צה"ל דנו בנושא דחיית השירות לחניכי המכינות הקדם צבאיות ושנת השירות

ועדת המשנה למשאבי אנוש בצה"ל התכנסה לדיון במשך דחיית השירות לחניכי המכינות הקדם צבאיות ושנת השירות. יו"ר הוועדה ח"כ שטרן: "אנחנו רוצים להיות שלמים ולדעת שההחלטות של הצבא לא מנצלות את הרוח והנכונות של מיטב הנוער"

ועדת המשנה למשאבי אנוש בצה"ל בראשות ח"כ אלעזר שטרן, התכנסה לדיון במשך דחיית השירות לחניכי המכינות הקדם צבאיות ושנת השירות, זאת בעקבות הודעת צה"ל על הקדמת גיוס לכ-1,300 חניכי מכינות קדם צבאיות, גופי שנת שירות ותלמידי ישיבות למרץ 2024. הקדמת הגיוס מתוכננת להתבצע באופן הבא: כ-850 חניכים מהמכינות הקדם צבאיות וממסלולי שנת השירות ועוד כ-450 מקרב תלמידי הישיבות.

יו"ר הוועדה ח"כ שטרן אמר בפתח הדיון: "אחרי שכבר נגזר עלינו האסון, אחד הדברים שנוסכים בנו עידוד וביטחון זה רוח הלחימה של הדור הזה שיש כאלה שכבר מיהרו להספיד אותו ולקרוא לו דור הטיק טוק. המעורבות והמחויבות והחשיבות של הנוער הזה רק עלו. אנחנו צריכים למצוא כאן מה אנחנו יכולים לעשות שלא נעשה עד פתח הדיון.

אני מכיר ומעריך את המאמצים של הצבא. אני לא חושב שזה עבר להם ליד האוזן אבל בסוף אנחנו מתעסקים בסוג של קהל שבוי, יש כאלה שבכלל לא באו לדיון הזה כי הם יודעים שלא יגעו בהם והם מסודרים. אנחנו דנים באלה שלא מסודרים לא בגלל שהמדינה החליטה אלא בגלל שהם החליטו להיכנס מתחת לאלונקה. אנחנו רוצים להיות שלמים ולדעת שההחלטות של הצבא לא מנצלות את אותה רוח ונכונות של מיטב הנוער."

ח"כ רם בן ברק: "הסיפור של השוויון זה עצב רגיש וחשוף בחברה הישראלית במיוחד בהקשר של הגיוס. יש בעיה מאוד גדולה שאין שוויון בנטל גם בנושא של הישיבות, ואני לא מדבר בכלל על החרדים שמשם היה צריך לקחת את כולם."

ח"כ משה טור פז: "הכרטיס חופשי שנתי שניתן לישיבות הוא בלתי נסבל. זה שיש אנשים שבשם התורה יש כרטיס יציאה ממלחמה זה לא יסולח ובזה צריך לטפל."

ח"כ גלעד קריב: "השקיפות, תחושת ההוגנות הי חלק ממרכיבי העוצמה של צה"ל. המספרים הם חזות הכל, במכינות ובשנות השירות הם מסלולים שיש בהם רק שנה א', אנחנו מדברים על 850 הקדמות גיוס מתוך 4200, זה 20%. בישיבות מדובר על 450 מתוך 5500 וזה 8%."

ח"כ מיכאל ביטון: "בעיות היסוד של השוויון בנטל לא יפתרו בדיון הזה, מבחינת חרדים, ערבים ומשתמטים. אנחנו במלחמה, וכל הקבוצות שדיברנו עליהם מחוייבות ואני לא רוצה שהדיון יהפוך לניגוח בין ישיבות הסדר, מכינות וש"ש. זה גם עושה לי בעיות בבית, יש לי בבית מכל הסוגים. אנחנו כוועדה צריכים לגבות את הצורך של צה"ל בהון אנושי בזמן חירום."

ראש חטיבת תכנון ומנהל כח האדם, תא"ל שי טייב: "אנחנו מייחסים חשיבות גבוהה למכינות, לשנות השירות ולישיבות, אנחנו רואים שהתפוקות שלהן במיצוי ללחימה ולפיקוד גבוהות ואילו שיעור הנשר נמוך, ויש לנו אינטרס לאומי וגם צבאי להמשיך את המפעלים הללו. לראיה הקף המכסות גדל בשנים האחרונות באופן חסר תקדים.

יש חילוקי דעות ביחס לחלוקה, אבל יש שיח, תיקונים והעמקות, וגם החלטה להקדים גיוסים ביחס למשימות ולאופי של המסלולים. אני יכול להבטיח שנעשה תהליך עמוק. בשורה התחתונה המטרה הייתה להגיע למתווה מאוזן ולשיעור הקדמות נמוך כפי שניתן לראות.

הדיון הזה נעשה בהקשר המלחמה ותמונת המצב של היחידות בסדיר ובמילואים. הדברים הוצגו ואנחנו צריכים לאייש את השורות ולבנות את היחידות ואת שדרת הפיקוד בכוח אדם איכותי, ומהר. אנחנו נדרשים בכ-1300 הקדמות גיוס למי שיש להם דחיות. איפה שהיינו צריכים לדייק, עשינו זאת, וצמצמנו במעט את ההיקף. יחד עם זאת יצרנו שותפות של כלל הגופים במשימה כאשר הגישה ככלל היא להקדים את מי שאמור היה להתגייס בשנת הגיוס הקרובה ממילא."

בדיון השתתפו נציגים רבים של מכינות קדם צבאיות ומסגרות טרום שירות ונשמעו עדויות הן מקרב מנהלי המסגרות והן מקרב החניכים. רעי פרץ ראש מכינת עצמונה: "אתמול לצערנו נפל הבוגר ה14 של המכינה, כולנו רוצים לתת למדינת ישראל. כדי לעשו את זה אנחנו צריכים אותם אצלינו ביד לתקופה של שנה וחצי כדי שיהיו אחרי זה מג"דים ומח"טים ויוכלו לתרום לצה"ל בצורה המשמעותית ביותר. גם הישיבות הגבוהות נושאות בנטל. בישיבת הר המור למשל יש למעלה מ-200 אברכים מגויסים ברגע זה. לגופו של עניין, לתמידי שמינית שיש להם את האפשרות עכשיו לבחור בין ישיבה למכינה והם רואים שאם יבחרו במכינה יכול להיות שהם יגויסו באמצע השנה, זה יכול להשפיע על ההחלטה שלהם."

מתנדבת בשנת שירות אמרה: "אנחנו משמשים עמוד תווך לקהילות בישראל. יש צו השעה גם בחזית וגם בעורף. אנחנו לא יכולים לגרום להם לנטוש את המשימות שלהם באמצע השנה. אנחנו מגויסים ובתום השנה אנחנו ניתן את כל מה שיש לנו למדינה". חניך מכינה אחרת הוסיף: "אנחנו לא רק סטטיסטיקה, המרקם החברתי שלנו נפגע והחודשים הנוספים שלנו במסגרת יכולים לשנות את החיים של אלה שאנחנו עובדים איתם. אנחנו מרגישים שצה"ל לוקח אותנו כמובן מאליו."

יו"ר הוועדה ח"כ אלעזר שטרן אמר בסיכום הדיון: "אני בטוח שלצבא אין שום עניין ליצור ריב בין הגופים סביב השולחן הזה וגם בין אלה שלא הגיעו. מדובר במיטב הנוער. אנחנו לא לעומתיים לצה"ל, הוויכוח הזה הוא לשם שמים וחוסה תחת ההגדרה של ביטחון לאומי, שאותו עושים לא רק דרך פגז של טנק, אלא גם דרך נער או נערה בשנת שירות, גם לטווח המידי ולא פחות מכך גם לטווח הארוך. אנחנו נקיים דיון מעקב בשבוע הבא, מתוך תקווה שנצליח להגיע לפתרונות שישרתו את המדינה הזו הכי טוב שאפשר."