משרד החינוך יבחן הכרת תארים אקדמיים מהרשות הפלסטינית

ו"ר ועדת המשנה לתוכניות הלימודים במזרח ירושלים ח"כ עמית הלוי: "3,500 מורים שנכנסו להוראה בחינוך הערבי בעשור האחרון קיבלו את התואר מג'נין ושכם. ההכרה הזאת צריכה להיפסק"

ועדת המשנה לתוכניות הלימודים במזרח ירושלים והפיקוח עליהן, בראשות ח"כ עמית הלוי קיימה היום (שלישי) דיון מעקב בנושא הכשרות מורים להוראה בחינוך הערבי במזרח ירושלים. לפי נתונים שנחשפו בוועדה, בעשור האחרון הצטרפו להוראה בחינוך הערבי כ-3,500 מורים בעלי תואר ראשון - ממוסדות ברשות הפלסטינית.

נציג מרכז המחקר והמידע של הכנסת, הציג את נתוני הלמ"ס, לפיהם כ-3,500 מורים שנכנסו להוראה בחינוך הערבי בשנים 2010-2023 קיבלו את התואר הראשון ממוסדות ברשות הפלסטינית והם היוו כ-11.5%מהמורים החדשים שנכנסו להוראה באותן שנים. בשנת 2023 נכנסו למערכת 344 מורים חדשים עם תואר ראשון מהרשות הפלסטינית.
כ-91% מהמורים בעלי תואר ראשון ממוסדות ברשות הפלסטינית שנכנסו להוראה בחינוך הערבי בשנים 2023-2010לימדו במחוז ירושלים (62%) או במחוז הדרום (29%). כלומר, רובם לימדו במוסדות ערבים במזרח ירושלים, או בחינוך הבדואי בנגב. רק כ- 30% מאלה שלמדו ברש"פ עשו הסבה הוראה בישראל.

יו"ר הוועדה ח"כ עמית הלוי: "בפיגוע אתמול בחור בן 14 שלף סכין ונוטרל במעלה אדומים. לפי הפרסומים הוא למד באבו דיס. עלינו להיאבק בתשתית הטרור שמצמיחה את המחבלים. לצה"ל יש מבצעי כיסוח דשא, אבל באיזשהו שלב מגיעים למסקנה שאת הדשא יש לעקור ולא רק לגעת בקצה שלו. כשצומח פרי ביאושים כזה, רוצח ברברי, זה מחייב אותנו לנקות את התשתית מהזוהמה הרעיונית הזאת. המצב הנוכחי היום, שרשות מחנכת לטרור, עם חוקים אנטישמים מובהקים ומלמדים שם תכנים של דה לגיטימציה שאת התוצאות כולנו ראינו ב-7 באוקטובר. המנגנון הזה, של מורים המלמדים את התכנים האלה, צריך להיפסק. ההכרה הזאת בתארים שלהם לא צריכה להימשך."

סגנית היועצת המשפטית במשרד החינוך שרית שפיגלשטיין: "פנינו למשרד המשפטים לבחון האם אמנת ליסבון מחייבת אותנו והתשובה היא שהאמנה אינה מחייבת, בגלל שהרש"פ אינה מדינה ולכן האמנה אינה רלוונטית. עם זאת יש היבטים משפטיים בינ"ל נוספים שעדיין נבחנים. נבדוק אם יש אמנות נוספות שמחייבות אותנו. בנוסף, תיערך בחינה של האגף להערכת תארים מחו"ל, בדגש על שטחי הרש"פ ועזה, בהם מתקיימת הסתה נגד ישראל ונגד יהודים כי יש בזה השפעה מזיקה על תלמידים. יתכן שבסוף הבחינה, תואר אקדמי כזה, בהתייחס להוראה וחינוך - לא יוכר. בחינה זאת תתבצע עם נציבות שירות המדינה והממונה על השכר. כבר פנינו אליהם. לצד זה, המשרד יפעל להרחיב את המסגרות בתוך ישראל בהם יינתן מענה אקדמי לאזרחים הערבים."

נציג הלשכה המשפטית במל"ג נדב שמיר: "המקום להסדיר הכרה בתארים מהרש"פ הוא לא בחוק המל"ג, כי הסמכות שלנו היא רק לגבי תארים ממוסדות מוכרים ישראליים. מבחינה משפטית החוק המתאים הוא חוק הסדרת הרישיון - שם צריך להיעשות השינוי."

נציגת האגף האקדמי במל"ג בתיה הקלמן ביקשה להזכיר "בחוק אין מעמד משפטי לתעודת הוראה. היא מוסדרת רק לצרכי רישוי והעסקה במערכת החינוך."

ציפי ויינברג מהאגף להארכת תארים אקדמיים מחו"ל: "אנחנו מעריכים את התואר מחו"ל לצרכי דירוג ושכר במגזר הציבורי" ח"כ הלוי לציפי: "ההכרה שלכם היא פורמלית לצרכי שכר אבל לא רק. הרי זאת הדרך היחידה של אדם שלמד בחו"ל להתפרנס פה."

נציגת משרד המשפטים הדיל יונס: "הנושא הזה כרגע בדיון כללי ומעלה שאלות משפטיות כבדות משקל, אבל אנחנו לא יודעים לומר בדיוק, כי אין מתווה ספציפי שנדרשנו אליו."