מפקד צבא אוקראינה, הגנרל ואלרי זלוז'ני, סירב לבקשת הנשיא וולודימיר זלנסקי לעזוב את תפקידו, והוא עשוי להיות מודח - כך לפי דיווחים שונים במדינה, שמתקרבת לתחילתה של השנה השלישית למלחמה בכוחות הפלישה הרוסיים.
המתיחות בין הנשיא לבין הגנרל הפופולרי גברה בעקבות כישלון מתקפת הנגד של צבא אוקראינה בקיץ האחרון, אך החלפתו של הרמטכ"ל בעת שהכוחות הרוסיים הם אלו שנמצאים במתקפה כעת מדאיגה רבים במדינה ובקרב בעלות בריתה במערב.
השמועות סביב גורלו של הרמטכ"ל נפוצו ברשתות החברתיות ביום שני אחר הצהריים. כמה שעות לאחר מכן, משרד ההגנה מסר תגובה מרומזת מבלי להתייחס ישירות לנושא: "עיתונאים יקרים, אנחנו משיבים באופן מידי לכולם: לא, זה לא נכון".
אולכסיי גונצ'רנקו, חבר פרלמנט מהאופוזיציה המקורב לרמטכ"ל, אמר כי להבנתו, זלנסקי ביקש ביום שני מזלוז'ני להתפטר, אולם הוא סירב. לדבריו, העימות ביניהם נובע משיקולים אישיים. "באופן אישי, אני חושב שזה רעיון רע", הוא אמר לגרדיאן. "אין בעיות מהותיות ביניהם, אבל לשכתו של זלנסקי מודאגת מכך שזלוז'ני נותן הצהרות פוליטיות ולא צבאיות".
גונצ'רנקו אמר כי זלנסקי עשוי לפטר את זלוז'ני ולהחליפו - מהלך שדורש את תמיכתו של שר ההגנה - לאחר הערכת התגובה הציבורית והבינלאומית לכך.
המחליף הסביר ביותר יהיה קירילו בודאנוב, ראש המודיעין הצבאי של אוקראינה, האחראי על מבצעים חשאיים נגד מוסקבה. בודאנוב הוזכר מוקדם יותר השנה כמחליפו של אולכסיי רזניקוב כשר ההגנה, שסאגת הדחתו הממושכת החלה עם שמועות דומות לאלו שיש כיום בנוגע לרמטכ"ל.
מאבקי הכוחות בצמרת האוקראינית מגיעים בתקופה רגישה מאוד מבחינתה, לאו דווקא בשדה הקרב שנותר סטטי ברובו למרות התקדמות קלה של הכוחות הרוסיים בשבועות האחרונים. קייב משקיעה מאמצים רבים בשכנוע הקונגרס בארצות הברית, ובמיוחד את חבריו הרפובליקנים, באישור חבילת סיוע צבאי בסך 61 מיליארד דולר שתבטיח אספקת נשק של שנה ויותר מארצות הברית.
חבילת הסיוע תלויה על בלימה, לאור ניסיונותיהם של הרפובליקנים לקשור אותה להידוק מדיניות ההגירה בגבולה הדרומי של ארצות הברית. הנשיא לשעבר דונלד טראמפ, שצפוי להתמודד מול הנשיא המכהן ג'ו ביידן בבחירות בנובמבר, מפעיל על חברי מפלגתו לחץ כדי שיסכלו רפורמה במדיניות ההגירה במהלך הקמפיין.
לאור חוסר הוודאות בנוגע למדיניות של ארצות הברית ביחס לאוקראינה, נשיא צרפת עמנואל מקרון דחק במנהיגי אירופה להאיץ את הסיוע. בנאום שנשא בפני האקדמיה הצבאית השבדית, אמר מקרון כי "המחיר של ניצחון רוסי הוא גבוה מדי לכולנו" והזהיר: "לא תהיה יותר מסגרת ביטחונית וארכיטקטורה ביבשת שלנו אם רוסיה תנצח".
במקביל, אוקראינה ורוסיה השלימו היום חילופים של מאות שבויים, שבוע אחרי שמטוס שבו היו עשרות שבויים אוקראינים התרסק ברוסיה. מוסקבה האשימה את קייב בשיגור טילים לעברו, שלא הכחישה - או אישרה - את מעורבותה באסון, שבו נספו 74 איש. היא דורשת הוכחות מצד רוסיה, שטענה כי היו עליו 65 שבויים אוקראינים שהיו אמורים להשתחרר באותו יום.
מתקפת הנגד האוקראינית שהחלה ביוני לא הצליחה לשבור את קווי ההגנה הרוסיים המבוצרים, ומבקריה הצביעו על כך שהיא התפשטה על פני צירים רבים מדי. למרות זאת, נראה שהמחלוקת האמיתית בין הנשיא לרמטכ"ל היא פוליטית ולא צבאית.
הגנרל המוערך נחשב לדמות הפופולריות ביותר במדינה פרט לנשיא עצמו, המודאג ממעמדו הציבורי של זלוז'ני במיוחד משום שהוא שוקל לקיים בחירות חדשות שכעת מוקפאות בשל המשטר הצבאי שהוכרז עם תחילת המלחמה.
בריאיון נדיר שהעניק למגזין "אקונומיסט" בתחילת נובמבר, אמר הרמטכ"ל כי הוא סבור שהמלחמה הגיעה למבוי סתום. הוא קרא למערב להגביר את הסיוע לארצו, אך כמה ימים לאחר מכן, זלנסקי סתר את ההערכה הקודרת של מפקד הצבא שלו.
"כולם מתעייפים, לא משנה מה המעמד שלהם. ויש לנו דעות שונות. אבל זה לא מבוי סתום", אמר אז זלנסקי, שהביע תקווה שמטוסי ה-F-16 מהמערב יובילו לפריצת דרך במלחמה ב-2024.
אף שזלוז'ני מעולם לא הצהיר בפומבי כי ייכנס לפוליטיקה, פוסטים לא רשמיים בפייסבוק המציגים תמונות שלו עם אשתו פורשו כאיתות לכוונותיו.
בנובמבר, זלנסקי הזהיר את הגנרלים שלו מפני כניסה לפוליטיקה. בריאיון שהעניק ל"סאן" הבריטי, הוא אמר אז זו תהיה "טעות ענקית" אם המפקדים "ינהלו את המלחמה מתוך התחשבות שמחר הם יהיו בפוליטיקה או בחירות".
"עם כל הכבוד לגנרל זלוז'ני ולכל המפקדים שנמצאים בשדה הקרב, יש הבנה מוחלטת של ההיררכיה", אמר אז הנשיא על מעמדו ביחס לזה של ראשי הצבא הכפופים לו.