כשרוסיה אפשרה לאלכסיי נבלני לצאת לטיפול רפואי בגרמניה אחרי שנחשף לגז עצבים בקיץ 2020, הוא קיבל את חייו במתנה. הוא השתקם והתאושש, והיה יכול לבחור אם להישאר לחיות בגלות, אמנם תחת חשש תמידי אך כאדם חופשי, או להסתכן ולשוב למולדתו כדי להמשיך במאבק בנשיא ולדימיר פוטין.
נבלני סירב להרכין ראש בפני המנהיג שאותו שאף להפיל, ובכך, עם חזרתו למוסקבה בתחילת 2021, הוא חרץ את גורלו. הוא לא ראה מאז אור יום, ומת אתמול בנסיבות מסתוריות בגולאג מודרני בחוג הארקטי המקפיא.
רשויות הכלא טענו כי הוא "לא חש בטוב, התמוטט ומת כמעט מיד", אך רק יממה קודם לכן הוא הופיע בדיון וידאו בבית משפט כשהוא מתלוצץ ומתבדח כהרגלו. אמו, שראתה אותו רק ביום שני, סיפרה שהוא היה "חי, בריא ושמח".
תהא סיבת המוות הרשמית שלו אשר תהא, בהנחה שאי-פעם נדע אותה, כליאתו הלא מוצדקת של נבלני היא זו שהובילה לרצח שלו, גם אם באופן עקיף. נבלני בן ה-47 האמין שהוא יראה בחייו את נפילתו של פוטין ואת הולדתה מחדש של ארצו, אך פעם נוספת היה זה מנהיג רוסיה ברבע המאה האחרונה שנפטר מיריביו.
כעת, חודש לפני הבחירות לנשיאות שתוצאותיהן ידועות מראש, אין עוד מי שיביך את פוטין כפי שנבלני ידע לעשות. נשיא רוסיה אמנם מעולם לא הזכיר אותו בשמו, אך עורך הדין שנאבק בשחיתות הפיק בשנים האחרונות סרטים רבים שחשפו את חיי העושר והנהנתנות שלו ושל האליטה הרוסית על חשבון הציבור. פוטין הוא אינו אדם שסולח על עלבונות אישיים כאלו.
המלחמה באוקראינה צמצמה את שאריות חופש הביטוי שנותרו ברוסיה הפוטיניסטית, ותנועתו של נבלני הוצאה מחוץ לחוק אחרי שהוגדרה כ"קיצונית" כשחבריה נכלאו או ברחו מהמדינה. מוסקבה טענה שנבלני היה בובה של המערב, שהופעל כדי לחולל מהפכה ברוסיה, אך זו תווית שהיא מדביקה לכל מתנגד משטר.
נבלני לא הסתיר שהוא מוכן לשלם בחייו כדי להפיל את פוטין, שבו החל להיאבק עוד בימי הפגנות הענק אחרי הבחירות לנשיאות ב-2011. הוא נעצר שוב ושוב מאז, ועמד לדין על מגוון רחב של עבירות. בתחילה אלו היו עבירות צווארון לבן, שמנעו ממנו התמודדות בבחירות, ובשנים האחרונות הוא כבר הואשם בעבירות ביטחוניות שהנחיתו עליו יותר מ-30 שנות מאסר.
אף ששמר על אופטימיות ותקווה לכל אורך הדרך, רבים סברו כי זה רק עניין של זמן עד שנבלני יצטרף לשורה ארוכה של מנהיגי אופוזיציה רוסים שמהם נפטר הקרמלין. הוא היריב השני של פוטין שמת בתוך פחות משנה. קדם לו מנהיג קבוצת ואגנר יבגני פריגוז'ין, שמטוסו התרסק באוגוסט, חודשיים אחרי המרד שהוביל נגד צבא רוסיה בשל הכישלונות במלחמה באוקראינה.
בלעדיהם, פוטין קנה לעצמו מעין שקט תעשייתי, גם אם למראית עין. רודנים מסוגו רואים אויבים בכל מקום - ולעתים הם גם צודקים - במיוחד בעיצומה של מלחמה קשה שגבתה את חייהם של מאות אלפי אנשים.
זריקת העידוד המשמעותית ביותר של נשיא רוסיה בימים אלו לא מגיעה מתוך ארצו שלו, אלא ממי שאמורה להיות האויבת הגדולה. ארצות הברית נכנסת לשנת בחירות, וחלקים המפלגה הרפובליקנית האוהדים את פוטין - ובראשם הנשיא לשעבר ומועמדם הצפוי בנובמבר דונלד טראמפ - תוקעים את המשך הסיוע לאוקראינה, שכוחותיה מתקשים להדוף את הכוחות הרוסיים בשל התרוקנות מלאי התחמושת שלהם.
יוליה נבלניה, אשתו של נבלני, הבטיחה שפוטין ייענש על מותו של בעלה. העונש הכי משמעותי שיכול לספוג נשיא רוסיה מהמערב הוא לא עוד סנקציות כאלו ואחרות, אלא תמיכה בלתי-מתפשרת בקייב. אך באקלים הנוכחי באמריקה, ספק רב אם מותו של נבלני ישנה למחנה שרואה בפוטין דמות לחיקוי.