בג"ץ הטיל הבוקר (רביעי) צו ביניים נגד השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר והורה לו להימנע מלתת הנחיות והוראות אופרטיביות למשטרה בנוגע ליישום מדיניותו לגבי מימוש זכות ההפגנה וחופש המחאה.
בצו שהוציאו השופטים נכתב כי על השר בן גביר "להימנע מכל מהתייחסות לאירוע מבצעי קונקרטי באופן
שעשוי לעלות כדי מתן הוראה אופרטיבית למשטרה כיצד עליה להפעיל סמכותה באותו אירוע - במישרין או בעקיפין, מראש או למפרע. כן יימנע השר מלהתייחס - בין היתר - לאופן השימוש בכוח באירוע כזה או אחר, דרכי השימוש בכוח, האמצעים לפיזור הפגנות, התנאים שנוגעים לזמן, למקום ולאופן עריכת האירוע ולעצם מתן אישור לקיום האירוע".
בן גביר תקף את החלטת בג"ץ וכינה אותה "בלבול מוסרי חמור. מדינת ישראל נלחמת על קיומה וביטחונה, ולא נתפס כיצד ניתן לקבל החלטה כזאת המאפשרת לאוייב להפגין נגד חיילנו במיוחד בזמן שיום יום אנו קוברים את מיטב לוחמנו".
באגודה לזכויות האזרח, שביקשה את צו הביניים נגד השר בן גביר, בירכו על ההחלטה. בא כוחה של האגודה, עו"ד יונתן ברמן: "התסריט ממנו חששנו כאשר עתרנו נגד השינויים שביצעה הממשלה הזו בסמכויות המשטרה מתממש לנגד עינינו. השר בן גביר מכניס שיקולים פוליטיים לתוך החלטות מקצועיות רגישות של המשטרה בתחום ההפגנות וחופש הביטוי. רק במשטרים אפלים הפוליטיקאים מחליטים מתי ואיך יפגינו נגדם ומה המסרים המותרים בהפגנה".
בשבוע שעבר היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה השיבה לעתירות נגד השר בן גביר, וכתבה כי הוא "התערב באופן פסול ולא חוקי בעבודת המשטרה". את העתירות הגישו התנועה לאיכות השלטון והאגודה לזכויות האזרח, ובהמשך הצטרפו אליהן סיעת העבודה וח"כים מיש עתיד.
לדברי היועמ"שית, "בשורה של פרסומים עלה כי השר לביטחון לאומי התערב באופן פסול ולא חוקי בעבודת המשטרה. חמורה במיוחד ההתערבות הפוליטית בחופש המחאה נגד השלטון ובזכות ההפגנה. טענת השר לפיה הוא ביקש למנוע מפגן הזדהות עם חמאס, נטענה ללא קשר לנסיבות של ההפגנה שאותה המשטרה בדקה ואישרה".
עוד כתבה כי "תקופת חירום מביאה עמה אתגרים רבים לשלטון באיזון בין האינטרסים הציבוריים והביטחוניים לבין החובה לאפשר את מימוש חופש הביטוי של הציבור ושמירה על זכויות הפרט. יש להבטיח כי הפעלת שיקול הדעת של המשטרה והאיזון העדין שבין האינטרסים והזכויות שעל הפרק ייעשו ללא השפעה פוליטית ישירה או עקיפה, מפורשת או משתמעת, שפוגעת באופן קשה באמון הציבור במוסדות המדינה ובעקרונות היסוד של המשטר".
חבר הכנסת יואב סגלוביץ', לשעבר סגן השר לביטחון פנים השיב לתגובתו של בן גביר: "תגובתו של השר בן גביר להחלטת בג"ץ מעידה שוב מדוע הוא אינו כשיר להיות שר ובוודאי שלא השר לביטחון פנים. מרגע כניסתו לתפקיד, השר חורג מסמכותו ונותן הנחיות מבצעיות למשטרת ישראל. ביצועיו כשר הם אפסיים, הפשיעה גואה, הביטחון האישי הוא במצב הגרוע ביותר שהיה כאן אי פעם. בעקבות הבג"ץ שהגשנו הוצא צו הביניים הזה, יש שופטים בירושלים, אין שר לביטחון פנים".
מארגון תג מאיר נמסר: "השר לביטחון הלאומי של מדינת ישראל מפר חוק סדרתי. מה עוד צריך להתרחש על מנת שקברניטי המדינה והמשפט יבינו שהמינוי האומלל הזה היה והינו בלתי סביר בעליל".
התנועה לאיכות השלטון בירכה על החלטת בג"ץ: "בית המשפט מוציא היום לשר איתמר בן גביר כרטיס אדום ומסביר לו בצורה הברורה ביותר שיש - משטרת ישראל היא לא משטרה פוליטית ואתה, כאיש פוליטי, לא יכול להשתלט עליה ולנהל אותה כאילו הייתה המשטרה של עוצמה יהודית. מפכ"ל המשטרה קיבל היום גיבוי מלא משופטי בג"ץ ועליו להעמיד את השר במקום, כל אימת שהוא מבקש להתערב, לרמוס ולדרוס את הנורמות המקובלות של המשטרה. על משטרת ישראל להמשיך להיות משטרה של מדינת ישראל ולא להפוך למשטרה פוליטית".