משרד האוצר ביקש להאריך את החיסיון של חברת קצא"א ב-4 שנים נוספות

הסתיים מועד הגשת ההתנגדויות - למעלה מ - 380 התנגדויות, הוגשו לאתר החקיקה הממשלתי, נגד הארכת החיסיון של חברת קצא"א, בארבע שנים נוספות

משרד האוצר מבקש להאריך את החיסיון של חברת קצא"א, בארבע שנים נוספות, עד ליום 31 בדצמבר, 2027.

ניתן היה להגיש התנגדות רשמית להארכת החיסיון, באתר החקיקה הממשלתי, עד לאתמול (רביעי) בחצות ולמעלה מ - 380 התנגדויות, הוגשו באתר, בין היתר של החברה להגנת הטבע, רשות הטבע והגנים, מועצה אזורית חבל אילות, איגוד ערים לאיכות הסביבה נפת אשקלון, עיריית אילת, עמותת סבב"ע והתנועה לאיכות השלטון (כל ההתנגדויות הללו, יישלחו בהמשך להודעה זו).

בהתנגדות של החברה להגנת הטבע, נכתב: "בשנת 1968, נוסדה חברת קו צינור אילת אשקלון, שנועדה לשנע נפט דרך צינור יבשתי, לאורכה של מדינת ישראל, ממפרץ אילת, לנמל אשקלון ומשם ליעדים בחו"ל.

במהלך פעילותה של קצא"א הישנה, היא היתה מעורבת בעסקאות בעלות היבטים ביטחוניים, עם ממשלת אירן, ועל כן היה צו חיסיון, שהטיל חיסיון על כל ידיעה, הנוגעת לקצא"א הישנה. בשנת 2017, הוקמה חברת קצא"א החדשה, כחברה ממשלתית. ואולם, על אף היותה של קצא"א החדשה, חברה ממשלתית, בבעלות מלאה של המדינה, הכפופה לרשות החברות הממשלתיות, היא ממשיכה ליהנות מחיסיון כמעט מוחלט, למרות שהיא כבר אינה נמצאת במגעים עם אירן, ולכן ההצדקה המקורית להטלת החיסיון, ודאי אינה תקפה כיום.

"החשיבות שבהסרת החיסיון, על רקע העניין הציבורי הרב, שבקיום בקרה ופיקוח נאותים על התנהלות החברה, היא בעקבות ההיסטוריה העשירה והעגומה ביותר של קצא"א, בגרימת אסונות סביבתיים - תזכורת כואבת להשפעת אסונות אלה, ניתן לראות בשמורת עברונה, שם התרחש בשנת 2014, אחד האסונות הסביבתיים הקשים שידעה המדינה, עקב דליפת 5 מיליון ליטר נפט, מצינור הנפט של קצא"א. נזכיר גם את דליפת הנפט בנחל צין, שהתרחשה בשנת ,2011 ודליפות נוספות, שהתרחשו בשנים האחרונות.

"לכך יש להוסיף את הסיכון למתקני ההתפלה, המצויים בקרבת נמל אשקלון, המספקים מי שתייה לתושבי המדינה; את הסיכון הביטחוני לתושבי אשקלון, במקרה של פגיעת טילים מרצועת עזה במיכליות נפט בנמל; ואת הסיכון שדליפת נפט במפרץ אילת, תשמיד את שונית האלמוגים הנדירה שבו, ובכך לא רק תמיט אסון סביבתי בלתי הפיך, אלא גם תפגע קשות בתיירות לאילת ותסב לעיר נזקים כלכליים חמורים.

"כל אלו, מצביעים על החשיבות שבהגברת הפיקוח על קצא"א ועל הצורך שלא לאפשר לה להמשיך ולהסתתר מאחורי מעטה החיסיון שלה, אלא להתחיל לפעול באופן שקוף, ההולם חברה ממשלתית, המחוייבת לאינטרס הציבורי הכללי".