בוועדת הבריאות בכנסת יימשכו השבוע הדיונים על הצעת החוק העוסקת בשימוש בזרע של נפטר לשם הולדה והמשכיות. מדובר בנושא שמוסדר לראשונה בחוק, ומכאן חשיבותו של החוק המוצע, וההסדרים שיפורטו בו. מייסדת "משפחה חדשה", עו"ד אירית רוזנבלום, העוסקת בנושא ההמשכיות והצוואות הביולוגיות במשך כשלושה עשורים, ונחשבת לאוטוריטה בינ"ל בתחום - ברכה על התקדמות החקיקה, לאחר שנים ארוכות בהן ניהלה עשרות הליכים פורצי דרך בבתי המשפט בנושא זה.
הבקשות לשאוב זרע הפכו להיות נפוצות יותר ויותר, במיוחד על רקע המלחמה, ועפ"י הנתונים העדכניים שהוצגו בדיון האחרון בכנסת מפי משרד הבריאות, מתברר שרק בשלושת החודשים האחרונים בוצעו הליכי שאיבת זרע מכ-100 גברים, 88 מהם הם חיילים שנהרגו.
לפי החוק שמתגבש בדיונים בכנסת, מי שיכולים לבקש לשאוב את הזרע הם האשה של המנוח או בת זוגו הקבועה, או ההורים של הנפטר, לפי תנאים מסויימים שקבועים בחוק.
לגבי השימוש בזרע לצורך הפריה, החוק המתגבש דורש אישורים שונים, מבנק הזרע וגם מבית המשפט.
- בחוות דעת עדכנית שחיברה עו"ד רוזנבלום היא מצביעה על שורה של נושאים שמחייבים תיקון בנוסח הצעת החוק, כפי שיפורט להלן:
- בת זוג ידועה בציבור של הנפטר עלולה להיחשב לאלמנה ולהיתקל בבעיות הלכתיות:
- קיים צורך לבדל ולהפריד את הגדרת האישה הנשואה מבת זוג ידועה בציבור. בדרך זאת תימנע האפשרות שבת הזוג הידועה בציבור תקבל סטטוס של אלמנה על פי ההלכה. במקרה כזה מבחינה ההלכה היהודית, חלות עליה חובות הלכתיות מיוחדות שלא יהיו תלויות בהכרח ברצונה החופשי, כגון איסור להינשא אלא עד שתקבל "חליצה" מאחי בעלה (יבום), וכיו"ב.
- במצב דברים זה, אם לא יתוקן נוסח החוק, תהא אותה בת זוג נתונה לחסדיו של אחי בעלה, או של בית דין דתי, כלואה במסגרת שעלולה לפגוע ביכולתה להקים משפחה חדשה, מצב שעל המחוקק למנוע אותו מכל וכל. יש לקבוע בחוק במפורש שבת זוג ידועה בציבור, לא תיחשב, לעניין איסור והיתר הלכתיים, כאשתו של הנפטר.
- עניין זה גם יפתור חשש עתידי לממזרות של ילדים אחרים מאותה אם.
קרובים הרשאים להגיש בקשה:
לשון החוק מגבילה במפורש את הסמכות להגיש בקשה לבת זוג או הורי הנפטר. בניגוד לחוקים אחרים (לדוגמא: חוק הירושה), שם זכויות ניתנות גם לבני משפחה אחרים במקרה ולנפטר לא היו הורים. ייתכנו גם מקרים שבהם ההורים לא יוכלו להיות הגורם המתאים לטיפול בעניין, מכל מיני סיבות.
בחוות הדעת עו"ד רוזנבלום מספרת על מקרה, שבו אדם שהיה יתום מהורים לקה במחלה ממארת ונפטר תוך זמן קצר, הוא ביקש למנות את אחותו לדאוג למצוא עבורו אם עתידית, בצוואה ביולוגית מפורשת שהשאיר אחריו, כשהיא חתומה בפני שני עדים.
בנוסח הצעת החוק, לא קיימת אפשרות שבנסיבות מסוימות, יוכלו בני משפחה שאינם ההורים או בת הזוג לפעול. בכך, משתנה לרעה המצב המשפטי הקיים, שכן כיום סביר להניח שביהמ"ש היה מסכים לבקשה כזו.
לפיכך, מוצע להוסיף לנוסח החוק הוראה אשר לפיה, יוכלו קרובי משפחה מדרגה ראשונה לפעול למציאת אם עתידית שתהרה מזרעו, אם לנפטר לא היו הורים או בת זוג בעת שנפטר, או שלנפטר הייתה בת זוג, אך היא איננה מעוניינת להרות מזרעו והוריו אינם ברי שיפוט.
הגבלת מספר מבחנות הזרע בכל סבב הפריה:
הפרקטיקה מלמדת על כך, שלא תמיד האם העתידית "שורדת" את ההליך המשפטי, אשר נמשך לעיתים שנים ומנימוקים שונים היא עשויה לפרוש במהלכו . במקרה כזה, יש צורך לפתוח בהליך חדש עם אם עתידית אחרת. מספר המבחנות המיועדות לשימוש הוא מטבע הדברים מוגבל, ולכן יש לקבוע הגבלה על שימוש במבחנות למספר סבבי הפריה - אם לא הצליח להיקלט ההיריון אצל האם העתידית והיא פרשה, יש להשאיר אופציה נוספת למימושן של המבחנות שנותרו, על ידי אישה אחרת ומאוחרת שתשמש אם מיועדת.
אימוץ הילד על ידי בן הזוג של מי שהתעברה מן הנפטר:
ייתכנו מצבים שבהם האם שילדה ילד מזרעו של הנפטר, תמצא בן זוג, שירצה לאמץ את הילד. עפ"י חוות הדעת של עו"ד רוזנבלום, החוק חייב לאפשר זאת. בהעדר התנגדות של הורי המנוח הסבים והסבתות, ובאישור בית משפט, אין שום מניעה שהילד יעבור הליך אימוץ סדור ומאושר ויזכה לאב שיגדל אותו. קיימים גם מקרים בהם ההולדה התרחשה על ידי אישה המנהלת חיי משפחה עם בת זוג כמשפחה להט"בית, והוראה זאת תחול גם במקרה כזה.
בני זוג מאותו מין:
כפי שנמסר בחוות הדעת הקודמת שהוגשה לכנסת ע"י "משפחה חדשה", בני זוג מאותו המין אינם נזכרים בחוק ויש להשוות את מעמדם לבנות זוג, על שום אורח חייהם המשותפים כבני זוג הדבקים זה בזה, חיים יחד תחת קורת גג אחת ומקיימים חיי משפחה מחוייבים ואמיתיים, לרבות האפשרות להביא ילדים לעולם. ראוי שהדבר יצויין בלשון החוק ובאופן מפורש מבלי הצורך להמתין או לדרוש מבית משפט לעשות זאת.
התאמות לאוכלוסיה לא יהודית:
אחד התנאים המפורטים בהצעת החוק לאישור השימוש בזרע, הוא שהבקשה הוגשה לאחר שחלפו שישה חודשים לפחות ממועד הפטירה, בעוד שלפי ההלכה המקובלת באסלאם הסוני, האישה יכולה לפעול להפרות את עצמה מזרע בעלה המנוח תוך זמן קצר בלבד, של עד ארבעה חודשים ועשרה ימים (תקופת המתנה של אלמנה). דבר זה יוצר קושי כלפי האוכלוסיה המוסלמית בישראל, ובפרט חיילים מוסלמים המשרתים בצה"ל.