השר עמיחי שיקלי וח"כ משה סעדה ודן אילוז שיגרו היום (שלישי) מכתב לראש הממשלה בנימין נתניהו בנושא חוק הגיוס, המקודם בימים אלה במשרד הביטחון, ובו הם מבקרים את תזכירי החוק שהופצו. במכתב הם מציעים לקדם את החקיקה כהוראת שעה לשנה בלבד כדי לגבש בתקופה זו חקיקה שתאפשר לציבורים נוספים לקחת חלק בשירות הצבאי.
"הצורך המידי מובן וברור, ואת תיקוני החקיקה חיוני לקדם כדי לוודא שצה"ל פועל במסגרת החוק, אולם החוק מציף באופן טבעי וצודק סוגיה רחבה יותר שמתגלגלת מעשור לעשור ללא פתרון והיא סוגיית השותפות בנטל הביטחוני", נכתב במכתב. "צרכי הביטחון הנוכחיים של מדינת ישראל מחייבים הרחבה של מעגל הנושאים בנטל. בשונה מעיתות שגרה לא ניתן עוד לקבל בשוויון נפש מצב בו קבוצות מסויימות בחברה עומסות על כתפיהן את נטל הביטחון על מחיריו הכבדים בעוד קבוצות אחרות בעם ישראל ממשיכות בשגרת חייהם.
"תזכירי החוק שפורסמו משדרים כי 'מה שהיה הוא שיהיה'. הנטל הביטחוני גדל, אבל אותם אנשים הם שישאו אותו על כתפיהם. לא נוכל לתת את ידינו לעיוות ערכי ומוסרי זה. איננו מאמינים שנכון וניתן לשנות את המציאות הזו בכפייה, אלא בהושטת יד אחים אל עבר ציבורים נוספים. כולם נדרשים להבין שהמציאות הביטחונית החדשה מחייבת מציאות אזרחית חדשה. אנו מקווים כי מתוך שיח ניתן יהיה לפתוח אפשרויות נוספות להרחבת פוטנציאל המשרתים בצה"ל".
הערב צפוי ראש האופוזיציה יאיר לפיד לכנס מסיבת עיתונאים בה יתקוף את חוקי הגיוס והמילואים, ואת הליכוד והמחנה הממלכתי שמאפשרות את הארכת השירות מבלי לקדם במקביל שוויון בנטל.
תזכירי החוק הופצו ביום חמישי האחרון להערות הציבור לתקופה של שבועיים, ובתומם יחל תהליך החקיקה.
חוק הגיוס כולל בתוכו שתי הצעות חוק - תיקון לחוק שירות ביטחון ותיקון לחוק שירות המילואים. לפי תזכיר התיקון לחוק שירות ביטחון, "קיים צורך מבצעי חיוני להגדיל את היקף כוח האדם של חיילים בשירות סדיר בפרק הזמן המידי", ולכן משך שירות החובה יוארך ל-36 חודשים כברירת מחדל (שר הביטחון, באישור ועדת החוץ והביטחון יוכל להחריג מערכים, יחידות, מקצועות ותפקידים שמשך השירות בהם יהיה קצר יותר, אך לא פחות מ-28 חודשים). עוד לפי תזכיר החוק, מי שישרת 28 חודשים, יקבל, החל מהחודש ה-29, תגמול נוסף.
לפי תזכיר התיקון לחוק שירות מילואים, "המגבלות הקבועות בחוק שירות המילואים כיום ביחס למשכי השירות האפשריים אינן הולמות עוד את הצורך הביטחוני הנדרש" על כן, החוק החדש יאפשר את קריאתם של אנשי המילואים לפרקי זמן ממושכים יותר בכלל, ולתקופות לחימה ("תעסוקה מבצעית") בפרט; וכן את העלאת גיל הפטור ממילואים, כך שתיווצר האפשרות להרחבת היקף המשרתים לפיזור עומסי השירות. החוק מאריך את משך השירות המרביים בשירות מילואים בכל שנה קלנדרית, ומעלה את גיל הפטור משירות מילואים ל-46, בהמשך לתיקונים שבוצעו בתחילת המלחמה בהוראות שעה. בדברי ההסבר להצעה נכתב: "אין חולק כי ההסדר המוצע נושא עמו משא כבד על משרתי המילואים. אולם בעת הנוכחית, הרחבת יכולתו של צה"ל להפעיל את כוחות המילואים היא צו השעה, על-מנת לאפשר לצה"ל לממש את כלל משימותיו".
בדברי ההסבר להצעות החוק נכתב כי "המציאות הביטחונית החדשה שנוצרה מחייבת מענה מבצעי משמעותי להגנה ולהמשך מאמץ המלחמה בכלל הגזרות. לצד הלחימה בדרום הארץ, צה"ל נדרש להילחם ולבצע פעולות הגנה והתקפה משמעותיות בגזרות נוספות - בצפון הארץ, בגבול לבנון ובסוריה; במזרח הארץ, ביהודה ושומרון; ובחזיתות נוספות. כלל המשימות הללו יצרו עומס כבד על צה"ל ועל משרתיו בשירות סדיר ובשירות מילואים שנדרשו לרצף תפקודי אינטנסיבי".
עוד נכתב בדברי ההסבר כי "על רקע מאורעות התקופה, הרי שנוצר צורך משמעותי בחיזוק ובבניין כלל מערכי כוח האדם העומד לרשות צה"ל. זאת, כאמור, משתי עילות מרכזיות: ראשית, למרבה הצער, מאות חיילים נפלו באירועי ה-7 לאוקטובר ובלחימה שלאחריהם, רובם לוחמים בסדיר ובמילואים. אלפים נוספים נפצעו והם אינם צפויים לחזור לכשירות מבצעית וללחימה. נוכח כך, נוצר פער משמעותי בסד"כ המבצעי הסדיר של צה"ל. שנית, הלחימה במכלול הזירות, הובילה לבחינה מחודשת של הצורך המבצעי ולהערכה מעודכנת על תפיסת ההגנה של צה"ל בגבולות. הנחות העבודה המעודכנות, גורסות כי לפני צה"ל תקופה ממושכת של מצב כוננות ולחימה בעצימות משתנה בכל הגזרות, ובכלל הזירות".