האוצר: גם רכבים חשמליים צריכים להיות במיסוי: "60% מהרוכשים בישראל מעשירונים 9 ו-10"

הוועדה לביקורת המדינה בראשות ח"כ מיקי לוי קיימה היום דיון בנושא פעולות הממשלה לצמצום זיהום האוויר שמקורו בכלי רכב וההיערכות למעבר לרכבים חשמליים, בעקבות דו"ח המבקר בנושא שפורסם שבוע שעבר והצביע על שורת ליקויים המעידים על כך שלא נעשה דיו להפחתת הזיהום בישראל והוא מהחמורים מהמדינות המפותחות וכן אין כל התאמה בתשתיות הטעינה וברשת החשמל לגידול בשימוש במכוניות חשמליות.

יו"ר הוועדה, ח"כ מיקי לוי אמר בדיון: "עתיד טוב יותר בנושא הזיהום תלוי בכניסת יותר רכבים חשמליים. העלייה המשמעותית במרכז באוטובוסים חשמליים מרנינה, אבל יש התקדמות ואינה מספקת כלל. כל הנושא טעון שיפור וצריך להמשיך לבוא ולהילחם על כך. אם המשרדים יעמדו בתכנון אולי כן יהיה אפשר לקוות שנדביק את הפער למדינות מתקדמות אחרות, אבל כדי שהיעדים באמת אכן יקרו אני לא אתן שנושא זה יישכח על המדף וגם שהיעדים הם מאוחרים יותר, נקיים דיון מעקב בהקדם".
יו"ר הוועדה קרא לרשות המיסים ולאוצר לשקול אחרת את המיסוי על הרכבים החשמליים שעפ"י ההצעה הנוכחית רק תייצר בירוקרטיה על האנשים ותביא לשינויים שיבצעו בעלי הרכבים ע"מ שלא יוצג מס' הק"מ הנכון.

ח"כ יוראי להב הרצנו אמר בדיון: "בכל שנה מתים בישראל כ- 2,500 איש מזיהום אוויר. המטרה היא לעודד אנשים לנסוע בתחבורה ציבורית אך זה לא נעשה בפועל. אנו רואים בתקציב קיצוצים עמוקים בתשתיות התחבורה".

צחי סעד, מנהל החטיבה לביקורת תחומי כלכלה ותשתיות לאומיות ואנשי הביקורת במשרד הציגו לוועדה את ממצאי הדו"ח ולפיו 7.2 מיליארד ₪ זה אומדן עלות זיהום האוויר מהתחבורה הכבישית בשנת 2018, לפי המשרד להגנת הסביבה, מזה 4.4 מיליארד ש"ח בגין זיהום האוויר, 1.8 מיליארד ש"ח בגין גזי החממה. עוד עולה כי יש 42,402 מספר כלי הרכב המוגדרים "מזהמים", גילן הממוצע של המשאיות בישראל בשנת 2021 הוא 9.4 לעומת 5.1 שנים בשנת 2000גיל הממוצע וכן 60% משיעור העלות של זיהום האוויר מהתחבורה הכבישית הוא מרכבים כבדים אף ששיעורם מכלל כלי הרכב בישראל הוא כ-10%, בנתוני שנת 2018. בנוגע לקידום רכבים חשמליים עולה בדו"ח שיצא עתה כי לא נעשה מספיק הסדרה נכונה לעמדות טעינה בבתים משותפים ועמדות טעינה ציבוריות לכלי רכב חשמליים ואין היערכות משק החשמל לגידול בביקוש לחשמל שנובע מהגידול הצפוי ברכבים חשמליים בשנים הקרובות.

נחום יהושע ראש אגף תחבורה נקיה במשרד האנרגיה: "ב2023 השלמנו תכנית אסטרטגית מפורטת להיקף הטעינה שאליו נדרשים ועד 2030 נעמוד בהיקף אספקה טעינה לפי יעדי המדינה ותחזית הטעינה. קצב הגידול עכשיו של עמדות הטעינה מאוד עולה אבל עדיין יש להגדיל זאת ביותר. אנו נדרשים לחקיקה לגבי טעינה בבתים משותפים. לבינתיים אנו מפרסמים בחודש הקרוב מדריך לוועדי בתים שיציגו את כל המהלכים והאפשרויות ליצירת טעינה בתנאים האלו".

איתן פרנס, יו"ר איגוד חברות אנרגיה ירוקה בישראל: "מדינות שמקדמים רכב חשמליים מכוונים בעזרה דווקא למי שאין לו בית פרטי ובארץ זה הפוך. יש מעל 360 אלף רכבים היברדיים בישראל - היינו שיאנים ונעבור לאחרונים בתור. צריך להפוך את הרכב החשמלי לבר השגה וצריך להשקיע בטעינה ציבורית פי 10 יותר מהתקציבים שיש היום. הניגושות לטעינה חשמלית תכפיל ותוכל להוביל לרכבים חשמליים. בפריפריה אין בכלל רכבים חשמליים. צריך תמרוץ דווקא במקומות שחסרים. אין יעדים כמותיים ואין מיסוי שמעודד שזה יהיה רכב עממי. העולם משקיע הון עתק בכלכלה ירוקה ואת זה האוצר ורשות המיסים צריכים לראות"

אלישיב ממן, יועץ לסמנכ"ל שומה וביקורת ברשות המיסים אמר בדיון בהקשר למיסוי החדש שיהיה לרכבים חשמליים עפ"י ק"מ כי הנתונים ילקחו מרשות הרישוי, "מדבר באתגר תפעולי מבחינת היכולת לעשות זאת. אנו מתכוונים לפרסם מודל עם כמה שפחות ביורוקרטיה. אם רוצים להפחית את השימוש בנסיעה ברכב פרטי, מס הנסועה הוא הפתרון".

דניאל שוורץ, רפרנט תחבורה אג"ת במשרד האוצר ציין כי אמנם רכבים חשמליים פחות מזהמים ויותר יעילים מבחינת רעש אבל גם ייצור חשמל הוא מזהם ומוסיף לרעש שיש לעודד יותר שימוש בתחבורה ציבורית. לדבריו רוב מאלו שנהנו מהמיסוי על רכב חשמלי הוא מהעשירונים העליונים שכן מעל 60% מהרוכשים של הרכבים החשמליים הם מהעשירון 9 ו10.

יורי ברונשטיין, סמנכ"ל תשתיות ופרויקטים מחברת דן עדכן בוועדה כי כרגע יש 600 אוטובסים חשמליים מתוך 1500 ובתוך שנה וחצי זה יגיע ל900 כאשר יוקמו עוד 3 מתקני טעינה, מגרשים וחניונים ענקיים לתועלת הציבור.

גל לבנט, ראש מטה רשות החשמל: "הרגולציה החשמלית לטובת כניסת רכב חשמלי לישראל מוכנה קיימת ופועלת - מהבחינה ההנדסית, הכלכלית והתחרותית. רשות החשמל פעלה וממשיכה לפעול כדי להבטיח השתלבות רכבים חשמליים באופן יעיל מכל הסוגים ולכלל הצרכנים"

משה קלנר, נגה - ניהול מערכת החשמל בע"מ: "אכן לקחנו 70% מיעדי הממשלה לתכנון. כשאנו עושים תחזית מדובר במערכת של איזונים ובלמים ומתייחסים להרבה היבטים, ולכן אנו שמרנים במקומות מסוימים. בשנת 2025 הם יתקפו שוב את יעדי הממשלה ואנו נתכנס יחד לעבודה משותפת לביצוע. ההשפעות הן מגיעות פעמיים: צריכה שנתית ושיאי הביקוש. אנו לא חוששים שהעובדה שלקחנו רק 70% תפגע ביכולת משק החשמל".

יוסי סיטרון, מנהל מחלקת ניהול בחברת החשמל אמר בדיון כי בסופו של דבר ניהול הטעינה הוא הנקודה הכי חשובה, "חייב להיות רגולציה לגבי ניהול עומס הטעינה ולייצר מונים חכמים שיכולים לסייע. בחניוני אוטובוסים שעיקר הצריכה תהיה בלילה יהיה צורך להוסיף תשתית גדולה יותר".