ב־8 באוקטובר, בשעת בוקר, נכנסו למפקדה הראשית של 8200 בגלילות ארבעה גברים במיטב שנותיהם. המבוגר שבהם בן 65, הצעיר בן 53. אלה היו ארבעת המפקדים האחרונים של יחידה 8200, אלה שקדמו למפקד הנוכחי, י'. זה היה הבוקר הראשון אחרי טבח 7 באוקטובר. העוטף שרץ עדיין ממחבלי נוח'בה. רוב הגופות טרם פונו. מעטים הבינו באותה שעה את גודל האסון, עוצמת התבוסה וממדי המחדל. י' קרא לקודמיו כדי להיוועץ בהם. הוא רצה שיבואו כבר במהלך הלילה, בסוף באו בבוקר.
הפגישה ארכה כמה שעות. הם נכנסו אליה כקבוצה אחת ויצאו ממנה כשתי קבוצות יריבות. שניים מהם סבורים שלא רק שהיה כאן מחדל שטרם ראינו כמותו, ליקוי מאורות שאין לו שיעור, מחילה או כפרה, הם גם חושבים שזה הרבה יותר גרוע מסתם פאשלה. מדובר ברשלנות אישית, אולי אפילו רשלנות אישית פושעת, אולי אפילו ברמה פלילית מצדו של י' ושל כמה בכירים נוספים ביחידה שהוא מינה אף שאין להם הכישורים או הניסיון הנדרש.
"כשלתי בהתרעה לא פעם ולא פעמיים": האיגרת של מפקד 8200 - עשרה ימים לפני הטבח
השניים האחרים, לעומת זאת, סבורים אחרת. הם לא תולים את כל האשמה על כתפיו הצנומות של י'. הם חושבים שזה יכול היה לקרות לכל אחד אחר, כולל להם עצמם. הם סבורים שמדובר בתהליכים שלא החלו אצל י', אבל הבשילו במהלך כהונתו. חלק מהתהליכים, הם אומרים, החלו אצל אותם לשעברים שעכשיו מתנפלים על י'. זה לא פרסונלי, הם אומרים, זה מערכתי. אם נתמקד בפרסונה ונצלוב את י', נעשה עוול למטרה, שהיא שיקום היחידה, הפקת הלקחים במהירות הנדרשת, זיהוי הבעיות הנכונות במקום עריפת ראשים.
לפני הכל, הודאה: זהו אחד הטורים הקשים שכתבתי בחיי. בשנתיים האחרונות חפרתי והעמקתי בתולדות יחידה 8200, יחידת ההאזנה, הסיגינט והסייבר המרכזית של אגף המודיעין בצה"ל. יחידה שעשתה לעצמה שם עולמי מוצדק כספק העיקרי של אסם המודיעין המגוון, המרהיב והאיכותי ביותר בעולם. יחידה שהפכה לאגדה, למיתולוגיה שאין בעולם איש מודיעין שמכבד את עצמו שלא משתאה לנוכח הישגיה. פגשתי את כל המפקדים, חלק ניכר מהסגנים והרמ"טים, את האלחוטנים והקב"רים והמתרגמים והמשקלטים ועברתי את המסע המדהים ביותר בחיי.
הטור הזה, אפוא, נכתב בידי אוהב. ההערכה, ולפעמים גם הערצה, שנבנו בתוכי לנפלאותיה של היחידה הזו, שבזכותה קם לנו כאן גם ההייטק הישראלי המפורסם, אינן ניתנות לעקירה. גם המחדל הנורא של 7 באוקטובר, שחלקו רשום על שמה של היחידה, לא מקהה או מעמעם את התובנה שאין יחידה טובה ממנה בעולם, שהישגיה ב־75 שנות קיומה של המדינה הם בלתי נתפסים. היחידה הזו הצילה חיים אין־ספור פעמים, ובכמויות מסחריות. היא גם מצילה חיים רבים במהלך המלחמה הקשה אליה נקלענו וגם הביאה לסיומם של לא מעט חיים, שאיימו על קיומנו. היא מחזיקה כמות ענקית של פרסי ביטחון ישראל. כמה מהם הוענקו לה בעקבות המלצות באנגלית, שכתבו ראשי מודיעין זרים, ובעיקר ראש ה־NSA, המקבילה האמריקאית של 8200, על תרומתה של 8200 לביטחון הלאומי של ארה"ב. אף שלאמריקאים פי עשרה כוח אדם ופי מיליון כסף, הם מגיעים לכאן לא פעם כדי לקבל סיוע, עצה או פיצוח מהאחות הקטנה בגלילות.
ואז הגיע 7 באוקטובר. הוא גילה לנו שאי אפשר רק לנצח. הוא גילה לנו שגם ב־8200 יש בני אדם והם יכולים להיקלע לשאננות, ליהירות, להיבריס ולקונספציה. גילינו שאסור לזלזל ביריב, אסור להירדם לרגע אחד, אסור לשכוח את הייעוד המקורי של המודיעין (להביא מודיעין ולספק התרעה), אסור להתמכר למקורות, מצוינים ושומטי לסתות ככל שיהיו, ולהזניח את הבייסיק. כל זה קרה ל־8200 (אבל לא רק לה). עכשיו צריך לחקור איך זה קרה, לנקות את האורוות, להסיק את המסקנות, לאתחל את התוכנות ולהתחיל מחדש.
לאחר המפגש בבוקר 8 באוקטובר, החליט י' המפקד להקים צוות בדיקה באופן מיידי. הוא בחר את אחד הנוכחים, דני הררי, לעמוד בראשו. הררי היה מפקד 8200 משנת 2004 עד 2009. הוא היה המפקד הכי ותיק בחדר. אחד המוערכים במפקדי הדור הנוכחי של היחידה, אדם קפדן, מקצוען, חסר פניות. י' צירף לצוות גם את פ', אל"ם במילואים, מי שהיה ראש מרכז המודיעין של 8200, שנחשב אף הוא מקצוען. לצוות צורפו עוד כמה אנשי סדיר. י' ביקש מהם לבדוק את כל מה שהוביל ל־7 באוקטובר ולעשות את זה כמה שיותר מהר, כדי שיוכל להפיק לקחים תוך כדי תנועה. י' ידע שהאסון כבר קרה, אבל אין שום מניעה שאסונות נוספים, גדולים ממנו, יקרו בהמשך: החזית הצפונית מתעוררת, חמאס עדיין חי ובועט, צריך להביא מודיעין על החטופים, על חיזבאללה, על החות'ים, על מי לא. אסור לשכוח את איראן, שממשיכה במרוץ אחר הפצצה.
צוות הבדיקה של 8200 הוקם בחשאי. לדברי מקורבי י', הקמתו והרכבו אושרו ע"י ראש אמ"ן והרמטכ"ל, למרות שהרמטכ"ל עצמו חזר בו מהקמת צוותי תחקיר. הקמתו עוררה ביקורת בקרב בכירים בוגרי היחידה. היו כאלה שראו בהקמת הצוות מעין הכנה של י' לוועדת החקירה העתידית, או ניסיון למהלך ניקוי עצמי מהיר, בטרם יתחיל הרפש להיות מוטל לכל עבר. צוות הבדיקה בראשותו של הררי סיים את התחקיר לפני כשבועיים. הדוח מקיף בין 600 ל־800 עמודים. הררי מסרב לדבר עליו. גורמים שנחשפו לדוח טוענים שרוב הטענות הפרסונליות שהופנו כלפיו של י', נבדקו והופרכו. יחד עם זה, הדוח לא חוסך במיפוי, זיהוי ואיתור הכשלים והליקויים, חלקם חמורים ביותר, שהתגלו בכל הקשור לתהליך עיבוד המודיעין, קבלת ההחלטות, שיטות העבודה ועוד.
עניין מוזר נוסף: הדוח אמור היה להיות מוצג לבכירי 8200 לפני כשבוע. הם כבר זומנו למעמד הצגת הדוח ודיון עומק על עיקריו. הזימון בוטל. נכון לעכשיו הדוח גנוז. בינתיים הכריז הרמטכ"ל שוב על הקמת צוותי בדיקה מבצעיים. לא מן הנמנע שזה יאפשר לי' "לשחרר" את הדוח, לפחות לטובת בכירי יחידתו. שהרי זו הייתה הכוונה המקורית.
מטבע הדברים, תא"ל (מיל) דני הררי, שעמד בראש צוות הבדיקה, לא מתראיין או מתדרך על הדוח הגנוז. בשיחה פרטית שקיים עם גורם המקורב ליחידה אמר את הדברים האלה: "במשך ארבעה חודשים הפכנו כל אבן ולא ריחמנו על אף אחד החל מהמפקד עצמו ועד למטה בראייה הכי מחמירה שיכולה להיות. רק כדי ללמוד ולא לזרוק אחריות על איש מחוץ ליחידה, ללא מורא וללא משוא פנים. לזכותו של המפקד ייאמר שהוא פתח בפנינו הכל ועמו עשרות אנשים ביחידה. אני חייב לציין שהמפקד י' הוא איש מודיעין עם המון ניסיון מעמיק ויסודי. איש שתוכו כברו. קשוב מאוד לפקודים בכל דרגה. חרוץ בצורה יוצאת דופן שלא הכרנו כמוה. מפקד ערכי שרק דבר אחד לנגד עיניו, ביטחון מדינת ישראל. ברור שהאסון שקרה לנו דורש בחינה לעומק, ובשאלה איך זה קרה במשמרת שלו הוא עסק בצורה פתוחה ואמיצה. הרגשתי אותו כואב ופועל ובעיקר ממוקד ומסתכל פנימה תוך שהוא מוכן לבצע את כל הנדרש כדי לתקן את הליקויים. צוות הבדיקה והלמידה שמינה היה צעד אמיץ והכרחי כדי ללמוד ולהפיק מהר לקחים לצפון ולכלל הזירות והיחידה".
הדוח לא הרגיע את הרוחות ביחידה. אולי אפילו להפך. עמותת בוגרי 8200 היא אחת העמותות המשוכללות, המפותחות והמשמעותיות במדינה. פורום מפקדי היחידה, סגניהם, רמ"טיהם וכו' הוא פורום תוסס ובועט. כל אלה עברו טלטלה משמעותית ב־7 באוקטובר. הלשעברים נפגשים, מדברים, מתווכחים, מחליפים מהלומות, לפעמים זה גולש ליצרים. זה לא פשוט. יש בישראל מאות אנשים ש־8200 היא מפעל חייהם. חלק מהם סבורים שהמפעל הזה קרס בגלל רשלנות אנוש. אם יכולתי לשפוט ולמדוד, הרי הרבה יותר מבוגרי היחידה (בעיקר בין בכיריה) מחזיקים בעמדה המסמנת את י' כאחראי מרכזי למחדל. יחד עם זה, לא חסרים גם כאלה שסבורים שהוא השעיר לעזאזל, שמנסים להעמיס הכל עליו כדי לנקות את קודמיו ולסמן אשם.
אני כותב את הטור הזה בצניעות. אני לא תובע, לא סנגור, לא שופט ולא תליין. בשנתיים האחרונות פגשתי את כל מפקדי 8200 החיים בינינו, 13 במספר. אין ביניהם אדם אחד שאינו משכמו ומעלה, מרשים ואיכותי בצורה יוצאת דופן. גם הנוכחי, י', עונה לתיאור הזה. אני לא מתיימר לגזור את דינו של איש. בשורה התחתונה יחידה 8200 כשלה כישלון מחפיר. בשורה התחתונה, מי שחתום על הכישלון הזה הוא י'. לזכותו ייאמר שאחרי כמה ימי מבוכה שבהם עוד ניסה להסביר ש"אנחנו הנגשנו את כל המידע כפי שמצופה מאיתנו", הוא הבין.
לקח לו עוד כמה שבועות כדי שיגיע לתובנה שהוא משנן היום בשיחות פנימיות: "אני מפקד 8200 של 7 באוקטובר. זה ירדוף אותי עד יומי האחרון. אני יודע, מבין ומפנים את המשמעות של זה, לאורך ולרוחב ולעומק. אני מקבל אחריות על מה שקרה במובן הכי עמוק של המילה. ב־7 באוקטובר למדנו שאין יחידה בלתי מנוצחת. נוצחנו. נוצחתי. מה שחשוב עכשיו זה לעמוד במבחן האדיר שניצב מולנו ולהוכיח שאנחנו לא בלתי מנוצחים, אבל אנחנו בלתי שבירים".
לפני שנעבור לכתב התביעה, חובה להדגיש שמאז 7 באוקטובר יחידה 8200 עומדת במבחן בכבוד רב. היא לא נשברה, היא לא התרסקה והיא מספקת מודיעין איכותי, לפעמים מדהים ושומט לסתות, סביב השעון, בכל החזיתות. פעם ביומיים מקיים י' התוועדות VC (וידיאו מוצפן במעגל סגור) עם מקבילו, ראש ה־NSA האמריקאי, שגם היה כאן בביקור לאחרונה ופגש את י' במטה היחידה. אף שקמה, כעוף החול, מאפר הכישלון של 7 באוקטובר, היחידה מעפילה בחודשים האחרונים לשיאים חדשים ומוכיחה שאפשר לנצח אותה, אבל אי אפשר לשבור אותה.
בופה לאחר הטבח
ועכשיו, לכתב התביעה:
שניים ממפקדי 8200 שהגיעו לפגישה עם י' בוקר לאחר הטבח, יצאו ממנה מזועזעים. אולי אפילו זועמים. י' נראה נינוח, אפילו הרשה לעצמו להתלוצץ מדי פעם, והלשכה הייתה עמוסה לכבוד מפקדי העבר בכיבוד של מלון 5 כוכבים. "הרגשנו כאילו הגענו לספא של מלון יוקרתי, לא למטה של יחידה שאחראית על קטסטרופה לאומית", אמר אחד מהם אחר כך, "זו הייתה ארוחת בוקר של מלון שנגרי־לה בסינגפור. רציתי להקיא. הייתה שם גרנולה מוקפדת וקרואסונים משובחים ומכל טוב, סוג של מנותקות בלתי מוסברת". יש לציין שגם השניים שתומכים בי', מתוך ארבעת המפקדים, חשו תחושה דומה. גם י' הבין בדיעבד את הטעות. הוא זימן את הרביעייה לפגישה שנייה (ואחרונה) שבוע אחר כך. הפגישה הזו נערכה כבר באווירה צנועה בהרבה.
אחד המפקדים אמר אז את הדברים האלה: "בשבת בבוקר התעוררתי כמו כל עם ישראל, אבל המראות זעזעו אותי. היה קשה להאמין שזה קורה. אני רואה את הטויוטה בשדרות. אני רואה את החטופים, את האספסוף העזתי דוהר לתוך יישובי העוטף. אני לא מאמין למראה עיניי. ואני בהלם מוחלט. מעולם לא קרה כאן דבר כזה. הייתי מפקד 8200, הייתי איש מודיעין ומבצעים מיוחדים כל חיי, אני יודע שאנחנו אמורים לעלות ולזהות ולהתריע על אירועים הרבה יותר קטנים מהדבר הזה. בצוק איתן ידענו על כל הפשיטות והרגנו אותם במנהרות, ואלה היו אירועים הרבה הרבה יותר קטנים. וכאן, יש לך 30 נקודות פריצה על הגדר. 3,500 מחבלים. ואני שואל את עצמי מאז, האם זה היה יכול לקרות גם לי? ואני לא יודע מה לענות, אבל אני כן יודע מה הייתי עושה אם זה היה קורה לי. לא הייתי מסוגל להסתובב יותר על פני האדמה מרוב בושה".
מה שעוד זעזע את הקטגורים של י' באותן שתי פגישות עוקבות לאחר הטבח היה ההבנה שי' כלל לא ידע על עבודתה של ו', הנגדית מבסיס ירקון, זו שאחראית על המעקב אחרי חמאס, זו שהתריעה במפורש מפני פשיטת ענק של הנוח'בה לתוך ישראל, זו שנבלמה על ידי הממונים עליה. "הוא לא יודע על זה כלום, והוא גם לא יודע כלום על התוכנית הגדולה של חמאס, על 'חומות יריחו', התוכנית שהיחידה שלו הביאה ארצה במבצע מדהים בשנת 2022. את כל זה מפקד היחידה לא יודע. אז איך נצפה ממנו, או מהיחידה שלו, שתתייחס ברצינות לאיומים?", אומר אחד מהם.
במהלך אותה פגישה, י' סיפר לארבעת קודמיו ש"חמאס הפתיעו אותנו הפתעה גדולה, הם תקפו ממש כמו צבא, לא כמו גרילה". האמירה הזו חידדה את הבנתם של הנוכחים שי' פשוט לא מעודכן ולא מכיר את פרטי תכנית חמאס המפורסמת, "חומות יריחו", שהיחידה שלו הביאה שנה וחצי קודם.
הבנת מחדל אוקטובר 2023 מצריכה ניתוח של העשור שקדם לו. איך היחידה בנתה מודל התרעה מול חמאס. איך פיתחה שיטות שיאפשרו לה זיהוי סימנים מוקדמים לפני פשיטות לתוך ישראל באמצעות מנהרות. איך הובן שגם האזנה לרשתות קשר טקטיות, לכאורה פעולה משעממת, מונוטונית ולא תמיד יעילה, יכולה "לעשות את ההבדל" ביום פקודה. כך הצליחה 8200 לתת את ההתרעה המדויקת לפשיטה שתכננו מחבלי נוח'בה באמצעות מנהרה. ההתרעה הביאה להשמדתם של המחבלים בתוך המנהרה. זה היה במבצע צוק איתן, שבו סוכלו ניסיונות נוספים מהסוג הזה, אבל הייתה גם תקלה אחת, שבה נהרג סא"ל דולב קידר, לאור הזיהוי השגוי של המחבלים כחיילי צה"ל. קידר נהרג, אבל שדרות ניצלה. מפקד 8200 היה אהוד שניאורסון. הוא הפיק את הלקחים והשקיע מאמץ אדיר בבניית מקורות איכותיים גם בתחומים טכנולוגיים חדשים שיאפשרו לעבות את המודיעין ולהגיע לליבת הסוד של חמאס.
את המטרה הזו השיג המפקד שבא אחרי שניאורסון, אסף כוחן. במבצע מזהיר, אולי חד־פעמי, הצליחה היחידה להביא לישראל בשנת 2022 את תוכנית חמאס לפשיטה על העוטף. במלואה. עשרות עמודים כתובים בערבית צפופה, מפורטת. זה הישג שפרס לביטחון ישראל קטן עליו בכמה מספרים. כל מה שראינו ב־7 באוקטובר בבארי, בכפר עזה, בשדרות ובאופקים, היה כתוב שם. ה־כל.
על פי כתב התביעה, ברגע שתוכנית חמאס המפורטת נמצאת בידך, אתה אמור לשכוח מכוונותיו של חמאס או מהשאלה אם חמאס מורתע או לא. זה הופך לעניין שולי. אתה יודע שיש להם תוכנית אופרטיבית. אתה צריך לעשות שני דברים: להיערך מולה מבצעית, ולפתח מודל משוכלל ככל האפשר שייתן לך התרעה בטרם התוכנית תצא לפעולה. את שני הדברים האלה היחידה לא עשתה. את שני הדברים האלה י' לא עשה. הוא אמור היה להבין שיש לו כאן "פרשייה". כלומר אירוע שמחייב מעקב ופעולה דחופה. הוא היה צריך להקים צוות מיוחד. הוא היה צריך לחיות סביב זה, לנשום סביב זה, לחלום על זה. כעת מתברר, שהוא בכלל לא ידע שיש לו את זה.
באפריל 2022 התוכנית מגיעה ארצה. מי שעובדת עליה היא הנגדת ו', שיושבת בבסיס ירקון ואחראית על חמאס. היא מתרגמת אותה לעברית ונותנת לה את השם "חומות יריחו". השם בערבית היה, אגב, "מבול אל־אקצא", או "שיטפון אל־אקצא". ו' נותנת עבודה. מלאכת מחשבת. היא לומדת לעומק את התוכנית, היא עוקבת אחרי החומרים שזורמים מעזה, כולל הקלטות של רשתות הקשר הטקטי. במאי 2023, שנה אחרי שהתוכנית נוחתת בארץ, חמאס מבצעים תרגיל ענק על הגדר שבו הם מתרגלים את כל מה שיש בתוכנית, בדיוק מופתי. הרחפנים והכלים הימיים והפריסה והאופנועים והטויוטות ומה שאתם רוצים.
ו' מתחילה לשלוח מיילים. היא מתקוטטת עם אלה שמעליה בפיקוד דרום: קמ"ן האוגדה וקמ"ן הפיקוד. היא לא מנסה לפרוץ כלפי מעלה ביחידת האם שלה, 8200. "היא כנראה לא העריכה את הרז"רית האחראית עליה וגם לא את הקצינים הנוספים שם", אמר לי השבוע מקור בכיר ביחידה, "זה קשור אולי לעובדה שחלק מהמינויים של אנשי המפתח הללו לא היו מתאימים לתפקידם. אנשים שבילו חלק מהקריירה בחילות אחרים או באגף משאבי אנוש, אנשים שלא יודעים להבין מודיעין, להריח מודיעין, שאין להם ניסיון בהפעלת מכלולי האזנה, בניתוח חומרים, ברזולוציות".
ל־ו' יש כל הניסיון הזה. היא כותבת שכל מה שהיא רואה בחומר "מתכתב" עם מה שכתוב בתוכנית. היא שומעת בשיחות פסוקי קוראן שלא שמעה מעולם. היא הולכת לחקור וללמוד ומגלה שהפסוקים האלה נאמרים לפני מלחמה. היא ממשיכה לנדנד ולכתוב מיילים. הממונים עליה ממשיכים לזלזל בהם. והכי מדהים: אף אחד מהמיילים שלה לא מגיע לי', מפקד היחידה. גם לא לראש מרכז המודיעין. גם לא לאף קב"ר בכיר. ו' משקיעה רק בגורמי המודיעין של אוגדת עזה. קמ"ן האוגדה, בן למשפחת קמ"נים מפוארת, וקמ"ן הפיקוד. הם בולמים אותה.
טבעו ב"בריכת המודיעין"
בואו נעשה הפסקה עם כתב התביעה ונדלג לכתב ההגנה. 8200 היא יחידה איסופית. היא לא יחידה מחקרית. היא אחראית רק על הבאת המודיעין. היא הספק. לכן, כשי' אומר ש"הבאנו והנגשנו את כל המודיעין הנדרש", הוא צודק. היחידה הביא את התוכנית, היחידה הביאה אחר כך גם את הניתוח של ו'. היחידה לא הביאה התרעה ספציפית עם יום ושעה, אבל כן הביאה את כל מה שחמאס תכננו, זממו והתאמנו. מה שהיחידה הביאה, זה מעל ומעבר. הישגים מודיעיניים כבירים.
אלא שהגישה הזו היא הנחת ענק ל־8200. "כמפקד 8200", אומר אחד המפקדים לשעבר, "אתה לא אחראי רק על הבאת החומר. אתה אחראי גם על זה שהקליינטים שלך, אלה שאתה מביא להם את החומר, יבינו אותו, יפנימו אותו, ייערכו מולו. אתה לא ראש קטן. אתה חייב להיות ראש גדול. אתה צריך לוודא שהחומר נקלט בצד השני, שהבינו אותו".
כשפנחס בוכריס היה מפקד היחידה, וחיילים שלנו נהרגו ברצועת הביטחון בלבנון כל שבוע, זה שיגע אותו. איך זה יכול להיות, הוא שאל אז את סגנו, ניר למפרט, איך חיילים עוד נהרגים בלבנון ממטענים? למפרט ענה שהיחידה שולחת את ההתרעות. בוכריס התעקש ושלח את למפרט עם כמה מאנשיו צפונה, לפגוש את מפקד אוגדה 91 אפי איתם ואנשיו. הם עלו לאוגדה. מהביקור הזה נולד אחד הפיתוחים המדהימים של 8200, שחסך אין־ספור חיי חיילים עד היום. כי התפקיד של 8200 הוא לא רק "לשלוח את ההתרעות". התפקיד שלה הוא לדאוג שההתרעות יתקבלו ויובנו אצל משתמש הקצה של המודיעין, שהוא ינקוט את האמצעים הדרושים, ואם יש צורך, התפקיד שלה הוא להפעיל את פעמוני האזעקה. את כל התפקידים הללו, היחידה שכחה. "בריכת המודיעין" הפכה אותם למיותרים.
בריכת המודיעין זו השיטה החדשה, המדהימה, בה נשפך כל החומר שנאסף על ידי כל גופי המודיעין של צה"ל למאגר עצום אחד, שכולל טריליוני פרטים, ידיעות ומידעים שונים. יש שם כלים טכנולוגיים שמאפשרים לכל צרכני המודיעין לשלוף או להזמין מה שהם צריכים. כך נחסך תהליך "דחיפת" המודיעין ליעדיו ומוחלף ב"משיכתו" על ידי הצרכנים. ובכן, מתברר שלשיטה הזו יש גם חסרונות שיכולים להיות קטלניים.
מחדל 7 באוקטובר לא בא מהשמיים. קדם לו מחדל דומה מאוד. יום כיפור 73'. מפקד היחידה היה יואל בן־פורת המיתולוגי. היחידה שלו הביאה ה־כל. כולל הכל. אבל לא דאגה שהרמטכ"ל, רב־אלוף דוד אלעזר, יידע על כך. בן־פורת, שכונה "מר התרעה", האיש שחי, מת ונשם התרעה, ניצול שואה אוסטרו־הונגרי, ייקה מכופתר ומודאג תמיד, אכל את עצמו עד יומו האחרון על ש"לא פרצתי עם תת־מקלע ללשכת הרמטכ"ל". הוא נבלם על ידי ראש אמ"ן אלוף אלי זעירא ורמ"ח המחקר אריה שליו. הוא לא התעקש לפלס דרך לרמטכ"ל.
במקרה שלנו, זה חמור בהרבה. כי מפקד 8200 בכלל לא ידע שהוא צריך לפרוץ ללשכת הרמטכ"ל או ראש אמ"ן. החומרים החיוניים כלל לא הגיעו אליו. הם נבלמו בסביבתה של הנגדת. כל זה, אף שתוכנית "חומות יריחו" הובאה שנה קודם לכן והייתה ידועה לרבים ממקבלי ההחלטות בצבא. אם זה לא ליקוי מאורות, אז אין מאורות בעולם.
הקיץ האחרון ייחקר ויילמד בוועדת החקירה העתידית של המחדל. חמאס מתרגל את "חומות יריחו" מולנו, בגלוי. תרגילים ארוכים, מפורטים, מרשימים. "מי כאן מתרגל תרגיל 12 שעות רצוף?", שואל בכיר לשעבר ב־8200, "אתה מכיר תרגילים שמתחילים לפני הזריחה ומסתיימים אחרי השקיעה? ככה הם תרגלו. תרגיל כזה מעיד על כוונה לבצע, לא על כוונה לסמן וי. אנחנו יודעים מה זה תרגיל. זה לעשות כאילו. וחמאס מתרגלים הכל, כולל פינוי פצועים, כולל מקרים ותגובות, מה הם עושים כשהם נתקלים בקצין דרוזי, איך נוהגים מול אזרחים. הכל מולנו. וזה לא מגיע לשום מקום. זה נבלם במפקדת האוגדה. קמ"ן האוגדה בולם את כל הדיווחים של ו'".
ממשיך הבכיר: "היו מעל ו' עוד שני בעלי מקצוע טובים. ההיא והם, כל השלישייה, הגיעו למסקנה שזה הולך לקרות. הם היו משוכנעים. הבכיר שבהם היה מפקד צוות האלחוטנים. ועדיין, הם לא הצליחו להבקיע למעלה. זה לא יכול להיות שמפקד 8200 לא יודע שיש אירוע כזה אצלו ביחידה. הוא מבקר ביחידה, בבסיסים, הוא אמור לדעת את זה. וזה לא רק הוא. לא היו מסביבו אנשים שידאגו שזה לא יקרה. האנשים שהוא מינה לא בעלי מקצוע. אחת באה ממשאבי אנוש, אחד לא היה ביחידה בכלל, השני לא עסק בתפקידי הליבה של מודיעין. ולכן הוא לא ידע. גם הם לא ידעו. מבחינתם, הם בסך הכל מלצרים. מקבלים מנה, מעבירים הלאה. לא דואגים ללעוס את החומר עבור הלקוח. לא מוודאים שהוא אכל".
"הדבר הכי פשוט שוועדת החקירה צריכה לעשות", אומר בכיר נוסף ביחידה לשעבר, "זה לבקש את הלו"ז של י' מאפריל 2022 ועד האסון. לראות כמה פעמים הוא עשה דיונים על עזה. על התוכנית. כמה חיתוכי מצב הוא עשה. כמה פעמים בדק את תמונת המקורות. הם יגלו שהוא אפילו ביקש לסגור את אחד המקורות הכי חשובים שהיו לנו על עזה, כי זה הלך קצת קשה והיו בעיות. לבדוק אם היחידה האזינה לקשר הטקטי של חמאס. לבדוק כמה קשב היה לעזה. לבדוק איך יכול להיות שחמאס הסתובבו עם כל המודיעין שלהם על הפאוצ'ים. ידעו איפה גר כל רבש"ץ. ידעו בדיוק איפה בסיס ירקון ולאן בדיוק הם צריכים ללכת שם. היו להם אייפדים עם מפות מסומנות. הם יודעים את כל זה, ואתה לא יודע כלום. זה הגיוני?".
"הבעיה היא שלא הייתה התעסקות סביב התוכנית של חמאס", אומר בכיר ב־8200 לשעבר, "לא עסקו בזה. הביאו את זה, שפכו את זה לבריכת המודיעין והמשיכו הלאה. כאילו כלום. האמינו שחמאס מורתע. האמינו לקונספציה. עכשיו, אין כאן את הצבא הסורי או הצבא המצרי. יש כאן שבט קטן, אבל אכזרי מאוד שלא פועל כמו מדינה אלא כמו שבט קניבלים. זה כמו לגדל רוטוויילר בבית עם ילדים. אתה צריך לקחת בחשבון מה קורה אם הוא קורע את הרצועה והמחסום. אתה צריך שתהיה לך תשובה. ולא הייתה".
"אם הייתה התעסקות", ממשיך הבכיר, "אם היה צוות שעוסק רק בזה, היו מוסיפים לתוכנית גם את הממצאים של ו', וגם את התרגיל, וגם את הנאום של סנוואר, וגם את הנאומים של הפרשנים, וגם את סדרת הטלוויזיה שהם הפיקו ואת כל המודיעין הגלוי, והיו מקבלים בינגו. במקום זה, קיבלנו את הבינגו על הראש בשבת".
כתב התביעה מגיע לשיא בהמלצותיהם של שני קודמיו של י'. אני מדבר עכשיו על א' ועל א'. כשהאחרון שבהם מתקרב לסיום תפקיד, הם מדברים ביניהם. שניהם יודעים שאביב כוכבי מתכוון למנות את י' למפקד 8200. הוא גם מתואם עם מחליפו המיועד, הרצי הלוי. שניהם מתנגדים למינוי. הם יוצרים קשר עם כוכבי. הם שולחים לו וואטסאפים. הם מביעים דאגה, אפילו חרדה מהמינוי. לא כי י' איש רע. י' איש טוב. פטריוט, מוכשר, מסור, חרוץ, אינטליגנטי. אבל הוא לא מתאים לתפקיד המפקד, לדעתם. אחד מהם כותב לכוכבי ש"לא כל נווט מוכשר שהוביל מהפכות מכיסא הנווט, יכול לקבל אחר כך את ההגאים ואת הפיקוד על מטוס יקר וחשוב כל כך". על הוואטסאפ הזה לא הייתה תגובה. י' מקבל את המינוי. א' אומר לא' משהו כזה: "תרשום. תוך שנתיים יקרה כאן אסון. אני רואה איך הוא נכנס לתפקיד. אני לא מזהה את חרדת הקודש".
האסון קרה אחרי שנתיים וארבעה חודשים. חתיכת אסון.
נותרו חסרי בינה
בואו נדלג לכתב ההגנה. ככל שאני מבין, דוח הביקורת של צוות הררי מכיל גם קביעה שחלק מהתהליכים ההרסניים שהובילו למחדל, לא החלו בימיו של י', אלא בימי קודמיו. הדוח גם "מזכה" את י' מהטענות על מינויים לא ראויים, על אנשים שאינם אנשי מקצוע שהובאו על ידיו לתפקידי מפתח, משיקולי נאמנות או קרבה לבוס (ראש אמ"ן). הדוח גם מזכה אותו נגד הטענות שהקדיש יותר מדי זמן לעניינים שוליים כמו ההתחממות הגלובלית או טיפול בפריפריה.
י' עצמו מבטל את ההאשמות הללו בבוז. להתחממות הגלובלית לא הקדיש אנרגיה, אמר למקורביו, השתתף בהאקתון אחד פעם אחת, שלוש שעות בסך הכל, ולפריפריה הקדיש מעט מדי. הפריפריה, אמר י' למקורביו, היא העתודה שלנו. שם טמון כוח האדם שלנו. הפריפריה זה העתיד של 8200, וכל האנרגיה שהשקעתי בה הייתה משתלמת. כוח האדם שהושקע לא היה כוח אדם של 8200, בעיקר קצינות חינוך. וזה היה שווה כל שקל וכל שעת עבודה וחשוב למדינה בכל התחומים. יש מצב שהוא צודק.
על פי הסנגוריה, בעיית היסוד של 8200 אינה י' כזה או אחר, אלא התהליך. תהליך ההתמכרות. תהליך ההתמכרות למעיין המודיעין החדש, המודרני, זה מקרוב בא והומצא, אותה מכונה שסיפקה ליחידה אוצרות בלומים חסרי תקדים שבהם היא הלעיטה את בכירי צה"ל ואת מקבלי ההחלטות. "כשיש לך מעיין כזה", אומר אחד ממפקדי היחידה בעבר, "אתה קצת שוכח את המקורות האחרים. אתה קצת שוכח את המודיעין הקלאסי, המסורתי. אתה קצת מזלזל בעבודה הסיזיפית של ההאזנות, התרגומים, הניואנסים, הניסיון לחדור לראש של האויב, הניסיון להריח אותו, לא רק לשמוע אותו. להבין אותו. אתה בטוח שיש לך את גיזת הזהב. את המפתח. שהאויב שלך לא יזוז בלי שתדע. שאתה יודע כל פיפס שהוא אומר או חושב בחדר השינה שלו. אבל אז אתה מגלה שאתה טועה".
התהליך הזה, כאמור, החל לפני י'. הוא היה הקורבן שלו. מה שקרה הוא שמרכז המודיעין, המקום הכי חשוב, הכי מרכזי, הכי מושקע ב־8200, החל אט־אט לאבד ממשקלו ומכוחו בשנים האחרונות, אלא מול המקורות החדשים. שכבת הקב"רים נחלשה בהדרגה. קב"ר, קצין בינה רשתית, הוא הלב של 8200. כמו שלוחם הוא הלב של גולני וצנחנים. כמו שתותחן הוא הלב של הטנק. הקב"ר מקבל את הידיעה אחרי שהאלחוטנים, מתרגמים ומשקלטים תרגמו וכתבו אותה. הוא מחליט על חשיבותה. הוא מחליט למי להפיץ אותה. הוא כותב לה הערה. הערת ב"ר (בינה רשתית). מכניס את הקונטקסט, את החשיבות, את הפרשנות. הוא דואג שמי שצריך יקבל אותה, עם הרקע הנכון. לא רק יידע, אלא גם יבין.
כל זה הלך והתמוסס לטובת שני דברים: אמצעים טכנולוגיים מסוג אחר לגמרי, ממכרים ומסעירים, ומה שנקרא "המכונה". מערך טכנולוגי מדהים, חלקו מבוסס על בינה רשתית, שמייתר את הצורך במתרגמים אנושיים שיאזינו לנאמר, אלא מנפק תרגום אוטומטי מכני. זאת, ועוד: פעם, בעידן הקדום, 8200 לא הצטיינה בהנגשת המודיעין שהשיגה. היחידה הייתה פרנואידית, אופייני ליחידה שקמה מהמחתרות טרום המדינה, והיו הרבה מקרים שהיה מודיעין אבל לא הגיע לדרגי השטח. ביטחון המקורות גבר פעמים רבות על הצורך להעביר את המודיעין למי שזקוק לו. זה גרם נזק.
בתקופת בוכריס הונהג "אגם המודיעין", או הבריכה הגדולה. מעתה והלאה, כל המודיעין נשפך אוטומטית למאגר גדול אחד. לא רק 8200, גם שאר יחידות אמ"ן ושב"כ. הכל שם. החומר ממוין שם ואפשר לשלוף אותו. צרכני החומר כבר לא מקבלים את החומר בדיוור אישי ישיר, אלא מושכים אותו מהבריכה. יש להם כלי מיון משוכללים, יש להם יכולת לשאילתות מתוחכמות, פסגת הטכנולוגיה, והכל נמצא במרחק של שתיים־שלוש הקלקות מהם.
זה נהדר ונורא בעת ובעונה אחת. כי בסופו של דבר, כל המידע המודיעיני הנדרש, ואף הרבה יותר, היה שם, בבריכה. שכשך להנאתו, אבל לא הגיע לשום מקום חשוב. ניוונה של הזרוע הקב"רית, של הזרוע המודיעינית, גרם לכך שלא יצאו התרעות מסודרות. שלא נוהלה פרשייה. שלא התעסקו במה שהיה צריך להתעסק בו. על פי גורם בכיר ביחידה, במהלך התחקיר של הצות של הררי אחד הקב"רים נשאל מדוע לא הוציא התרעה דחופה על בסיס המדל"ת של הלילה בין 6 ל־7 באוקטובר. הקב"ר כלל לא ידע מה זה מדל"ת.
מדל"ת זה "מודיעין ללא תכנים". זה בדרך כלל סימני תקשורת שנקלטים בצד של האויב אבל אין להם תוכן ברור. מה שברור, זה שמדובר באירוע לא שגרתי. המדל"ת הוא אחת העוצמות הגדולות של 8200. יכולתה לנטר את הספקטרום הסיגינטי בכל מקום ולדעת אם יש סימנים שמשהו חריג קורה. ובכן, באותו לילה היו סימנים כאלה. הם הוגדרו כ"סימנים מעידים חלשים", אבל בפרשנות מסוימת אפשר לראות בהם סימנים מעידים חזקים. אולי אפילו מרשיעים.
הסימנים האלה לא החרידו את כל העולם ואחותו מרבצם, כי הזרוע שאמורה לקלוט אותם, להבין אותם ולהוציא התרעות בגללם, התנוונה. בשנת 1996, הסלוגן של "מרכז המודיעין" ביחידה היה "המרכז לאיסוף מודיעין והתרעה". אם תיגשו לשם היום, תראו סלוגן שונה: "המרכז לאומנות המידע". וזה הסיפור כולו. התהליך לא התחיל אצל י', אבל זה הגיע אצלו לשיא. זה קרה מסיבות "טובות": הגעתה של מפלצת מודיעין חדשה לשכונה. זה כמו מה שהדיגיטל עשה לאנלוג. מה שהווידיאו עשה לקולנוע. מה שהאינטרנט עשה לעיתונות. אבל זה עדיין לא אומר שצריך לוותר על העקרונות הבסיסיים. על המגע האנושי. על האוזן האנושית. על הקשר האנושי. לא הכל יכול להתבצע באמצעות המכונה.
הקב"רים בעצם שכחו שחובתה של היחידה היא לדחוף את המודיעין לצרכן, לדאוג שהוא מבין אותו, אם צריך אז להפעיל סירנות. זה הקו הדק בין היותה של 8200 יחידה איסופית נטו, לבין זה שיש בה בעצם גם זווית מחקרית, גם אחריות לכך שהמודיעין מופנם אצל צרכניו. הסליל המיוחד הזה של 8200 התנוון.
אם נשווה את זה ל־73', הרי שאז לא היה יכול להיות מצב שבו מפקד 8200 כלל לא יודע על המברק שכונה "יחמור", שבישר על יציאתם הבהולה של היועצים הסובייטים ממצרים וסוריה. מפקד 8200 יואל בן־פורת ידע. הוא ניהל את ה"פרשייה". הוא לחץ ודחף וצעק וניסה לשכנע את הממונים עליו באמ"ן, אבל נכשל. הוא אכל את עצמו עד יום מותו שלא פרץ בכוח ללשכת הרמטכ"ל. היום זה לא היה קורה. היום יש באמ"ן עיקרון שנקרא "חובת ההתרעה האישית". זה אמור להיות בגנטיקה של 8200. היום, כל נגד זוטר יכול להגיע בכל רגע נתון למי שהוא רוצה, כולל מפקד 8200 וראש אמ"ן.
למרבה הצער, ו' לא הגיעה. היא הסתפקה בממונים עליה באוגדה ובפיקוד, לא ביחידה. אולי כי לא העריכה אותם. אולי כי הותשה במאבקים עם אנשי המודיעין בסביבתה. כך או אחרת, המציאות המדהימה שלפיה מפקד 8200 כלל לא יודע על תוכנית חמאס וכלל לא יודע על ממצאיה של נגדת ביחידתו שלפיהם חמאס נערך לפשיטת ענק על ישראל ו"לא יהיה יותר מרחב התרעה" כי הוא השלים את האימונים, המציאות המדהימה הזו התרחשה בלילה שבין 6 ל־7 באוקטובר, 2023.
והטרגדיה האמיתית, המטלטלת, היא שלנגדת ו' נקבעה פגישה עם מפקד היחידה י'. בפגישה הזו היא היתה אמורה להציג לפניו את הגרסה שלה וההתראה שלה על תוכנית חמאס. תאריך הפגישה היה שבוע אחרי טבח ה־7 באוקטובר. היא כבר לא התקיימה.
הפתרון: לחכות לבוקר
מה כן קרה בלילה הזה? ראש מרכז המודיעין העיר את י' עם ה"סימנים החלשים" המפורסמים. סימנים שהיו בעצם חזקים, אבל מכיוון שהם הגיעו נטולי קונטקסט, מכיוון שלא נוהלה "פרשייה" ומכיוון שבכירי 8200 היו מנותקים מהמציאות, ראו בהם סימנים חלשים. י' דיבר, לדבריו, פעמים רבות עם מפקד אוגדת עזה והרים טלפון גם לסגן ראש השב"כ ולרמ"ח מבצעים בצה"ל. השורה התחתונה הייתה לחכות לבוקר.
במעגל העליון יותר, הרמטכ"ל דיבר עם ראש השב"כ ועם עוד כמה קצינים (אבל בלי ראש אמ"ן). השורה התחתונה הייתה זהה. לחכות לבוקר. כל החלטה אחרת הייתה מונעת את האסון. תגבור בטנקים, במסוקים, בזיקים, היה מונע את האסון. אבל הקונספציה שחמאס מורתע, אי־הטיפול המודיעיני המקצועי הנדרש במודיעין האיכותי שהובא על ידי 8200, הבנה לא נכונה של סימנים מעידים והעצמה מיותרת של "סימנים מחלישים", כל אלה הובילו לטרגדיה.
הסיפור הזה מסופר ב־8200 גם על ידי בכירים. לפיו, הנוח'בה היו בדרך לבסיס ירקון, החשוב, הגדול והסודי בבסיסי 8200 בדרום. הם ידעו בדיוק לאן להגיע. בצומת הכניסה לבסיס, ליד הש"ג, עמד נגד דרוזי בבגדים אזרחיים ועישן סיגריה. הוא ראה אותם מגיעים. הוא ידע שזה הם. הוא אמר להם, בערבית, שהמוחבראת זה לא כאן, זה שם הלאה. הם הודו לו והמשיכו הלאה. וכך ניצלנו מאסון עוד יותר גדול.
אחד מוותיקי היחידה מסכם: "בסוף, מה שקרה זה שהיחידה סירסה את הזרוע המודיעינית המקורית שלה. את המודיעין של פעם. מרכז המודיעין התנוון. שדירת הקב"רים נחלשה. כולם הלכו שבי אחרי מבוע המודיעין החדש, זה שהטכנולוגיה של המאה ה־23 הביאה לנו. שכחו את הבייסיק. הקב"רים צריכים לאכול מודיעין, לשתות מודיעין, לקום ולישון ולחלום מודיעין. תמיד לחשוש שפספסנו משהו. איפכא מסתברא. במקום זה התעסקו בשטויות, בלוגיסטיקה, בכל מיני פרויקטים. מרוב שראו את העצים, שכחו את היער. את ההתרעה על מלחמה".
גם כאן, יש טענה לי'. הוא המפקד הראשון, אומרים ביחידה, שהמילה "מודיעין" על הטיותיה השונות כלל לא מופיעה בחזון היחידה שניסח. י' מפנה להמשך, הנקרא "ייעוד היחידה", שם המילה כן מופיעה. השאלה היא אם המילה נכחה ב"ייעוד", אבל נעדרה מהחיים. על השאלה הזו תצטרך לענות ועדת החקירה. גם המילה "התרעה" איבדה את חשיבותה. צריך להבין, התרעה היא הלחם והחמאה של המודיעין. בשביל זה הוא כאן. ישראל אחרי 73' הפכה טראומטית לכל מה שקשור בהתרעה. תולדות 8200 ותולדות המודיעין הישראלי כולן שזורות בכבלי פלדה בהתרעה. מדינה קטנה ופגיעה כל כך חייבת התרעה כל הזמן.
אלא שהעידן האחרון החליש גם את ההתרעה. לפני יותר מעשור לקח מישהו ב־8200 את המילה "התרעה", והסיר אותה מאולמות העבודה והקירות. במקומה הוא שם את המילה "הכרעה". זה היה לכאורה שינוי טוב. היחידה הפכה ליחידה "התקפית". החומרים שהביאה סייעו להכרעת האויב. חזיתות חדשות נפתחו בפניה. הבעיה היא, שיחד איתן, הוזנחו החזיתות הישנות.
התפיסה הייתה שהאיומים ה"גדולים" נעלמו. לא עוד צבאות גדולים הצובאים על גבולנו. במקום להיערך למלחמה, צה"ל נערך למבצעים. מ"מ (מבצעים מיוחדים), מב"ם, המערכה שבין המלחמות. גם זה פגע מאוד ביכולת להתרעה טובה. ברגע שכולם ממוקדים במבצע נקודתי, שוכחים שיש גם אפשרות שתפרוץ מלחמה. ברגע שכולם עוסקים ב"הכלה" ומניעת התדרדרות, שוכחים שיכול לקרות משהו גדול בהרבה מפיגוע. כשראש השב"כ מוריד לעוטף עזה יחידת טקילה אחת, ברור שהוא ממוקד בפיגוע, ולא במלחמה.
כי אף אחד לא חשב על מלחמה בהקשר של עזה. אף אחד לא הפנים את זה שיש בידינו את תוכנית המלחמה כולה, כתובה ומפורטת, עם מפות. חמאס מורתע, מוחלש, נתון בכלוב, נטול יכולת, נטול מנהרות, מה הוא כבר יכול לעשות לנו?
מתברר שהוא יכול. קוראים לזה היבריס, קוראים לזה יהירות ושאננות. איך שלא קוראים לזה, פעם ב־50 שנה זה מגיע. אגב, בתוכנית חמאס הופיעה גם, במפורש, פשיטה על בסיס ירקון. האם זה החריד מישהו מרבצו? האם מישהו הכין מערך הגנה מיוחד על ירקון? תוכנית התגוננות? משהו? התשובה: לא.
היתוש של נתניהו
חובה להוסיף כאן שכל המתואר לעיל בעניין מחדל המודיעין, לא פוטר את הדרג המדיני מאחריות. את מקבלי ההחלטות, שאפשרו לחמאס להגיע ליכולותיו המפלצתיות באמצעות המימון הנדיב במזומן בכסף קטארי וכל שאר הטובין שהומטרו על חמאס מאז חזר נתניהו לשלטון בשנת 2009. כך, למשל, אפשר לספר את הסיפור הבא: כשנתניהו חזר ללשכת ראש הממשלה ב־2009, ערכו לו סיור היכרות מחודש עם 8200. בכל זאת, חלפו עשר שנים מאז היה ראש ממשלה בפעם הקודמת. הביקור אורגן במתכונת של "תחנות". הזירה הסורית, הזירה האיראנית, זירת חיזבאללה, יו"ש וכו'.
הגיעו לתחנת עזה. זירת חמאס. מפקד הזירה הראה לנתניהו בגאווה את הישגי והשקעות היחידה בכל הקשור לחמאס. נתניהו, על פי הנוכחים במקום, נדהם. "מה?", שאל אותם, "את כל זה אתם משקיעים בעזה? על זה אתם משחיתים משאבים? אם חמאס ירים ראש, נגדע אותו", אמר להם ראש הממשלה הטרי, כשהוא מדגים תנועה של גירוש יתוש, "תפסיקו לבזבז כאן משאבים". האירוע הזה קרה כמה חודשים לאחר שאותו נתניהו הבטיח, במהלך הקמפיין, להפיל את שלטון חמאס בעזה. בהמשך הוא יארגן לחמאס את המימון הנדרש כדי שהיתוש יהפוך לקרוקודיל. את העקיצה נקבל כולנו מקץ 14 שנה.
המפקד הבא של 8200 יצטרך לשקם לא רק את מרכז המודיעין ואת שדרת הקב"רים, אלא גם את הדרגים הנמוכים יותר, את דרגי העבודה בתחום האלחוטנות, התרגום והשקלוט. במילים אחרות, הערביסטים. גם כאן, חל ניוון חמור. משחזר אחד מבכירי 8200: "מה שגרם לבוגי, כשהיה ראש אמ"ן, לשנות את תפיסתו על הסכמי אוסלו, היה הפיגוע באפרופו. ביבי היה ראש ממשלה. הייתה לנו הקלטה של שיחה של ערפאת עם אנשיו. מי שאינו מומחה, לא היה מזהה בשיחה הזו שום דבר מיוחד. אבל המומחים שלנו זיהו בה את הרמזים של ערפאת לבצע פיגועים. זה הצריך הבנה עמוקה בערבית קוראנית, כזו שלקוחה מהקוראן, בניבים מיוחדים, במחוות לשוניות, רק מתי מעט יכולים להבין את זה. הסבירו לבוגי והוא הבין, וטס עם החומר לוושינגטון".
דבר דומה עשתה הנגדת ו', מקץ 26 שנה, עם פסוקי הקוראן ששמעה בחומר המודיעיני. היא עשתה עבודת עומק והבינה את משמעותם. לא היה לה למי לספר את זה. היא לא ניסתה להבקיע לצמרת. ביחידה היה כל השנים מדור "מחקר שפה" שבו ישבו בלשני ערבית וקוראן ברמה עולמית. הם היו מבינים את השפה, את הניואנסים, את הרמזים, את מה שנאמר מתחת לטקסט. כל זה נחלש מאוד. את רוב העבודה הזו עושים היום אמצעים טכנולוגיים. ובכן, זה לא טוב. בסוף, עם כל הכבוד לבינה המלאכותית, אין תחליף אמיתי לבינה האנושית. למגע האנושי. להבנה האנושית.
בשורה התחתונה, מתנגדיו של י' טוענים שהכישלון שלו קולוסאלי. הם קראו את הכתובת על הקיר. הם הזהירו מפניה. "אם הוא ידע על תוכנית 'חומות יריחו' ועדיין נתן לכל זה לקרות, זה מחדל מחריד", הם אומרים, "אם הוא לא ידע, זה עוד יותר גרוע. דבר כזה קורה ביחידה שלך ואתה לא יודע ממנו? אוצר מודיעיני כזה מגיע אליך, ואתה לא מודע אליו? אז בשביל מה אתה שם? בשביל לנהל תקציב ומינויים?".
לדבריהם, הכל נגמר ומתחיל ב"חרדת הקודש". כשאתה מקבל כזו יחידה ליד, הם אומרים, אתה צריך לחוש חרדת קודש. 8200 זה לא גאדג'ט. זה לא צעצוע. זה כלי איכותי, יקר, עוצמתי למניעת אסונות. להצלת חיים. אסור לך להירדם לרגע אחד. לשנייה אחת. אתה צריך להטיל ספק, לחשוב מחוץ לקופסה, לחקור ולדרוש כל היום וכל הלילה. כל זה לא קרה בשנים האחרונות. כל זה הוביל אותנו לאסון.
תומכיו של י' עונים להם: הוא לא פחות יסודי מכל מי שקדם לו, הם אומרים. אולי יותר. את ההאזנה לרשת הקשר הטקטית למשל, אומרים מקורבי י', לא הוא הפסיק. הוא דווקא החזיר אותה. הוא המפקד הראשון שישן ביחידה כל השבוע, בקיטון צר במשרד. הוא חי מודיעין ונושם מודיעין סביב השעון. הוא המפקד הכי נגיש שהיה כאן, מסתובב כל הזמן בין הבסיסים, הכי הרבה פגישות אישיות עם אנשים מכל הסוגים והמינים. אי אפשר להפיל הכל עליו. הוא הביא אנשים טובים מבחוץ, זה נכון, אבל כל האנשים שהוא הביא איכותיים מאוד. הוא קיים הרבה יותר דיוני מודיעין מקודמיו. הוא יודע שהוא אחראי על האסון, אבל להפוך אותו לחזות הכל זו טעות שתגרום לנו לפספס את העיקר. והעיקר זה מה באמת קרה כאן ואיך מתקנים את זה הכי מהר שאפשר.