכים אלה. אנו מקווים שבג"ץ יבהיר למדינה שעליה להתנהל בשוויון ויבטל את ההחלטה המפלה שזועקת לשמיים במיוחד בימים אלה של מלחמה", אמרו.