ביום שני רחשו וגעשו הרשתות החברתיות עם פרסום דבר הדחתם של חיילי מילואים נוספים מיחידת נהגי ההאמרים שבדומה לחבריהם משבוע שעבר העלו סרטון המתעד כלי רכב צבאיים של חיילי מילואים בצאלים לאחר צאתם מעזה, ושעליהם נתלו שלטים עם מסרי מחאה על אופן הפעילות הישראלית ברצועת עזה. על השלטים נכתב "גם אותנו שחררו בלי להכריע", בסגנון שמזכיר שלטי בחירות של הליכוד.
הפרסום הוביל את דובר צה"ל להוציא הודעת גינוי מיידית התוקפת את המעשה ומגדירה אותו כהבעת מחאה תוך כדי שירות מילואים פעיל ושימוש בכלי רכב צבאיים. דובר צה"ל הגדיר את המעשה כפסול ומנוגד לפקודות צה"ל והודיע כי האירוע מתוחקר.
האירוע המדובר הוא קצה קצהו של קרחון המאיים להתנגש בעצמה רבה על גבה של המערכת הצבאית, ולהביא לסחרור מסוכן. כפי הידוע לכל, צה"ל קבע כבר בראשית ימיה של המדינה גבולות ברורים להפרדה בין חובת השירות הצבאי ובין זכותו של הפרט למחאה ולעמדה פוליטית, בהיותו אזרח.
גבולות אלו באו לידי ביטוי בפקודות מטכ"ל, אשר הלכו והשתכללו עם השנים ובעיקר לאור השינוי שחל בעולם הטכנולוגי ובראי הרשתות החברתיות. בשנת 1990 באה לעולם פקודת מטכ"ל שאסרה על חיילים להתבטא בנושאים פוליטיים ו/או לקחת חלק בהפגנות פוליטיות. פקודה זו (פקודת מטכ"ל 33.0116) הוחלפה בשנת 2016 בפקודה חדשה ועדכנית (פקודת מטכ"ל 8.0105) שכוללת התייחסות עדכנית ועכשווית לעולם הדיגיטלי שבו אנו חיים וכן לאפשרויות המחאה השונות שבאו לעולם בעשור החולף.
על פי הפקודה החדשה, חל איסור גורף על פעילות הנושאת אופי מדיני או מפלגתי בתוך מחנות צה"ל. כמו כן, נקבע איסור על התבטאות של חייל, בחובה, מילואים או שירות קבע, בכל נושא מפלגתי או פוליטי. הפקודה מתייחסת אף להשתתפות חיילים בהליכים המוגדרים כ"מחאה", ואוסרת על השתתפות בכל מחאה הנוגעת במישרין או בעקיפין בעניין מפלגתי או מדיני או מתייחסת למדיניות צה"ל, לפעולותיו, להחלטותיו ולמשימותיו.
בהמשך, אוסרת הפקודה לקיים תעמולת בחירות בתוך מחנה צבאי וכן אוסרת כל מגע בין חייל צה"ל, גם במילואים, עם כל גורם אזרחי הקשור בדרג המדיני (שרי ממשלה, חברי כנסת ועוזריהם) וכן אוסרת כל מגע עם גורם עיתונאי באשר הוא.
הפקודה מאפשרת לחיילי צה"ל לפנות מבעוד מועד לגורמים מוסמכים בכירים מאוד (הרמטכ"ל, ראש אכ"א ודובר צה"ל) ולבקש מבעוד מועד אישור להפצת התבטאות תוך שהוא מחויב בצירוף נוסח של טיוטת התבטאות אותה מבקש החייל לאשר. רק לאחר אישור כאמור יתאפשר לחייל להפיץ את דבריו, וכל פעולה אחרת מהווה עבירה צבאית שניתן להעמיד בגינה לדין צבאי, על כל המשתמע מכך.
ההיסטוריה מלמדת כי גם במלחמות ישראל בעבר החלו לצוף מעל לפני השטח התבטאויות כאלו ואחרות מצד לובשי המדים, בעיקר מצד משרתי המילואים. הדברים זכורים מאוד מתקופת שלהי מלחמת יום כיפור והמשבר הפוליטי שפרץ לאחריה.
ואולם, נדמה כי הפעם עוצמת המחאה הצפויה והיקפה - עולים לאין שיעור ממה שהכרנו בעבר. זו הפעם, מדובר במלחמה קיומית שבאה לעולם בעיצומו של משבר חברתי ואזרחי ששרר על רקע הרפורמה המשפטית והמחאה שליוותה אותה.
כמו כן, זו הפעם מדובר בהיקף משרתי מילואים אדיר שעתיד לצאת מאזור הלחימה בשעה שישנם עוד עשרות רבות של חטופים בידי חמאס. כל זאת בשעה שעשרות אלפי חיילי מילואים הינם אזרחים החווים קשיים אישיים מסוגים שונים, החל בקשיי פרנסה ותעסוקה בשל ההאטה הכלכלית, עובר במצוקות הקשורות בפינוי עשרות אלפים מבתיהם ביישובים הסמוכים לגבולות ישראל וכלה במי שסבורים שאירועי ה-7 באוקטובר אינם יכולים לאפשר המשך פעילותה של הממשלה הנוכחית על רקע כישלונה.
כל אלו יחדיו יוצרים לבה רותחת ומבעבעת שצפויה לפרוץ אל מעבר לגבולות השיח הצבאי המותר. דעתי האישית היא צה"ל חייב לראות בנושא זה דגל שחור מתנוסס ולפעול במיידית ומבעוד מועד בטרם תעבור המחאה את קו הגבול המותר, שאחריו אין דרך חזרה.
ברור לכל, כי מהותו ואיכותו של השירות הצבאי בישראל, בחובה ובמילואים, המאגד בתוכו חיילים מכל קצוות הקשת הפוליטית ומכל גווניה של החברה הישראלית, ואשר מוכנים למסור את נפשם למדינה, כפי שאכן למדנו על בשרינו במהלך החודשים האחרונים.
זהו למעשה צבא העם במלוא תפארתו. זוהי נשמת אפה של המדינה בה אנו חיים וצבא מסוג זה הוא שמביא לעוצמתה הייחודית של מדינת ישראל למול אויביה הרבים בעולם. על צה"ל והדרג המדיני לפעול מייד לקביעת גבול ברור, ללא עוררין וביד קשה, כדי לגדוע את נושא המחאה בתוככי השירות הצבאי לבל יביא הדבר להשמדת ערכה של החברה בישראל ושל צה"ל, כצבא העם.
עו"ד (רס"ן במיל') עידן פסח, פרקליט צבאי במילואים