החלה בניית ביתה החדש והזמני של קהילת קיבוץ בארי, שיוקם בחלקו המערבי של קיבוץ חצרים, שבמועצה האזורית בני שמעון בנגב. שני הקיבוצים יקיימו מודל ראשון מסוגו בישראל של "קהילת שכנות בארי-חצרים", עד שיוכלו תושבי בארי לשוב לביתם בבטחה.
לאחר אירועי ה-7 באוקטובר, ולאחר שבחנו את החלופות שהציעה להם המדינה, החליטו קהילות בארי וחצרים על הקמת הקיבוץ הזמני בחלקו המערבי של קיבוץ חצרים שבנגב, עד שתושבי בארי יוכלו לשוב לביתם בבטחה.
המגורים של הקיבוצים בסמיכות אחד לשני הינו מודל חדשני של "קהילות שכנות", לפיו שתי הקהילות יגורו בנפרד, אך בשכנות צמודה. בצורה זו ייווצר חיבור בין הקהילות בסביבה קיבוצית מוכרת, תוך שמירה על הזהות העצמאית של כל קהילה.
קיבוץ בארי הזמני תוכנן על ידי מנהלת תקומה, שהוקמה בעקבות המלחמה ופועלת למען תקומת העוטף. יחד עם קהילת הקיבוץ והמועצה, תכננו את המקום החדש בדומה לקיבוץ המקורי אליו שואפת קהילת בארי לשוב. הוא צפוי להתפרס על פני שטח של כ-200 דונמים, ועליו יוקמו כ-250 יחידות דיור בטווח של 60-120 מ"ר - כולן עם ממ"ד פנימי ולכל יחידת דיור תהיה חצר אישית. בליבו של הקיבוץ הזמני יוקם חדר אוכל ולצידו מדשאה רחבת היקף, מתחם גני ילדים ומתקנים לניהול המרחב הקיבוצי.
ההחלטה המשותפת על בניית הקיבוץ הזמני במודל "קהילות שכנות" הייתה תהליך עבור שתי הקהילות, להן מאפיינים משותפים רבים, שהפכו את חצרים לפתרון זמני נכון ומתאים עבור קהילת בארי. בראש ובראשונה גודל שתי הקהילות דומה, דבר השומר על האיזון בין הקהילות השונות. נוסף לכך קיימת קרבה גיאוגרפית בין קיבוץ חצרים, הממוקם בסמוך לבאר שבע ובמרחק נסיעה קצרה יחסית, לקיבוץ בארי שנמצא בנגב המערבי. קרבה זו תאפשר לקהילת בארי הגעה מהירה למקומות העבודה שלהם, וכן להמשיך ולהפעיל את סמלי הקיבוץ: דפוס בארי, החקלאות, התעשייה המקומית ועוד.
את ה"קיבוץ הזמני" תכנן יובל יסקי, אדריכל הקיבוץ ואדריכל הפרויקט. בפרויקט יעבדו בשיתוף פעולה שורה של קבלנים, בעצימות גבוהה ובלוח זמנים צפוף של 2-3 משמרות עבודה בכל יום, כדי לאפשר לקהילת בארי לעבור למגוריהם בקיבוץ הזמני מוקדם ככל האפשר.