נבלני לא לבד: כך נמחקה האופוזיציה לפוטין לאורך שלטונו

מותו של אלכסיי נבלני בכלאו בסוף השבוע היה המסמר הכמעט אחרון בארון הקבורה של האופוזיציה הרוסית, שנמחקה והתפרקה בשיטתיות לאורך שלטונו של ולדימיר פוטין. מתנגדי המשטר הבולטים ביותר של המנהיג הרוסי ברבע המאה האחרונה נכלאו, יצאו לגלות או מתו בנסיבות מסתוריות, שעקבותיהן הובילו לקרמלין חרף הכחשותיו.

נבלני בן ה-47 היה המבקר הבולט ביותר של פוטין בשנים האחרונות, ותומכיו האמינו שהוא יוכל להנהיג את רוסיה יום אחד, על אף שהוא נשלח ליותר מ-30 שנות מאסר.

נסיבות מותו עדיין לא ברורות - הרשויות מסרבות למסור את הגופה שלו וטוענות שהוא לקה ב"תסמונת המוות הפתאומי", בעוד שמשפחתו, מקורביו ומדינות המערב סבורות שהוא נרצח. עם מותו, נותר פוטין ללא יריב של ממש, כחודש בלבד לפני הבחירות לנשיאות שבהן ניצחונו מובטח.

נבלני כבר שרד ניסיון קודם של הקרמלין להתנקש בו, כשנחשף לגז עצבים בעת ביקור בסיביר באוגוסט 2020. הוא המריא לטיפול רפואי בגרמניה, אך בחר לשוב לארצו בתחילת 2021 תוך שהוא מסתכן במעצרו. הוא אכן נלקח למעצר עם נחיתתו, ואיבד את החופש שלו לעד.

מנהיג קבוצת ואגנר היה בעל בריתו של פוטין שעזר לו להרחיב את השפעתה של רוסיה ברחבי העולם. הוא גייס אסירים מבתי הכלא כדי למלא את השורות באוקראינה, אך החל להתבטא בחריפות ובבוטות נגד הנהגת הצבא על המחדלים הרבים בשדה הקרב.

ביוני, פריגוז'ין הוביל מרד חסר תקדים בהנהגת צבא רוסיה וכוחותיו התקדמו לעבר הבירה מוסקבה, אך נעצרו עם התערבותו של מנהיג בלארוס אלכסנדר לוקשנקו שתיווך בינו לבין פוטין. חודשיים לאחר מכן, הוא נהרג בהתרסקות מטוס מסתורית ברוסיה, שלפי דיווחים במערב נגרמה על ידי פצצה שהטמינו שירותי הביון של פוטין.

קארה-מורזה, מפעילי האופוזיציה הבולטים ברוסיה בשנים האחרונות, עבר לפי החשד שתי הרעלות. הוא היה קרוב למוות בפעם הראשונה, ב-2015, בשל אי-ספיקת כליות, אך לא נקבעה סיבה למחלתו. הוא אושפז בנסיבות דומות ב-2017 והוכנס לתרדמת, ואשתו ורופאיו אישרו כי הוא אכן הורעל.

בשנה שעברה, עם החרפת הדיכוי של מבקרי המשטר בעיצומה של המלחמה באוקראינה, הורשע קארה-מורזה בבגידה בשל הביקורת שלו עליה ונידון ל-25 שנות מאסר.

סקריפל, קצין מודיעין לשעבר, הורעל בבריטניה ב-2018. הוא ובתו הבוגרת יוליה חלו בעיר סולסברי ואושפזו במשך שבועות במצב אנוש. הם הצליחו לשרוד, אך ההתקפה גבתה מאוחר יותר את חייה של תושבת מקומית ופגעה קשה בתושב נוסף ובשוטר.

הרשויות אמרו כי שניהם הורעלו באמצעות נוביצ'וק, אותו גז עצבים ששימש מאוחר יותר להרעלתו של נבלני. בריטניה האשימה את המודיעין הרוסי, אך מוסקבה הכחישה כל קשר להתקפה הכימית על אדמת בריטניה.

פוטין כינה את סקריפל, שהיה סוכן כפול של בריטניה במהלך שירותיו, "חלאה" שאין לו עניין בה, משום שהוא נכלא ברוסיה ושוחרר במסגרת עסקת חילופי אסירים ב-2010.

המוות הפוליטי המשמעותי ביותר בורסיה קודם לזה של נבלני היה של נמצוב, שכיהן כסגן ראש ממשלה תחת שלטונו של בוריס ילצין, נשיאה הראשון של רוסיה לאחר התפרקות ברית המועצות. הוא צבר פופולריות כאיש אופוזיציה וכמבקר חריף של פוטין, עד שבפברואר 2015 הוא נורה למוות על ידי מתנקשים בסמוך לגשר סמוך לקרמלין, בעודו צועד עם בת זוגו.

הרצח שלו זעזע את רוסיה, וחמישה צ'צ'נים הורשעו בו ונשלחו לעד 20 שנות מאסר. עם זאת, רבים האמינו כי העונש שנגזר עליהם היה ניסיון של הקרמלין לנער מעליו כל קשר לרצח בדם קר של הפוליטיקאי.

ב-2006, מתנגד המשטר אלכסנדר ליטוויננקו, סוכן לשעבר בקג"ב ובשירותי הביטחון של הפדרציה הרוסית פס"ב, חלה קשות בלונדון אחרי שלגם מכוס תה מורעלת בחומר הרדיואקטיבי פולוניום-210. בחלוף שלושה שבועות, הוא מת.

הוא חקר את הרצח של העיתונאית המובילה אנה פוליטקובסקיה ואת הקשרים לכאורה שקיימו שירותי המודיעין הרוסיים עם העולם התחתון. לפני מותו, הוא סיפר לחוקרים כי הפס"ב עדיין מפעיל מעבדת רעלים שהוקמה בתקופת ברית המועצות.

ועדת חקירה בבריטניה קבעה כי סוכנים רוסים הרגו את ליטביננקו, ככל הנראה באישורו של פוטין, אך הקרמלין הכחיש כל מעורבות בכך.

אנה פוליטקובסקיה, עיתונאית בעיתון "נובאיה גזטה" שליטביננקו חקר את מותה, נורתה למוות במעלית בניין הדירות שלה במוסקבה ב-7 באוקטובר 2006 - ביום הולדתו של פוטין. היא זכתה לשבחים בינלאומיים על דיווחיה על הפרות זכויות אדם בצ'צ'ניה. המתנקש, צ'צ'ני בעצמו, הורשע ברצח ונידון ל-20 שנות מאסר.

ארבעה צ'צ'נים נוספים נידונו לתקופות מאסר קצרות יותר בגין מעורבותם ברצח. גם במקרה הזה, רבים האמינו כי חיסולה היה הוראה מגבוה.

כתב אחר בעיתון, שרישיונו בוטל בשנה שעברה בעקבות אופי הסיקור של המלחמה באוקראינה, יורי שצ'קוצ'יחין, מת ממחלה פתאומית ואלימה ב-2003. הוא חקר באותה תקופה חשדות לשחיתות ומעורבות אפשרית של שירותי הביטחון הרוסיים בגל פיצוצי הדירות ברחבי המדינה ב-1999, שיוחסו למורדים צ'צ'נים. עמיתיו התעקשו שהוא הורעל והאשימו את הרשויות בחבלה מכוונת בחקירה.