חברי ועדת הכספים: "דורשים מהממשלה להקפיא מחירים"

חברי ועדת הכספים: "דורשים מהממשלה להקפיא מחירים בזמן חירום ולעשות את זה עכשיו"

במסגרת דיון בנושא, קראו חברי הכנסת לעצור את גל ההתייקרויות נוכח עליית המחירים במשק על ידי חקיקה שתאסור עליית מחירים בעת חירום. יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני: "המציאות היא שבתקופת לחימה, החברות האלה שחלקן מונופול מעלות מחירים, ויש לעשות פעולה". רשות התחרות: "הכשלים בשוק המזון דורשים מאמץ ממשלתי משותף"

ועדת הכספים בראשות ח"כ משה גפני, קיימה היום (ג') דיון בנושא "עליית המחירים וגל ההתייקרויות במשק".

יו"ר הועדה, ח"כ משה גפני פתח את הדיון: "אני מבקש לדעת למה לאחר המדיניות הזו שמורידים מכסים ואומרים שהמחירים ירדו המחירים עדיין עולים? למה כל החברות הגדולות מעלות מחירים?"

מיכל פינק, סמנכ"לית אסטרטגיות ותכנון מדיניות במשרד הכלכלה: "משרד הכלכלה לא אומר שהמחירים ירדו. יש פער גדול בין מדינת ישראל למדינות הOECD של כ-20-30% פער ארוך שנים שאנו מכירים לרעת ישראל ולכן משרד הכלכלה מבצע פעולות. בין 2020-2023 העלייה במחירי המזון במדינות ה-OECD עמדה על 35% ואצלנו הייתה 15%, עדיין אבסולוטית יקר פה יותר. המשרד חושב וסבור שאכן יש להילחם בצורה מקיפה באותו יוקר מחיה, ולכן אנו נמצאי במספר מהלכים מאד משמעותיים שבראשם קידום החקיקה של "מה שטוב לאירופה טוב לישראל", העברנו בשבוע שעבר בקריאה שניה ושלישית את התיקון לפקודת הייבוא והייצור.

"משרד הכלכלה ביחד עם יחידות הסמך חוקקו 100 מיליון ש"ח עיצומים ביישום חסימת יבוא מקביל. יש מאמץ שלנו למנוע את הנושא של מחיר לא הוגן בחירום. אנו מבצעים ניתור מחירים גבוה ושיטתי, מניתי את הרשימה כדי שלא יחשבו שמשרד הכלכלה מזלזל במצב, נהפוך הוא. הנתונים מראים כי מתחילת המלחמה הייתה עליה של כ-3% על פני 3000 מוצרים, שכאשר משווים אותו לאשתקד ליציאה מהחגים בשנה שעברה יש פער של נקודת אחוז אחת שאפשר להסביר אותה ע"י היבטים לוגיסטיים של המלחמה."

ח"כ גלעד קריב: "אם לא תהיה חקיקה שאוסרת על העלאת מחירים בזמן לחימה המחירים יזנקו. אף בית במדינת ישראל לא קונה בשגרה 3000 מוצרים, האם עשיתם גם את הסל של 300 מוצרי היסוד, אלו שאנו קונים 4 פעמים בחודש? אני מבקש לקבל את רשימת ה-3000 מוצרים."

ח"כ גפני: "אני רוצה את התשובה של הממשלה, בעיקר שלכם משרד הכלכלה. המציאות היא שאנחנו נמצאים בתקופת מלחמה והמחירים עולים, אנחנו מקבלים הודעות על מוצרים בסיסיים שמחיריהם עולים, הם מופקדים על הפיקוח שלכם. יש לעשות פעולה, אני רוצה לדעת מה עושה הממשלה ובראשה משרד הכלכלה כדי שהמחירים לא יעלו היום?"

פינק השיבה לדברים: "הסל אכן משקף כי הוא משוקלל לפי מכר. בפועל, בתוך ה-3,000 מוצרים אנו נותנים את המשקל הכי גדול, אנחנו מקבלים נתונים ומשקפים באמת את הסל של משק הבית. מעבר לכך שזה תואם למה שאנו רואים בלמ"ס, אנו רואים את המדד ואנו רואים שיש תאימות באותם המספרים. יש מוצרים שעולים ביותר - מאפים, לחם, חטיפים ודגנים, ירקות עלו בגלל העוטף. ירקות טריים שעלו כ8.7% מהווים 11% מההפרש של ההתייקרות, ויש בעוטף השפעה. משרד הכלכלה לא טוען שאין יוקר מחיה במדינת ישראל. כאשר השוונו לשנה שעברה ראינו שיום לאחר שמחת תורה המבצעים צנחו והמחירים עלו, אותה התנהגות הייתה אשתקד ולכן במקרה הזה הייתה השפעה של המלחמה בפער של 1.1%. נספק סקירה לוועדה בצורה מלאה כפי שהתבקשנו".

ח"כ אורית פרקש הכהן: "בימים הקרובים תקציב 2024 יגיע לוועדה הזו ואנחנו כחברי ועדה נוכל להציע הצעות והמלצות של וועדת הכספים לתקציב. הציבור בישראל, בגין המלחמה הולך לשלם עוד אחוז על המע"מ, השקל נחלש אבל בשקט בשקט אנו חווים מכה כלכלית שידועה שנים של עליות מחירים בשוק הפרטי. חברת "דיפלומט" בשנה האחרונה ביצעה 8 העלאות מחירים. החברות הללו מעלות מחירים כי הן יכולות, אף אחד לא מטפל בהן, זה מה שעושות קבוצות ריכוז שאף אחד לא מטפל בהן. "דיפלומט" היא חברה המחזיקה 91% מאספקת סכיני הגילוח לגברים בישראל, 71% ממוצרי השמפו, 55% ממוצרי ההיגיינה, אנו כל הזמן חוזרים לאותו הדבר, אנו יכולים לקיים עוד הרבה דיונים, בכנות, שום דבר לא ישתנה אם לא תהיה חקיקה שתתן סמכויות לטפל במבנה השוק הריכוזי."

ח"כ ולדימיר בליאק: מי שאחראי על יוקר המחיה במדינת ישראל אלה אנחנו חברי הכנסת והממשלה. לפני שנתקוף את כל הגורמים אנו חייבים לשאול את עצמנו מה אנחנו עשינו בשנה האחרונה כדי להאבק ביוקר המחיה במדינה ישראל? מה הממשלה עשתה? מה משרד האוצר עשה? "תנובה" היא חברה פרטית והיא מונופול. תנובה לא מחויבת לפרסם דוחות כספיים לציבור, המטרה שלה היא להרוויח כסף וזה בסדר, מי שצריך להאבק ביוקר המחיה זה אנחנו חברי הכנסת ואנחנו לא עושים את זה. אסור לנו לעשות לעצמנו חיים קלים כי האחריות היא עלינו".

ח"כ ינון אזולאי: "נכשלתם בתוצאה שהמחירים רק ממשיכים לעלות. למה תנובה לעזאזל צריכה להחזיק גם בחלב וגם בירקות? ומי עושה את זה? הסינים, מחר תתנו להם לפתוח רשתות שיווק, כי כשבן אדם אחד מחזיק את הכל הוא מחזיק את כולנו, מי שנפגע אלה האנשים."

ח"כ אימאן ח'טיב יאסין: "אחוז העניים עולה וגם אחוז המובטלים עולה. אני חושבת שאין מנוס אלא לקבל החלטה ולדחוף לכיוון של הצעת חוק, זה מה שיפתור את הבעיה. בסופו של יום מה שאנו רואים בשטח זה שכל אחד מוכר איך שהוא רוצה, אנשים לא יכולים לקנות אוכל"

ח"כ סימון מושיאשוילי: "השאלה הכי חשובה כאן היא למה דווקא בזמן הזה המחירים עולים? אין זמן טוב יותר מהזמן הזה לעלות מחירים, אור הזרקורים לפני חללים שנופלים? בעיות בצפון, בעיות בדרום, זה הזמן הטוב ביותר מבחינתם לעלות את המחירים. התפקיד שלנו להילחם בעליית המחירים. בסוף 2021 מחיר השינוע היה כמעט 90% יותר יקר מהיום, בינואר 2023 אנחנו ב37% פחות מחיר שינוע מאשר לפני שנה. מישהו הוריד מחירים בשנה האחרונה?"

ח"כ נאור שירי: "אנו שבויים בקונספציה אמיתית בכל מה שקשור ליוקר המחיה. אף אחד לא מטפל ביוקר המחייה. אפשר להמשיך עם הקונספציה ופתרונות אבל השאלה מתי נטפל בזה? אפוצץ לכם את הבועה, בשנה הזו לא יטפלו ביוקר המחיה. כולנו כאן יודעים מה צריך לעשות כדי לטפל ביוקר המחיה השאלה מתי כבר בכנסת ישראל יהיה את האומץ לטפל בזה?"

ח"כ אחמד טיבי: "לפי נתוני הOECD של שנת 2022 ישראל מובילה במקום הראשון ביוקר המחיה. השנה עליית המחירים יותר קשה, רק לסבר את האוזן, בישראל רמת המחירים גבוה יותר ב28% מהממוצע בארגון הOECD , רמת המחירים יקרה יותר מארצות הברית ב13% ובקנדה ב21%. יש מגזרים וחברות בישראל שסובלות יותר מהעוני, החברה הערבית והחברה החרדית למשל. 60% מהילדים הערבים חיים מתחת לקו העוני".

אייל שפירא, רשות התחרות: "הרשות משקיעה המון משאבים בשנתיים האחרונות בתחום המזון. הכשלים בשוק המזון דורשים מאמץ ממשלתי משותף. מה שמקדם תחרות בכל שוק זה הסרת חסמים, צמצומי רגולציה, בסוף הורדת המחירים המשמעותית ביותר מגיעה כאשר מגיע מתחרה חדש לשוק ומותגים חדשים וכך אנו מקבלים ירידות מחירים. אנו עושים מחקר במטרה להביא את הממשלה לפתור את הבעיות שהן הגורם לעליית המחירים. יצאו דרישות נתונים להמון תחומים בשוק המזון. התיקון שהוצע היה תיקון לחוק הגנת הצרכן, הרשות הייתה מעורבת בו ולנו לא הייתה התנגדות לקדם אותו".

יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני: "המציאות היא שאנו נמצאים בתקופת לחימה, החברות האלה שחלקם מונופול מעלות מחירים, מה אתם עושים או מה דעתכם על ההצעה שהייתה כאן על לעשות חקיקה שבזמן לחימה לא מעלים מחירים. מישהו הכין הצעת חוק בעניין הזה?"

בתיה גוטל, רשות להגנת הצרכן: "הצעת החוק שניסו לקדם בתחילת המלחמה הייתה לאסור נושא שמעלה מחיר באופן חריג, מופרז ולא הוגן תוך ניצול ביקושים בתקופת המלחמה".

לינור דויטש, לובי 99: "מראים לנו נייר מגמתי שלא שייך למציאות, אין עילה לעלות את המחירים ויודעים שאי אפשר לצאת למלחמה ציבורית כשאנחנו עסוקים ב"הותר לפרסום", יש פה מונופולים שמחזיקים את השוק בביצים".

ח"כ יצחק פינדרוס: "מדברים על יוקר המחיה ולא קורה כלום, צריך להקים פורום יחד עם האופוזיציה ולהפסיק לסמוך על משרדי הממשלה. צריך לקחת ארבעה חוקים שיהיו מוסכמים על קואליציה והאופוזיציה שיוגשו על ידינו ויובאו לוועדת שרים. חקיקה זו הדרך היחידה, גם על תנובה, גם על מונופולים. אם נחכה לתשובות מהם נשב פה בעוד 20 שנה ונדון עדיין על יוקר המחיה".

יו"ר הוועדה סיכם את הדיון "אנו דורשים מהממשלה להקפיא מחירים בזמן חירום ולעשות את זה עכשיו. אני אשקול לדרוש את הנוסח של החוק ולהפיץ בין חברי הוועדה"