אין דבר שובה לב יותר מהקריאות לאחדות. אחריי שנה בה הממשלה פילגה את הציבור ועסקה בשיסוי ובהסתה ולאחר הטראומה הלאומית ובמלחמה שעדיין נמשכת, ברור שהקריאות לאחדות נופלות על קרקע ציבורית פורייה. לכן, זה מאד קשה להתנגד לקריאות ל"אחדות". שהרי מי לא רוצה אחדות? אבל האמת היא שהקריאות הללו מסוכנות ובמידה רבה, מניפולטיביות, משום שהן מבקשות למנוע מהחברה הדמוקרטית את הפלורליזם שעומד בבסיסה.
הקריאה לאחדות מבקשת שנתפרק מחילוקי הדעות המהותיים ומהערכים האינדיבידואלים של כל אחת ואחד מאיתנו ובמקום לברר את היעדים הלאומיים נצטופף יחדיו תחת כנפי "האינטרס הלאומי" שמשמעותו סטטוס קוו בכל העניינים, סטטוס קוו המדיר מתוכו את כל מי שמבקשים לאתגר את הסדר הקיים ובאופן הכי מובהק - שמאלנים וערבים.
האחדות היא קריאה משתקת. היא אינה עוסקת באחדות הגורל אלא באחדות הדעה, ולמעשה - באחידות הדעה. לא פלא ש"אחדות" מופגנת בעיקר במשטרים שאינם מאפשרים חופש דעה. בצפון קוריאה אין ויכוח פנימי, כולם "מאוחדים", אם רוצים בכך וגם אם לא. במשטרים טוטליטריים, ההמונים מוכפפים לעמדת ההנהגה ומכאן מגיעה גם חשיבה אחידה, כי מי שיסטה ממנה ייענש. הפשיזם קידש את האחדות סביב הלאום וההנהגה. בחברה דמוקרטית ובמיוחד בחברה בישראל, שיש בה חילוקי דעות מהותיים ונוקבים לגבי יעדיה ועתידה, הקריאה לאחדות היא הלכה למעשה, קריאה ליישור קו עם השלטון. לא זו החשיבה הפוליטית שממנה אנחנו רוצים לקבל השראה.
זאת ועוד, קריאות האחדות המגיעות מצידה הימני של המפה הפוליטית הן מניפולטיביות במהותן. הן אינן מעוניינות באחדות של הקשבה ונכונות לפעול יחד כדי לייצר שינוי, כי אם בכזו שתשמר ותגונן על הקיים, היינו תמנע ביקורת על פעולות ממשלת הימין שהביאה את ישראל לעברי פי פחת. אלה שרוממות האחדות בפיהם יהיו הראשונים לדרוש מעצר והעמדה לדין של מי שיבקשו לאתגר את החשיבה הקיימת. הראשונים שיטענו, למשל, שקריאה לעצירת המלחמה כמוה כבגידה. ה"אחדות" לא תפריע להם לקבוע שדי בהבעת אמפתיה כלפי ילדי עזה, כדי לפגוע בפרנסה ולעיתים אף בחופש של אדם. הפועל היוצא מכך הוא שהאחדות היא על תנאי, והתנאי הוא שכולם יילכו בתלם שהממשלה מתווה. אחדות רק בתנאי שאתם חלק מקבוצת הרוב הפוליטית והדתית ומושתקים מלהביע עמדה אחרת.
הקריאה לאחדות תמיד תשרת את השלטון הקיים, תמיד תפגע ביכולת לבקר ולאתגר אותו. תמיד יהיו מי שיסבירו לנו מדוע בשמה אסור להפגין, להתווכח או לקרוא לבחירות, כי הן הרי "פוגעות באחדות". כך משרתת הקריאה התמימה לכאורה הזו את הממשלה ומשמשת לכלי באמצעותו היא מבקשת לשמר את כוחה. באמצעות קריאה לאחדות מבקש ראש הממשלה נתניהו להיאחז בשלטון, למרות אחריותו לאירועי ה-7 באוקטובר, למרות אי האמון של רוב הציבור בו ובמנהיגותו ולהשתיק את מי שמבקשים לבוא חשבון ציבורי עמו, עם מדיניותו ועם ממשלתו.
בשדה הקרב נלחמים יחד חיילים מרוב המגזרים שדעותיהם יכולות להיות הפוכות, אך לכולם מטרה אחת - לנצח בקרב. לכן כולם פועלים ביחד להשגת הניצחון. זו אחדות הפעולה להשגת היעד המשותף. אך כשיוצאים מהמערכה הצבאית לזו האזרחית, האחדות המבורכת בשדה הקרב הופכת לסם משתק שפגיעתו האזרחית רעה. עדיף לחברה דמוקרטית שתהיה פחות אחידה, פחות מאוחדת. עדיף לה שיהיו בה אנשים אמיצים שיאתגרו את הסדר הקיים, שיקדמו רעיונות שטרם נוסו, פתרונות שונים מאלו שמציעה הממשלה וחובה שקולות אלה לא יושתקו.
השאיפה לאחדות גרמה לאורך השנים ללא מעט נזקים לחברה הישראלית. בשמה נמנעה מדינת ישראל מלחוקק חוקה ולכן לא יצרה גבול ברור בין הרשויות ולא בין שלטון הרוב לזכויות המיעוט. בשמה מעולם לא הופרדה הדת מהמדינה ולכן אנחנו סובלים מפוליטיזציה של התחום שאמור להיות בין אדם לבין עצמו או קהילתו. בשמה לא התקדמה המדינה להכרעה בנושא הפלסטיני ונפלנו באשליית ניהול הסכסוך שהתרסקה ב-7 באוקטובר.
טוב נעשה אם נפסיק להתבסם מסיסמאות האחדות למיניהם ובשדה הציבורי נבקש את ההיפך - את הדיון, את העימות הרעיוני בין גישות שונות, את ההכרעה. רק ככה יכולה מדינה לתקן את עצמה ואת דרכה, שימור הקיים יישמר את כל אותן הבעיות שהביאו אותנו למקום הנמוך בו אנו נמצאים. בחברה שיש בה תפיסות כל כך שונות לגבי דמותה ויעדיה, האחדות היא ההיפך מכך.
האתוס היהודי של "תיקון עולם" מחייב ביקורתיות ואתגור של קונוונציות. אחדות היא למעשה דחיינות, גוזרת שיתוק ומהווה תירוץ להימנע מקבלת החלטות והכרעות.
מדינת ישראל, אם חפצת חיים היא, חייבת לקבל הכרעות ביחס לעתידה, ביחס לדמותה מבית וביחס לקשריה עם מדינות ועמי האזור ובראשם שכנינו הפלסטינים. אי הכרעה כמוה כהכרעה בעד הקיים, שהביא אותנו לשוקת שבורה.
ישראל ניצבת בפני הכרעות שמחייבות עימות רעיוני, לא חיבוק לאומי.
הכותב הוא המנכ"ל בישראל של השדולה האמריקאית הפרו ישראלית J Street, ולשעבר דיפלומט בנציגויות ישראל בוושינגטון ובוסטון ויועץ מדיני לנשיא המדינה