אזרחי אוקראינה הניחו היום (שבת) פרחים לכבוד המתים, בכו וקיוו לניצחון למרות המחיר ההולך וגובר של המלחמה מול רוסיה, עם ציון יום השנה השני לפלישה שלא מראה סימנים של דעיכה ואחרי כמה מפלות בשדה הקרב במזרח.
שנתיים למלחמה באוקראינה | כל העדכונים
בבירה קייב, הנשיא וולודימיר זלנסקי אירועי זיכרון לצד מנהיגים זרים שהגיעו להביע הזדהות עם אוקראינה בצל החשש משחיקת התמיכה המערבית. זלנסקי לקח את המנהיגים הזרים לראות את נמל התעופה גוסטומל - אתר שבו התחולל קרב אכזרי בתחילת הפלישה, כשרוסיה ניסתה להטיס כוחות צנחנים כדי לכבוש את הבירה קייב השוכנת כמה קילומטרים משם.
"לפני שנתיים פגשנו כאן את חיילי האויב באש, ושנתיים אחר כך אנחנו פוגשים כאן את החברים שלנו, השותפים שלנו", אמר זלנסקי בנאום שנשא על רקע מטוסים הרוסים. "כל אדם נורמלי רוצה שהמלחמה תגיע לסופה. אבל אף אחד מאיתנו לא יאפשר לאוקראינה שלנו להגיע לסופה", הוסיף. "המילה 'עצמאית' תמיד תעמוד לצד המילה 'אוקראינה' בהיסטוריה העתידית".
תושבים בעיר הביעו חשש שהמלחמה תימשך שנים. "אני ריאלי ומבין שסביר להניח שהמלחמה תימשך בשלוש-ארבע השנים הבאות. אני מקווה שהחברה תתגייס, אני מקווה שנוכל איכשהו להביס את רוסיה", אמר דניס סימונובסקי, תושב הבירה.
בעיר לבוב שבמערב המדינה, מאות קילומטרים מהקרבות בחזית, נשים בכו בזמן שכומר הוביל תפילה בבית קברות מעוטר בדגלי אוקראינה כחולים-צהובים, שכל אחד מהם ציין את מותו של חייל.
"הילדים מחזיקים את החזית. אנחנו יכולים רק לדמיין איזה מאמץ ומחיר הם משלמים על כל יום שקט שיש לנו. אני רוצה להאמין שלא הכל לשווא. יש לנו הלוויות כל יום", אמרה אבהניה דמצ'וק, אלמנה ואם לשניים."אנחנו מאמינים שהניצחון יהיה שלנו. זה עולה במחיר גבוה מאוד".
במוסקבה: עצורים בהפגנת נשות חיילים בחזית
בעוד המלחמה נכנסת לשנתה השלישית, הכוחות הרוסיים מחזיקים בכ-18% משטחה של אוקראינה ונמצאים בעיצומה של מתקפה חדשה במזרח, בהמשך לכיבוש העיירה ההרוסה אבדייבקה בסוף השבוע שעבר. גם צבא רוסיה שילם מחיר אדיר, אך הנשיא ולדימיר פוטין - שעומד להיבחר לכהונה נוספת בחודש הבא - לא מראה סימנים שהוא מוכן להפסיק את המלחמה.
במוסקבה, לפחות ארבעה אנשים, בהם עיתונאים, נעצרו במחאה שארגנו נשותיהם של חיילים שנלחמים בחזית. הנשים מוחות כבר שבועות ארוכים בדרישה שהגברים שלהן ישובו הביתה.
"בימינו, אפילו הנחת פרחים מבטאת עמדה אזרחית שטומנת בחובה סיכונים מסוימים", אמרה אחת הנשים המשתתפות במחאה לכלי התקשורת הרוסי העצמאי "סוטה".
הרשויות ברוסיה החריפו בשנים האחרונות את דיכוי ההפגנות, ואלה שיוצאים לרחובות עומדים לעתים קרובות בפני פיטורים, קנסות כבדים או העמדה לדין פלילי.
מותשת משנתיים של לחימה, ממשלת אוקראינה ניצבת בפני אתגרים רבים, ובראשם מילוי השורות בשדה הקרב מבלי להרוס את הכלכלה השברירית. קייב סובלת גם ממחסור קריטי בתחמושת, בעוד שהרפובליקנים בארצות הברית תוקעים את ניסיונות הבית הלבן להעביר סיוע צבאי חדש לקייב שנמצאת בנחיתות בהיקף הכוחות והחימוש ביחס לרוסיה.
עבור רוב האוקראינים, ההלם של הפלישה פינה מזמן את מקומו לפחד תמידי, אפילו עבור תושבי קייב, שרחוקה מהלחימה ומכוסה היטב על ידי הגנות אוויריות.
"הייתי אומר שזה שינה לחלוטין את חיי. הלכתי לישון בחיים מסוימים והתעוררתי בחיים אחרים לגמרי", אמר אולג פפושנקו, מורה לאנגלית במרכז קייב. "(המלחמה) הרסה הרבה חיים, היא גבתה הרבה חיים. אבל בשבילי, זה רק סכנה מתמדת להיהרג מטילים רוסיים או פחד להיכבש על ידי החיות האלו".
אולגה קירילנקו, עיתונאית מקייב שכתבה על חברה ופוליטיקה לפני המלחמה, אמרה כי בן זוגה נלחם בחזית וכי המלחמה שולטת כעת בחייה. "רוב החברים שלי נלחמים או מתנדבים לצבא. זהו. עכשיו, כל יום בחיים האלה הוא מלחמה".
"הטובים והמבריקים ביותר"
בזמן שטקסי זיכרון התקיימו ברחבי המדינה, המלחמה השתוללה בחזית.
חובשים נשאו חייל אוקראיני פצוע ומדמם למיטה כדי לעבור ניתוח ב"נקודת ייצוב" שבה ביקרה סוכנות הידיעות רויטרס, בסמוך לקווי החזית במחוז דונייצק, שחלקו כבוש על ידי הכוחות הרוסיים.
"אנחנו נהיה אסירי תודה לך לנצח, יקירי", אמרה לו חובשת.
קפטן אולג טוקרצ'וק, מפקד היחידה הרפואית של חטיבת התקיפה ההררית ה-10, אמר כי הלחימה הופכת אינטנסיבית יותר. "עכשיו יש לנו בממוצע כ-30 פצועים ביום, אלה לא מספרים קטנים", אמר, וציין שהמספר היה כמעט כפול ממה שהיה בסתיו.
"דבר אחד אני יכול לומר: לא משנה מה הייתה עוצמת הלחימה, לא היה יום אחד בלי חייל פצוע בשנה האחרונה".
הוא אמר כי המלחמה לוקחת את "הטובים והמבריקים ביותר" של אוקראינה, וכי עד 90% מהפציעות נגרמו על ידי כלי טיס בלתי-מאוישים.
"הם היה יכולים ליצור משהו, לבנות משהו, לעשות עסקים, לפתח את המדינה שלנו. במקום זאת, הם נהרגים או נפצעים. אלה אבידות קשות למדינה שלנו".