התקרית סמוך לגבול, שבה נפלו 21 לוחמים, מעלה שאלות קשות על האופן שבו צה"ל עושה את ההתאמות הנדרשות תוך כדי לחימה, לומד ממקרי עבר ומפיק לקחים. לאחרונה הצבא פועל באזורי חיץ, שממוקדים בטווח של עד קילומטר אחד מהגבול לתוך העומק השטח הפלסטיני, במטרה להשמיד מבנים ששימשו מחבלים. באזור כזה קרה האירוע הקשה, ולוחמי מילואים הדגישו את חשיבות הפעולות בתוכו.
לכל העדכונים על המלחמה
תחילה, עולה שאלה אותה גם ביקשו אנשי המילואים לבחון - האם לא נכון יותר להשמיד את המבנים מהאוויר, בעזרת פצצות או רקטות, במקום עבודה הנדסית מורכבת ומסוכנת מהקרקע? שאלה זו עולה במיוחד לאחר פיצוץ המשאית בחאן יונס, שבו נהרגו תשעה לוחמים, משום שלא ברור אם צה"ל ערך תחקיר מעמיק על התנהלות הכוחות, גורמי הסיכון והבטיחות סמוך לחומרי חבלה בהיקף גדול.
כנגזרת מכך, עולות גם השאלות: האם הצבא הפיק לקחים והטמיע אותם בכוחות בשטח אחרי פיצוץ המשאית? והאם יצאה פקודה חדשה שמחייבת משנה זהירות באזורים שמשתמשים בהם בכמות רבה של חומרי נפץ, בעקבות חשש להתקפות של חוליות מחבלים, כפי שקרה בתקרית האחרונה?
בהקשר זה עולה גם השאלה: האם מסופקת ללוחמים הגנה מספקת מצד חיל האוויר וכוחות נוספים בשטח, או שצמצום הכוחות גורם לפגיעה במעטפת ההגנה? גם במקרה הזה אנשי מילואים ביקשו לבחון מחדש את התאמת הפעולות. זאת, מפני שעולה ספק אם בוצעה בשבועות האחרונים הערכת מצב באוגדת עזה בעקבות מודיעין שמצביע על חזרה של מחבלים לאזורים שקרובים לגבול.
מעבר לכך, עולות גם שאלות לגבי שחיקת הכוחות בשטח. מי במטה הכללי של צה"ל מבצע בקרה על הכוחות שנמצאים ברצועה כבר יותר מ-100 ימים? זאת, כשיש גם כוחות מילואים שקיבלו הודעה על המשך שירות עד חודש פברואר. בנוסף, מה היו הנחיות הרמטכ"ל הרצי הלוי לאוגדות השונות בנושא כוח האדם וקביעת קווים אדומים למשך זמן השירות הרצוף במילואים?