האם קרה לכם שהתעוררתם ומצאתם את עצמכם בסביבה לא מוכרת עד שהתאפסתם והבנתם שאתם באותו החדר בו נרדמתם? זה בערך מה שקרה לאיכר סיני שהתעורר בוקר אחד ומצא את עצמו בסביבה לא מוכרת. רק שבמקרה שלו, כשהתאפס הוא גילה שהוא באמת לא באותו החדר בו הוא נרדם - אלא במרחק של 800 קילומטרים מביתו. על פי הטענות הבחור הזה עבר טלפורטציה 3 פעמים שונות כשהתעורר בערים שונות, הרחק מביתו, ללא נסיעה ברכב, רכבת או מטוס. אז נכון, אפשר לטעון שהוא משקר ולמעשה עשה את זה באמצעי תחבורה כלשהו, אך שום אמצעי תחבורה שכזה לא היה יכול להביא אותו ליעד בו התעורר במהירות שכזו.
הכירו את סיפורו של הואנג יאנצ'יו בן ה-21, שגר בכפר נידח בשם דונגבייגאו שבמחוז הביי בסין והוא מכונה "הנוסע בזמן". בלי גישה למכונית - כשהוא חי כ-50 קילומטרים מתחנת הרכבת הקרובה - הוא הצליח איכשהו להגיע למרחק של כמעט 800 קילומטרים באישון לילה בלי בגדיו. בהיעלמותו של הואנג הבחינו לראשונה כאשר הוא לא הגיע לעבודתו בחוות האורז בבוקר ה-28 ביולי 1977. מכיוון שהוא מעולם לא החסיר יום עבודה בלי להודיע אחד מעמיתיו יצר קשר עם משפחתו כדי לוודא שהוא בסדר - והם גילו שהוא נעלם. בגדיו שהכין ליום העבודה עדיין היו מונחים בקפידה בחדרו והאופניים - כלי התחבורה היחיד שלו - עדיין נשענים על צד הבית. חיפוש באזור שמסביב לבית לא סיפק רמזים ובמהרה אזלו לתושבי הכפר המקומות לחפש אחריו. הבחור שעמד להתחתן נעלם באופן מסתורי במהלך שנתו וכולם בכפר המשיכו בחיפושים אחריו במשך עשרות ימים ללא הצלחה.
הפודקאסטר מר באלן שחשף את הסיפור הרחיב: "דונגבייגאו היה אזור מבודד להפליא באותה תקופה. לרוב האנשים שגרים שם אין טלפונים, אין להם מכוניות. הם רכבו על האופניים שלהם לכל מקום ולא היו כבישים שחיברו את דונגבייגאו לשום מקום אחר".
בדיוק כשמשפחתו חשה חסרת תקווה שאי פעם יזכו לראותו שוב, ועד הכפר קיבל מברק דחוף. בשל אי יכולת הפצת המידע באותה תקופה, לקח למברק הזה יותר מעשרה ימים להגיע לביתו של ראש הכפר. הואנג נמצא, ככל הנראה ישן, ברחובות נאנג'ינג, עיר הבירה של מחוז ג'יאנגסו - במרחק של כ-780 קילומטרים מכפר הולדתו.
המברק נשלח ב-9 בבוקר ב-28 ביולי, רק כמה שעות אחרי שנעלם. נאנג'ינג נמצאת במרחק של 780 קילומטרים מהכפר שלו. איך הוא עבר מרחק כזה בלילה אחד בלבד בלי כל אמצעי תחבורה או כסף? בשנת 1977, התנועה לא הייתה מפותחת כפי שהיא כעת. אם אתה רוצה לנסוע רחוק, אתה צריך לקחת רכבת. תחנת הרכבת הקרובה ביותר לכפר בייגאו נמצאת בעיר האנדאן, במרחק של 45 ק"מ מהכפר. בלילה אין בכלל דרך להגיע לתחנת הרכבת. יכול להיות שהוא עדיין היה יכול ללכת לשם ברגל? כנראה שלא. לאדם לוקח לפחות 8-9 שעות ללכת 45 קילומטרים ללא עצירה. זה בלתי אפשרי עבורו להופיע בנאנג'ינג ב-28 לחודש".
עוד בנושא:
הסיפור הביזארי של ה"נוסע בזמן" שהחזיק בתיעודים מ-1950 ו-2050 - ופתרון התעלומה
מסע בזמן או טלפורטציה? צפו באדם שמופיע משום מקום באמצע הרחוב
שכבה נוספת של מסתורין נוספה מאחר שטייפון השתולל באזור באותה עת - מה שהפך כל ניסיון להגיע לתחנה המקומית בשעות הבוקר המוקדמות למסוכן אם לא ממש אפשרי. גם אם לוקחים אוטובוס ישיר מהכפר לנאנג'ינג - זה לוקח 22 שעות שלמות - ובטיסה 10 שעות. גם אם הוא איכשהו עשה זאת בטיסה, למשפחתו של הואנג בכלל לא היה את הכסף כדי לקנות מושב במטוס.
אחרי שדווח כי הואנג נמצא בנאנג'ינג, רבים לא האמינו שזה הוא ועל מנת לאשר את זהותו, הם ביררו האם סימן הלידה שעל ידו אכן מופיע אצל האדם שנמצא ברחוב והדבר אושר. מר באלן סיפר שבהתחלה היה ספק אמיתי שזה באמת הואנג הנמצא בנאנג'ינג. הוא הסביר: "הם אמרו 'אם זה באמת הואנג, צריך להיות לו סימן לידה מאוד ספציפי על פרק כף היד שלו' וכשהם שלחו את המברק הזה, הם לגמרי ציפו לקבל תגובה בחזרה שאומרת 'אוי טעות שלנו - זה לא הוא'". אולם, להפתעתם, הם קיבלו אישור כי הנעדר נמצא.
באלן המשיך: "הם קיבלו תשובה מהירה יחסית והיא הייתה 'אה, כן יש לו סימן לידה בדיוק כמו זה, זה בהחלט הואנג. אולם הוא מאוד מבולבל, הוא לא באמת יודע מה קורה ולכן מישהו מהכפר שלכם צריך לבוא לקחת אותו'".
ואז - הוא נעלם שוב, ושוב
הואנג חזר הביתה באמצע אוגוסט - כשבועיים לאחר שנעלם - ואחרי שגייסו כסף שמימן את חזרתו. עובד החווה בן ה-21 לא הצליח להסביר כיצד הגיע לשם והתעלומה מעולם לא נפתרה. הוא סיפר שנרדם, שמע בהדרגה קולות רועשים באוזניו, חש חום, פקח את עיניו ומצא את עצמו ברחוב לא מוכר. הוא פגש שני שוטרים שנראו כשייכים ל"משטרת התנועה" הופיעו לידו ונתנו לו כרטיס נסיעה באוטובוס לשנגחאי, משם נשלח המברק לכפרו.
מה שעוד יותר תמוה הוא שהבחור לכאורה שיגר את עצמו למרחקים ארוכים פעמיים נוספות במהלך החודשים הבאים.
לאחר יותר מחודש, הואנג חזר הביתה לאחר פגישה בכפר ב-8 בספטמבר ולמחרת בבוקר, המשפחה מצאה שהוא שוב נעדר. הפעם, הוא התעורר ומצא את עצמו שוכב בכיכר תחנת הרכבת של שנגחאי - מרחק של לא פחות מ-1,140 ק"מ מכפרו.
הוא סיפר שכשהתעורר, עדיין היה חושך וירד גשם חזק, אז הוא רץ כדי להתחבא מפני הגשם. בשעה זו הגיעו לטענתו שני אנשים במדי צבא שפקדו עליו לבוא איתם. הם לקחו אותו מעבר לנהר הואנגפו בנסיעת אוטובוס למקום שנשמר ע"י חיילים חמושים. שלושתם הלכו יחד למשרד והקצין שהיה בו הופתע מאוד ושאל מי הוא ואיך הוא נכנס למחנה. הואנג ענה ש"שני האנשים האלה הם שהביאו אותי לכאן", אולם אז הוא הסתובב וגילה שאין מאחוריו איש, ושני האנשים שהביאו אותו נעלמו. התברר שהוא הצליח להכנס למחנה צבאי שמור היטב ללא כל תעודה מזהה ומבלי שאיש מהשומרים ראה אותו.לאחר שהבין את המצב , מפקד הבסיס יצר קשר עם הכפר ויואנג נשלח חזרה לביתו.
לאחר שתי ההיעלמויות המפתיעות הללו, סיפורו של הואנג הפך לאגדה בכפרו ובכל המחוז. אולם זמן לא רב לאחר שחזר הביתה - אותו דבר קרה שוב.
לאחר שישן בביתו ב-20 בספטמבר, כשהתעורר הוא שוב היה מחוץ לעיר, אבל הפעם במקום לישון ברחוב, הוא היה במלון בעיר לאנג'ואו (מרחק של כ-1,200 ק"מ מהמחוז בו הוא גר), ואנשי "משטרת תנועה" שוב הופיעו לידו. הפעם הם הטיסו אותו לאזורים שונים של סין, והוא עבר דרך 19 מחוזות. כשהתעורר שוב בביתו, זה היה 10 ימים לאחר היעלמותו, כשנעליו חסרות.
אחרי שלושה אירועי הטלפורטציה המוזרים ברציפות הללו, הוא עורר סנסציה ברחבי הארץ ונטען שכמה מחלקות ממשלתיות ניסו לחקור את האירועים המוזרים האלה. בהקשר זה נחקר גם לב צ'ינגטאנג, ראש המחלקה הלוגיסטית במחנה הצבאי אליו הגיע בהעלמותו השנייה שאישר שהוא אכן פגש את הואנג שאף שהה בביתו באותו לילה.
אולי הוא משקר? זה נבדק והתשובה היא לא
למרות שהוא עבר שורת מבחנים רפואיים ופסיכולוגיים רבים, לא נמצא שום הסבר להישג יוצא הדופן של הואנג, אך פרטים רבים מסיפוריו אומתו, הוא נמצא דובר אמת במספר בדיקות פוליגרף וסיפק מידע על מקומות וערים בהן היה שלא היה אמור לדעת. בשלושת מקרי ההיעלמויות המסתוריות של הואנג יאנצ'יו יש יותר מדי תעלומות שלא ניתן להסביר על ידי המדע.
בסופו של דבר, המכון לחקר עב"מים בסין תיעד את הראיות ואחסן אותן ואמר כי מדובר בהיעלמות מזעזעת ומוזרה ולכן הם "מיינו את הרישומים ההיסטוריים השלמים והאמיתיים ושומרים אותם לדורות הבאים", בתקווה שמישהו יצליח יום אחד לפתוח את התיק, לחקור את ההמקרה ולמצוא הסבר.