היעלמותה הטראגית והמסתורית של הטייסת פורצת הדרך אמיליה ארהארט מעסיקה את העולם משנת 1937, ועוררה במשך השנים משלחות מחקר רבות שיצאו למצוא קצה חוט שיאיר מעט את המסתורין סביב רגעיה האחרונים של הטייסת. אולם כעת, 87 שנים אחרי - ייתכן שנמצא קצה החוט.
הצוות האחרון שהצטרף לחיפושים אחר מטוסה של ארהארט הורכב מארכיאולוגים ימיים ומומחי רובוטיקה בשיתוף חברת חקר האוקיינוסים "Deep Sea Vision". לפי רשת CNN, ייתכן שהצוות מצא רמז שיכול להאיר מעט את סיפורה של ארהארט.
לפי הדיווח, הצוות השתמש בהדמיית סונאר - שמבצע מיפוי לקרקעית האוקיינוס באמצעות גלי קול כדי למדוד את המרחק מקרקעית הים לפני השטח, וזיהה חריגה באוקיינוס השקט. החריגה שזוהתה, כך עולה, נמצאת יותר מ-4,800 מטרים מתחת לפני המים, ותואמת למטוס קטן. חברי הצוות מאמינים כי החריגה יכולה להיות הלוקהיד E-10 אלקטרה, המטוס בן עשרה הנוסעים שארהארט הטיסה לפני שנעלמה, במהלך ניסיונה לטוס מסביב לעולם.
חברת Deep Sea Vision הכריזה על הממצא החריג באמצעות פוסט באינסטגרם ביום שבת האחרון. "יש אנשים שקוראים לאירוע הזה אחת התעלומות הגדולות בהיסטוריה - אני חושב שזו התעלומה הגדולה בכל הזמנים", אמר טוני רומיאו, מנכ"ל החברה. "יש לנו הזדמנות לסגור את אחד הסיפורים האמריקנים הכי גדולים".
לדברי רומיאו, הממצא החדש אותר במרחק של כ-161 קילומטרים מהאי האולנד, שהיה היעד שבו היו אמורים לנחות הטייסת ארהארט והנווט שלה פרד נונן, לאחר שהמריאו מפפואה גינאה החדשה. הטייסת והנווט הוכרזו כנעדרים לאחר חיפוש נרחב שערכה ממשלת ארצות הברית במשך 16 ימים לאחר היעלמותם.
במסגרת החיפושים, מערכת הסונאר של Deep Sea Vision סרקה יותר 13,468 קמ"ר של קרקעית האוקיינוס באמצעות רכב תת-ימי אוטונומי מתקדם המכונה Hugin 6000. משלחת המחקר החלה את חיפושיה בתחילת חודש ספטמבר האחרון, וסיימה אותם בחודש שעבר, אמר רומיאו ל-CNN.
רומיאו מקווה לחזור לאתר בתוך שנה כדי לאשש את ההשערות כי החריגה שנמצאה היא אכן מטוס קטן. על מנת לעשות זאת, תצטייד המשלחת ברובוט עם מצלמה שתאפשר לחקור את העצם הזה באופן חזותי ומקרוב יותר. לפי רומיאו, הצוות ישקול גם להעלות את העצם אל פני השטח.
"ייתכן שבאמת מדובר במטוס ואולי אפילו המטוס של אמיליה - אבל זה מוקדם מדי לומר זאת באופן סופי. יכול להיות גם שמדובר רק ברעש בנתוני הסונאר, משהו גיאולוגי או אפילו מטוס אחר", אמר אנדרו פיטרושקה, ארכיאולוג תת-מימי באוניברסיטת קליפורניה. "עם זאת, אם הייתי מחפש את המטוס של אמיליה והחריגה הזו הייתה במערך הנתונים - הייתי רוצה לחקור אותה עוד יותר".
לאורך השנים, הופצו תיאוריות רבות באשר לנסיבות היעלמותה של הטייסת. סרט תיעודי משנת 2017 של ערוץ ההיסטוריה הציע תיאוריה שלפיה ארהרט ונונן התרסקו באיי מרשל, כ-1,609 קילומטרים מהאי האולנד. שם, לפי התיאוריה, נלכדו על ידי מקומיים ונלקחו לאי סייפן, הוחזקו כבני ערובה ולבסוף מתו.
התיאוריה הזו התבססה על תמונה מהארכיון הלאומי של ארצות הברית שהציגה כמה דמויות מטושטשות, שלפי החוקרים נראו בה הטייסת והמטוס שלה.
אולם התיאוריה הנפוצה ביותר, שאומצה גם על ידי ממשלת ארה"ב, היא שארהרט ונונן התרסקו באוקיינוס השקט ליד האי האולנד בגלל שלמטוס נגמר הדלק.
"תמונת הסונאר החדשה מעוררת עניין במיוחד בגלל קרבתה לאי האולנד", אמרה דורותי קוקרן, אוצרת תעופה במחלקת האווירונאוטיקה של מוזיאון האוויר והחלל הלאומי. "בבחינת התקשורת של ארהארט, ניתן לראות כי שידורי הרדיו של המטוס שלה התחזקו בהדרגה ככל שהתקרבה לאי האולנד - מה שמצביע על כך שהיא אכן התקרבה לאי טרם נעלמה".
ואולם, אף שהחריגה שנמצאה על ידי Deep Sea Vision אכן מזכירה בצורתה את המטוס של ארהארט, חסרים בה כמה ממאפייני הדגם שבו טסה. דיוויד ג'ורדן, נשיא חברת חקר האוקיינוס Nauticos, אמר כי תא המנועים נראה אחרת.
"אי אפשר לזהות שום דבר מתמונת סונאר בלבד מכיוון שצליל יכול להיות מסובך והחפץ עלול להינזק בדרכים בלתי צפויות ולשנות את צורתו. לכן, אתה אף פעם לא יכול לומר שמשהו הוא אכן (או לא) מתמונת סונאר בלבד", הסביר ג'ורדן.
לדבריו, "על מנת לאשר שאכן מדובר במטוס הלוקהיד של ארהארט נדרש לחזור לאתר כדי לחקור את האובייקט. האישור הסופי יינתן כאשר יימצא הקוד "NR16020" שהודפס על חלקו התחתון של כנף המטוס שנעדר. אם המטוס אכן שכב בעומק כזה באוקיינוס - באזור שבו הטמפרטורות נמוכות מאוד ותכולת החמצן דלילה, שלד המטוס יכול להישמר היטב".
"ארהארט הייתה סוג של כוכבת הרוק של התקופה - טיילור סוויפט של התקופה והיא נעלמת ללא עקבות", הוסיפה קוקרן, "זו התעלומה של המאה ה-20 - ועכשיו היא נכנסה לתוך המאה ה-21".