דיון בכנסת בחקיקה לפיטורין של עובד הוראה שתומך בטרור

ועדת החינוך דנה בתיקון חקיקה לפיו תיאסר העסקת עובדי הוראה שמנכ"ל משרד החינוך מצא שביצעו מעשה של הזדהות או תמיכה במעשי טרור. המנכ"ל יוכל לפטר עובדים בהליך מינהלי ופיטורין לא יבוצעו בהליך משמעתי כפי שמתבצע היום בבתי דין למשמעת

יוזם הצעת החוק ח"כ עמית הלוי: "אם הוכח שאיש הוראה הזדהה עם מעשה טרור, הוא לא יוכל להיכנס לכיתה"

נציגת משרד המשפטים: "לא פשוט להפעיל סנקציה מנהלית כבדה על עבירות ביטוי, לכן הכנסנו איזונים וריכוכים לתוך הסעיף"

ועדת החינוך, התרבות והספורט המשיכה לדון בתיקון חקיקה, ולפיו תיאסר העסקה של עובדי הוראה תומכי טרור. במידה ואיש ההוראה משתייך לארגון טרור, הביע תמיכה במעשה טרור, או הביע תמיכה במאבק מזוין של מדינת אויב, או של ארגון טרור נגד מדינת ישראל, יוחלו עליו פיטורים מינהליים דרך הליך מנהלי ולא דרך בית הדין המשמעתי. מאחורי הצעת החוק המקורית עמד ח"כ עמית הלוי והיא מוזגה בחודש יולי האחרון עם הצעת חוק בנושא דומה שהגיש ח"כ צביקה פוגל. ח"כ עמית הלוי מתנגד לכל שינוי בהצעת החוק המקורית שלו וטוען להסכמתם המלאה של שרי החינוך, המשפטים והעבודה, על אף שהחלטת ועדת השרים לחקיקה קבעה כי יש לתאם את הנוסח עם משרד המשפטים, שנציגיו העלו הערות רבות לנוסח. יו"ר הוועדה ח"כ יוסף טייב בירך על הצעת החוק.

יוזם הצעת החוק ח"כ עמית הלוי התנגד לכל שינוי בהצעת החוק המקורית שלו: "הנוסח היחידי שנמצא על הפרק הוא הצעת החוק הפרטית שלי ורק היא תעמוד להצבעה. קיבלתי על כך את הסכמתם המלאה של שרי החינוך, המשפטים והעבודה. הצעת החוק שלי כוללת 4 מרכיבים: הדגשה ערכית על השפעה מזיקה לטרור, הליך מנהלי לפיטורין, הנושא התקציבי, וכן בדיקת שב"כ למורה שיש עליו אינדיקציה למעורבות בטרור ועל כך אני מתעקש. אגב, אנחנו כבר 8 חודשים מחכים לחוו"ד ממשרד המשפטים שתאפשר לשב"כ לבדוק בדיקה ראשונית, כדי לדעת על כמה מורים יש אינדיקציות חמורות. אפילו חוק הגנת הפרטיות מאפשר את זה." על כך השיבה בדיון נציגת משרד המשפטים: "לא זנחנו את זה. נשתדל לפנות בהקדם ליועצת המשפטית לממשלה על מנת להציג בפניה את הדברים. יש הרבה אירועים שפוקדים את מדינת ישראל."

ח"כ משה טור פז: "החוק הזה נותן כלי עבודה בידי מנהלים שמעונינים לפטר מי שהזדהה עם טרור אבל עד היום לא היה לכך מענה בחוק. להצעת החוק יש פוטנציאל לשפר את הטיפול בטרור ואת המשילות של ישראל במערכת החינוך. ההתעקשות של ח"כ הלוי על סנקציות כלכליות היא נכונה."

ח"כ גלעד קריב: "צריך לתת כלים בידי משרד החינוך להתמודד עם המקרים האמורים אבל בחקיקה הקיימת כבר יש את ארגז הכלים, כך שאין פה לקונה ענקית כמו שטוען ח"כ הלוי."

ח"כ יוסף עטאונה טען שהצעת החוק היא פופוליסטית ומיותרת מאחר שהחוק הקיים כבר נותן מענה.

היועצת המשפטית של הוועדה עו"ד נירה לאמעי רכלבסקי: "יש לזכור שלא מדובר בהליך שיפוטי שקובע שבוצעה עבירה. מנכ"ל משרד החינוך מפעיל שיקול דעת ברמה המינהלית, והסעיף צריך לתת מענה לא רק למקרי קיצון שחברי הכנסת מעלים, אלא גם למקרים בשטח "אפור" שהמציאות מזמנת. לכן עדיף שהסעיף יבנה למנכ"ל מראש את שיקול הדעת ויהיה מפורט."

נציג הלשכה המשפטית במשרד החינוך לירון ספרד ביקש להבחין בין מורים המועסקים ע"י משרד החינוך ומטופלים בבית דין משמעתי של המדינה במידה שביצעו עבירה משמעתית, לבין, עובדי הוראה המועסקים ע"י הבעלויות, כמו במוסדות המוכר שאינו רשמי, וכפופים לחוק הפיקוח לבתי הספר ושם קבועות העילות שמנכ"ל משרד החינוך יכול לשלול את העסקתם: "היו מקרים של השפעה מזיקה, כמו הזדהות עם ארגון טרור, ואז בוטל אישור העסקה של אותו איש הוראה בבעלויות, ואפילו הגיעו לערכאות משפטיות שאישרו את ביטול ההעסקה למורים ואף את רישיון ביה"ס".

בסעיף 4 של התיקון המוצע לחקיקה ועמד היום במרכז הדיון, נכתב כך: "הוכח להנחת דעתו של מנהל הכללי כי העובד עשה מעשה של הזדהות עם ארגון טרור כהגדרתו בסעיף 24()א(1) לחוק המאבק בטרור או שפרסם קריאה ישירה לביצוע מעשה טרור, או שפרסם דברי שבח, אהדה או עידוד למעשה טרור, תמיכה בו או הזדהות עמו -ויש בכך משום חומרה מיוחדת נוכח עבודתו בבית ספר, ובכלל זה עם קטינים או חסרי ישע; החלטה לפי סעיף זה טעונה התייעצות עם היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו".

נציגת משרד המשפטים התייחסה לסעיף 4: "לא פשוט להפעיל סנקציה מנהלית כבדה על מחשבות שבלב, עבירות ביטוי, לכן הכנסנו איזונים וריכוכים לתוך הסעיף. זאת הסיבה שביקשנו לגדר את המעשה לפרסום או מעשה הזדהות פומבית. דרושה חומרה מיוחדת של המעשה וקשר סיבתי שלו לזה שהוא עובד במוסד חינוך. בנוסף, בגלל סוג העבירות, נכון שתהיה התייעצות עם נציג היועמ"ש או בא כוחו".

ח"כ הלוי: "אם הוכח שאיש הוראה הזדהה עם מעשה טרור, הוא לא יוכל להיכנס לכיתה. לא צריך תוספת בחוק של "חומרה מיוחדת", כי זה מספיק ברור".

בתום הדיון הציע היו"ר טייב לקיים בהקדם שולחן עגול כדי להגיע להבנות רחבות, לפני המשך דיון פומבי נוסף במליאת הוועדה.