השלכות השבת השחורה ב-7 באוקטובר ביישובי הדרום שהובילו לפינוי היישובים, פינוי שהתרחב גם לצפון לאור כניסת חיזבאללה למערכה, יכולות לגרום לשינויים דרמטיים בקהילות השונות. אחד הביטויים המרכזיים עלול להתבטא בעזיבת משפחות את מקום מגוריהן ומעבר למקומות חדשים.
"הגלים של האירוע הזה הרבה יותר גדולים ממה שחושבים ובין השאר זה בא לידי ביטוי בכך שצריך לייצר יציבות עבור המשפחה שלך וזה יגיע למצב שבו משפחות ישתקעו ביישובים חדשים", כך צופה יפעת שרייבר-לוונטל מקיבוץ כפר גלעדי שאומרת כי רבים מהמפונים נמצאים במצב של סימן שאלה.
היא נולדה וגדלה בכפר גלעדי ולפני חמש שנים שבה לקיבוץ עם בעלה ובנותיה. שרייבר-לוונטל גם אחראית על תחום הצמיחה הדמוגרפית בכפר גלעדי והיא שומעת את הקולות שעולים מהשטח. "התחלנו בתהליך קליטת משפחות חדשות שיקימו את בתיהן בשכונה חדשה. שמעתי כבר על משפחה אחת ששוקלת להישאר בעמק הירדן, לשם עברנו", היא מספרת לוואלה!. "יש גם משפחות שעברו למרכז ואומרות אותו דבר. מישהי סיפרה לי שהבת שלה אמרה שהיא לא רוצה לחזור לצפון. הילדים מתאקלמים במסגרות חדשות ואחרי ארבעה חודשים אפשר רגע לעצור ולחשוב מה הלאה? בהתחלה אנשים לא התעסקו עם השאלות האלה, אבל עכשיו מגיע רגע שאומרים: 'בואו נבחן את הכול מחדש'. אם כבר נכפה עלינו מצב חדש, זה הזמן לבחון הכול".
שרייבר-לוונטל מתארת מה הפרמטרים שכעת נכנסים לשיקולי המשפחות שפונו. "אנחנו שואלים עכשיו איפה יש מערכות בריאות וחינוך יותר טובות. אנשים יעשו השוואות ואולי יגידו: 'נכון, בגליל ירוק, שקט, שלווה ואווירה טובה, אבל יש מקומות אחרים שיש להם גם דברים טובים להציע לנו", היא תוהה. "כל הזמן נמצאת גם השאלה כמה זמן עוד נחיה במצב שמוגדר 'זמני'. אנשים לא יכולים להקפיא את החיים שלהם ולהישאר במצב לא ברור ורוצים למצוא ביטחון ויציבות. כרגע אין לנו את זה וזה מתבטא בהמון דברים".
בין הדברים שמתארת תושבת כפר גלעדי הוא מצבם של בני הנוער. "הם הולכים לאיבוד. הם יצאו מהמסגרות שהיו בהן. מי רואה אותם? מי שואל מה שלומם? מתי הם יחזרו ללמוד במערכת שעות רגילה ולא מצומצמת?".
גם בקיבוצים ובמושבים השכנים מתמודדים עם שאלות דומות. עופר "פושקו" מוסקוביץ' אמר שכבר הוקם צוות "היום שאחרי". גם במשגב עם יש משפחות שהיו בתוך תהליך קליטה וכעת בוחנות אם לצאת ממנו. "פתאום אנשים עוצרים ואומרים - 'בוא ננסה מקום חדש, אזור אחר'", מסביר מוסקוביץ'. "יש חשיבות גדולה גם למועד החזרה הביתה. ככל שזה יימשך יותר זמן, זה ישפיע יותר על ההחלטות של האנשים. למשל - אם התלמידים לא יפתחו את שנת הלימודים הבאה בבתי הספר שלנו בגליל, יכולה להיות לזה השפעה על החלטות של משפחות על עתידן".
בימים שאחרי הפינוי כ-60 אחוזים מתושבי משגב עם עברו למלון סלינה שליד הכנרת. כעת נותרו במלון 40 אחוז מתושבי הקיבוץ ולהתפזרות של הקהילה יש גם כן משמעות בעיצוב המסגרת החברתית ביום שאחרי המלחמה.למרות זאת, "פושקו" נותר אופטימי. "אני מאמין שנחזור, אבל יש גם תחזיות שמדברות שזה לא יקרה לפני 2025".
גם בעוטף עזה ישנו חשש שחלק מהתושבים שלא עברו יחד עם הקהילות למגורים הזמניים לא יחזרו לקיבוצים. אחד מהם הוא סיני גז, תושב נתיב העשרה, שסבור כי ישנו חשש לחוזקה של הקהילה והוא דורש פתרון זמני מחוץ לעוטף עזה. "אנחנו רוצים לשמור על הקהילה שלנו ולכן מבקשים לעבור כדבוקה אחת לחיי קהילה בכפר, והפעם, מחוץ לאזור האסון", הוא מפציר. "המדינה יכולה וחייבת לאפשר לנו את זה. אנחנו צריכים ודאות וביטחון. אנחנו לא יודעים כמה זמן המלחמה תימשך ואיך ייראה היום שאחרי, אבל בין 7 באוקטובר לבין השבת הביטחון המלא באזור, אנחנו צריכים לקיים חיים, לשקם את עצמנו ולחזור לשגרה והדרך הטובה ביותר לעשות זאת היא על ידי הצלת הקהילה, שמירה עליה, שיקום שלה ושגשוג שלה יחד במרחב כפרי בטוח, מחוץ לאזור האסון, מחוץ לעוטף. זה יאפשר לנו לצבור כוחות, לשקם את המשפחות ולחזק את הלב הקהילתי שלנו שנפגע בצורה אכזרית. זה צו השעה, זה מה שהמדינה ומנהלת תקומה צריכים להתעסק בו יום ולילה".
בקיבוצים יש גם תושבים שלא מתכוונים לעזוב את בתי המלון למגורים זמניים יחד עם שאר התושבים הקיבוץ ולדברי אחת התושבות מכיסופים, המעבר הזמני גם יגרום לחלק מהם גם לא לחזור לקיבוץ. "היה הליך של שולחנות עגולים אצלנו בשאלה מה אנחנו רוצים", הסבירה אחת התושבות. "רצינו לעבור לקיבוץ אחר ובסוף הוחלט ללכת ליישוב עירוני. אני לא מוכנה לחכות ליישובים עירוניים. המגורים הזמניים שלנו אמורים להיות בקיבוץ כדי שנישאר קהילה חזקה ולשמר את אורח החיים בקיבוץ".
התושבת מסבירה כי המעבר ליישוב שאינו קיבוץ כבר פגע בקהילה. "יש לא מעט משפחות שעזבו את המלון ומשכירים דירות באופן עצמאי", היא מספרת. "בסופו של דבר, אלו שלא יעברו תחת ההסכם של מנהלת תקומה ליישוב העירוני כנראה גם לא יחזרו לכיסופים. הפיזור הזה גם יגרום לנתק בין חברי הקהילה הקיבוצית. אנחנו דורשים ממנהלת תקומה לדאוג גם לאנשים ולמשפחות שלא יעברו תחת ההסכם של הקיבוץ. לא ייתכן שתושבים ימצאו עצמם ללא מענה וללא פיתרון למגורים זמניים".
במנהלת תקומה אומרים כי יותר מ-80% מתושבי ארבעת הקיבוצים שכבר חתמו על ההסכמים יעברו למגורים הזמניים. הם גם מתכוונים לדאוג לכל תושב שיעבור באופן פרטי למקום מגורים אחר.