100 ימים ללחימה בעזה. 100 ימים שבהם תושבי עוטף עזה נמצאים במלונות. 100 ימים ששינו את העוטף לתמיד. התושבים שפעם היו "מוכנים לקבל סבבי רקטות" לא יקבלו מציאות כזו שוב. בקרב התושבים עדיין מרגישים את משבר האמון עם הצבא והממשלה בהקשר החזרה לבתיהם. אם המצב יחזור למציאות שלפני 7 באוקטובר, הם לא יסכימו לחזור לישובים.
מה למדנו? 100 ימים למלחמה - לפרויקט המיוחד בוואלה! - לחצו כאן
ההתפכחות מבחינתם היא מציאות אחרת, כזו שלא כוללת ריצה לממ"דים. 100 ימים של מלחמה והיא עדיין מורגשת בכל מקום. השבוע הגיעו בני משפחות חטופים לקיבוץ כפר עזה. הם עמדו ליד בתי קרוביהם בשכונת הדור הצעיר. 100 ימים של מלחמה ועדיין יש את מראות הבתים ההרוסים והשכונה שהייתה מלאת שמחה, עדיין אפופה בריח הטבח הנורא.
תמונת הניצחון תהיה ששכונת הדור הצעיר תפרח שוב, המדשאות יתמלאו והחטופים יחזרו לביתם. "אנחנו כועסים ומתוסכלים", אומרת מירב כהן מקיבוץ עין השלושה. "אף אחת ממטרות המבצע עדיין לא הושגו. החטופים עדיין לא חזרו וחמאס עדיין עומד על רגליו ומשגר רקטות. קוראים לנו לחזור הביתה כשעדיין לא שקט אצלנו. זה נראה כאילו שוב שכחו אותנו ומוותרים עלינו".
חלק מחברי הקיבוצים והיישובים כבר הגיעו למגורים הזמניים שלהם, אך היום שבו ישובי הקיבוצים צמודי הגדר יחזרו לביתם עוד רחוק. בשיקום עוטף עזה מושקעים ועוד יושקעו מיליארדי שקלים. למנהלת תקומה, שאחראית על השיקום, יש הרבה תוכניות אך את התושבים פחות מעניינים התקקציבים אלא תחושת הביטחון והאמון במדינה ובצבא שנפגעו קשות. החזרה הביתה של היישובים שנמצאים בטווח של 7-4 ק"מ מהגבול נתקלת בקשיים. החשש הגדול של התושבים שהמציאות לא תשתנה ואחרי סיום המלחמה עדיין יהיו "טפטופים" לעוטף. הלקח מבחינתם נלמד: התושבים לא מוכנים לשום "טפטופי רקטות", לשום אזעקות וממ"דים. המציאות חייבת להשתנות.
"אנחנו עדיין מפחדים. יש חשש גדול בקרב התושבים שאם לא ימגרו לחלוטין את חמאס - הסבב הנוסף יהיה בדרך אלינו", מתריעה מיכל מעוטף עזה. "התרגלנו לסבבים בעבר אבל זה לא נורמלי. המציאות עכשיו היא לא רק חשש מרקטות אלא גם מחדירת מחבלים. הילדים שלנו חייבים לגדול בלי החששות האלה. צריך להבין שילדים כאן חיים בחרדות. מה שהיה לא יכול לחזור. חייבים לטפל בילדים גם מבחינה חינוכית וגם מבחינה רגשית".
לעיר שדרות, שהייתה שוממה עד כה, אט אט רואים אנשים חוזרים. רובם עדיין במלונות, אך כבר נמאס להם. עם זאת, לא כולם חזרו. "אנחנו נחזור כשנדע שלא נשמע צבע אדום יותר, שלא יהיו רקטות לעבר העיר, ויהיו לנו חיים נורמליים. לא חיים של חרדות", משתפים חלק מהתושבים את וואלה!. תושב אחר הוסיף קריאה לקבועי המדיניות שייתנו תשובות ברורות ולא במעורפל: "שיעמדנו מולנו ויגידו לנו את האמת, גם אם היא לא נוחה לכולנו".
"אי אפשר כרגע לדעת אם המדינה הפיקה לקחים", קובע דובר עיריית שדרות, ירון ששון. "אירועי 7 באוקטובר שינו את התושבים. 27 מתושבי העיר נרצחו. אז כל החשיבה השתנתה. רוצים לחזור לשדרות רק כשיהיה ביטחון מלא ולא נצטרך לחשוש את הילדים לבתי הספר ולחוגים ואפילו לצאת לקניות בעיר".
לדברי עופר ליברמן, תושב קיבוץ ניר עם, ייקח זמן רב כדי לשקם את האמון בין הצבא לתושבים. "השבר הגדול הוא עם כוחות הביטחון. הם היו אמורים להיות בין האזרח לבין האיום מעזה. ב-7 באוקטובר הם כשלו במשימה. עוטף עזה תצליח לפרוח רק אם לא יהיו איומים ביטחוניים. אני לא רוצה סבב ולא טפטופים ובטח שלא נראה מחבלים על הגדר".