אביבה סיגל, נילי מרגלית, שרון אלוני-קוניו, עדינה משה וסהר קלדרון, חמש חטופות שחזרו מהשבי, התכנסו הערב למסיבת עיתונאים בהם הם דורשים החלטה וחתירה לעסקה בהקדם. סהר קלדרון בת ה-16, ששוחררה יחד עם אחיה ארז מהשבי, ביקשה להחזיר את אביה בחזרה, ודיברה על הכאב שחוותה בשבי. "ב-7 באוקטובר נחטפתי מהבית שלי באכזריות ואני פה לצעוק את הכאב שלי", אמרה. "אני עושה הכול כדי שאבא שלי יחזור. הוא נמצא 124 יום בשבי בידי רוצחים, אתם יודעים בכלל מה זה יום אחד שם? למה אני, ילדה בת 16, הייתי צריכה להיקבר חיה במקום הזה במשך חודשיים? אני חיה ונושמת אבל בנפש נרצחתי. אתם יודעים מה זה שמחבל בוהה בך שעות ברצח בעיניים, פחד מוות שיאנסו אותי, ורק לשתוק ולחכות".
קלדרון ביקרה את מקבלי ההחלטות, וביקשה שלא יפקירו את אבא שלה שעדיין נמצא בשבי. "איפה הממשלה שלי? תודה שהוצאתם אותי, אבל מה עם אבא שלי שכל יום שעובר ננטש מחדש, לא יודע אם יחיה או ימות, אם ישרוד את היום", אמרה. "אני רק רוצה את החיבוק החם שלו. הפקרתם כל כך הרבה אנשים. בבקשה, אל תפקירו את אבא שלי וכל מי שנמצא שם. אל תדברו איתי על מוסריות שאי אפשר לתת להם מחבלים, מה זה פאקינג משנה? 136 חטופים שם. תצילו את החיים, את המתים כבר אי אפשר".
שרון אלוני-קוניו, חטופה ששוחררה בעסקה הקודמת, פנתה לראשי המערכת המדינית בבקשה לפעול מיידית. אנחנו, חטופי אוקטובר 23', פונים הערב לשרה ובנימין נתניהו, הזוג גלנט, גנץ, דרמר, איזנקוט, הגענו לרגע האמת, לרגע הנורא מכל, בו נגזר עליכם להחליט מי לחיים ומי למוות, מי יחזור ומי יהפוך טרף לחיות אדם", אמרה. "136 עולמות מחכים במנהרה ללא חמצן, מזון, מים ותקווה כדי שתצילו אותם. המחיר כבד, בלתי נסבל. מכוות את הבטן ובגוף. מחיר ההפקרה יהפוך לכתום היסטורי לדורי דורות, הפקרה תהפוך מילה נרדפת למי שיגזור גזר דין מוות, שנחטפו תחת כהונתם".
נילי מרגלית, שנחטפה בביתה בניר עוז, תקפה את הקולות בקואליציה שרוצים לסרב לעסקה. "את מחיר הקרבתם של 136 ילדים, נשים וגברים שעוברים התעללות פיזית, מינית ונפשית ברגעים אלה לא יתקנו נאומים", אמרה. "הכינוי אות קין יחליף את שמו של מי שירים את ידו נגד. שישה אנשים יקבעו את גורלה של המדינה. אם ישובו החטופים לביתם ידע כל ישראלי שלא ננוח עד להחזרתו, אם לא ידע כל אחד שהוא הבא בתור, שחייהם כקליפת השום, שעליהם לדאוג לביטחונם בעצמם. שהערבות ההדדית מתה".
אביבה סיגל, שנחטפה לרצועת עזה יחד עם בן זוגה קית שעדיין בשבי, דיברה מהו הניצחון האמיתי עבורה. "אזרחי ישראל בעולם עוקבים בדאגה עמוקה אחר גורל החטופים. 124 ימים של חיבוק מרגש, אהבה אינסופית, גורל משותף. אנו מודים על התמיכה הכנה. ביחד נקיים את המצווה החשובה ביותר בעולם הערכים שלנו כעם יהודי - נציל חיים. אם נציל אותם ונציל את מדינת ישראל. זה יהיה הניצחון המוחלט".
עדינה משה, בת ה-72 שנחטפה מביתה בניר עוז, פנתה אישית לנתניהו בבקשו לשחרר את החטופים. "מבקשת לפנות לראש הממשלה שלי ומשפחתו", אמרה. "הייתי שם, הרגשתי שם, כאבתי שם. אבל שוחררתי. החברים שלי, הנערים והנערות שחינכתי, עדיין שם. אני חושבת שחלק מהם לא שרדו כבר, כי הועברו ממקום למקום בלי יכולת תנועה אפילו. אני יודעת שהם לא מקבלים את התרופות הנדרשות, שהם כבר לא במקום שבו הייתי. נתניהו, הכול בידך. אתה זה שיכול. אני מאוד פוחדת וחוששת שאם תמשיך בקו הזה של מיטוט חמאס לא יישארו שבויים לשחרר".
משה סיפרה על החיים בעוטף עזה, והבקשה להתעסק במה שחשוב קודם - שחרור כל החטופים. "שמרנו על הגבולות האלה הרבה מאוד שנים, לא ברחנו גם כשהפציצו אותנו", אמרה. "לא התפנינו גם כשהיו מטחים כבדים, היינו שם. כי אנחנו אוהבים את המקום ואת המדינה. את זה לא ייקחו ממני. אבל אני רוצה את המדינה שלי חזרה, את המוסר שלה. הוא איננו. אנא, שוב ושוב אבקש, שחררו את השבויים, השאירו את חמאס למחר. אני חוששת לחייהם וגורלם וחוששת שלא יהיה לנו מה להוריד לנכדים ולנינים. אנא ממך, אני יודעת שאתה יכול".