תושבי השרון, שמתגוררים סמוך לקו התפר, מביעים במשך שנים דאגה מפני פיגועים רצחניים שעלולים להתבצע על ידי מחבלים שיעברו את הגדר. בשנים האחרונות התגברה תחושת הפחד של התושבים, בעקבות מעבר קבוע של פלסטינים שחצו את הגדר, צמצום היקף כיתות הכוננות ביישובים ומקרי ירי חוזרים. החשש התעצם פי כמה מאז 7 באוקטובר, וכעת ראשי רשויות מקומיות דורשים שינוי עמוק של תפיסת הביטחון באזור.
כחלק מהמאבק של אותם יישובים ומועצות, הוקם על ידי ראש עיריית כפר סבא רפי סער פורום יישובי קו התפר, ובו חברים 14 ראשי רשויות מקומיות: כפר סבא, הוד השרון, אלפי מנשה, כוכב יאיר-צור יגאל, דרום השרון, עמק חפר, לב השרון, מנשה, אורנית, טירה, טייבה, כפר קאסם, ג'לג'וליה וכפר ברא. חברי הפורום פנו במכתב לשר הביטחון, יואב גלנט, ודרשו להגדיל משמעותית את התקצוב מטעם המדינה למען ביטחון התושבים ומתן מענה לחששותיהם.
"אין בכוונתנו להתפשר על נושאים אלו", נכתב בפנייה שנשלחה לשר הביטחון. "לא נאפשר שיישובינו ותושבינו לא יקבלו את ההגנה והמענה הביטחוני הראוי, הנדרש והמתבקש עבורם לאור האיומים". לאורך המלחמה התפרסמו בתקשורת תלונות של תושבים מהיישובים בת חפר וכוכב יאיר-צור יגאל, אודות רעשי קידוח שנשמעים מתחת לבתיהם. על אף שהבדיקות שנעשו לא העלו ממצאים לקיומן של מנהרות טרור בסביבת היישובים, עצם השיח והפחד הרב שנגרם מהמחשבה על כך שימשו תזכורת למרחק הקטן בין יישובים רבים למוקדי טרור בשטחי הרשות הפלסטינית, כמו קלקיליה וטול כרם.
בשבוע שעבר חברי הכנסת נאור שירי, מאיר כהן וסימון דוידסון ממפלגת יש עתיד הגיעו לסיור ביישוב הקהילתי בת חפר יחד עם ראשת המועצה האזורית עמק חפר גלית שאול, אנשי מועצה נוספים ותושבי היישוב. התושבים פירטו בפניהם על החשש הביטחוני הרב והדרישה שלהם למענה ראוי מצד המדינה. "בצפון יש גבול שנקרא 'גבול', בדרום יש גבול שקוראים לו 'גבול', ורק פה יש קו שאני פשוט לא יודע איך לקרוא לו", שיתף את חברי הכנסת אחד מאנשי המועצה האזורית. יו"ר הוועדה המקומית של היישוב סיפר לחברי הכנסת כיצד משפחות רבות, שהיו צפויות להיכנס לבתים חדשים ביישוב, מעוניינות לחזור בהן בשל דאגה גדולה מאיומים ביטחוניים.
הדרישה המרכזית של ראשי הרשויות היא הקצאת כוח הגנה בעל יכולת להגן מפני מתקפת פתע מכיוון הערים הפלסטיניות בשומרון. לטענתם של ראשי הרשויות, למרות שהוקם מכשול חדש בחלק גדול מקו התפר, אסור להסתמך עליו שימנע מתקפת טרור נרחבת. "מכשול קו התפר אינו מהווה אמצעי הגנה ומניעה לחדירה ליישובים", הוסיפו ראשי הרשויות במכתב שנשלח לגלנט. "אנו דורשים כי מיקום היישובים ביחס מכשול קו התפר, לא יהווה כל משקל או שיקול בנוגע למרכיבי, אמצעי וכוחות האבטחה שיוקצו לו".
הרשויות דורשות למעשה הקצאת כוח צבאי, אמנם ישנם מוצבים גזרתיים אותן מאיישות פלוגות צה"ל, אך התושבים אינם מסופקים. למרות שנתוני הצבא מעידים שבשלושת חודשי המלחמה כמות המעצרים באזור יהודה ושומרון היתה שווה לזו של כל שנת 2022 - פגיעת האמון הקשה במערכת מורגשת היטב בקרב תושבי השרון. "אנחנו יודעים מ-7 באוקטובר שזה לא מספיק שתהיה רק חומה", אמרה בשיחה עם וואלה! גלית שאול, ראשת מועצה אזורית עמק חפר. "המכשול עצמו הוא לא מספיק. צריך עוד כוחות באזור, כיתות כוננות ונשקים".
גדר הביטחון לאורך קו התפר פרוצה, ושוהים באופן לא חוקי עוברים דרכה באין מפריע במשך שנים רבות. בעיה זו הגיע לידי מודעות ציבורית גדולה, בעקבות גל הפיגועים שאירע לפני שנתיים, שחלקם בוצעו על ידי מסתננים. על כן, התקבלה החלטה משמעותית על הקמת מכשול ביטחוני ארוך, שכולל חומה ואמצעים טכנולוגיים, וכן הקמה של הגדוד המרחבי "פנתר", שעוסק באבטחת קו התפר באמצעות סיורים ומארבים. בצה"ל טוענים שבשל ריכוז המאמץ, כמות המסתננים הצטמצמה משמעותית לכמה מאות בשבוע, לעומת עשרות אלפים לפני שינוי המדיניות.
למרות כל אלו ומעבר לכך שב-7 באוקטובר המכשול הקרקעי בגבול עזה התגלה כאמצעי הגנה שניתן לפרוץ במתקפה נרחבת, אלא גם שאפילו בימי המלחמה עדיין עולות טענות מצד הרשויות על פרצות רבות לאורך הגדר בסמוך ליישובי דרום השרון וכוכב יאיר-צור יגאל. לטענתו של יובל ארד, ראש מועצת כוכב יאיר- צור יגאל, עדיין ישנן שמונה פרצות בקרבת היישוב מהם מחבלים מסוגלים להסתנן.
דרישה נוספת שעלתה מצד הרשויות היא יצירת מרחב אבטחה סביב כל יישוב, שאליו תיאסר הגעה של פלסטינים וגורמים בלתי מורשים כמו אזור חיץ שבו תתבצעה אכיפה על ידי הוראות פתיחה באש. זאת, בעוד שבמצב הקיים חקלאים פלסטינים עובדים במרחק מטרים בודדים מגדר הגבול. התושבים שיתפו בשיחה עם וואלה, שמראות אלו מזכירים להם את ההפגנות שהתקיימו לאורך גבול רצועת עזה, שבמהלכן פלסטינים שימשו כתצפיתנים והטמינו מטענים סמוך לגדר.
עוד נטען במכתב שנשלח לגלנט כי מספר רב של יישובים נמצאים בקרבה לשטחי הרשות הפלסטינית, אך הם אינם זכאים למסגרות הגנה מצד החטיבות המרחביות של הצבא. בתוך רשימת יישובים מסוג אלו כלולים הר אדר, ראש העין ועוד 23 יישובים במועצות האזוריות עמק חפר, מנשה, מגידו וגלבוע. "יש יישובים שנמצאים במרחק של פחות משני ק"מ מהגדר", הסבירה שאול. "זאת אומרת שאפשר לרוץ מטול כרם עד אליהם בזמן קצר. היישובים האלה לא מוקפים בחומה, אין להם רבש"צ, אין להם נשק, הוציאו אותם מהסדרה של היישובים שזכאים לכך".
בעקבות מאבק הרשויות המקומיות, לפני שבועיים התקבלה החלטה בממשלה שמשרד הפנים יקצה 50 מיליון שקלים מתקציבו לטובת תקציב חירום וביטחון לרשויות המקומיות לאורך קו התפר. לאחר שבהתחלה ההחלטה התקבלה בברכה וסיפוק רב, התברר במשרד הפנים וברשויות שהייעוץ המשפטי של משרד האוצר עיכב את המהלך בטענה שהסמכות להעניק את התקציב נתונה רק למשרד לביטחון לאומי.
בתגובה לכך, ראשי הרשויות דרשו מהיועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, להיפגש עמם לפני נקיטת הליכים משפטיים. עד כה היועמ"שית לא ענתה לבקשות הרשמיות של ראשי הרשויות. "כל יום שתקציב החירום מתעכב - נפגמת יכולת היערכותן של הרשויות למצב חירום", נכתב בפנייה לבהרב מיארה.
תגובות
תגובת דובר צה"ל: "המאמץ המרכזי של צה"ל הוא סיכול טרור, פגיעה במחבלים ומעצר מבוקשים בעומק הערים והכפרים הפלסטיניות על מנת למנוע פיגועים טרם יציאתם. פיקוד המרכז מרכז מאמצים רבים מזה כשנתיים במרחב התפר בכוחות, מרכיבי הגנה טכנולוגיים ומקים חומה ומכשולים הנדסיים. הכוחות פועלים הן בדרכים גלויות והן בדרכים סמויות, מבצעים פעילויות התקפיות, מארבים יזומים, פטרולים ומשתמשים באמצעי איסוף ותצפית על מנת לשפר את ההגנה במרחב התפר. נדגיש כי כאשר נמצאות פרצות חדשות בגדר התפר, הן נאטמות באופן מיידי. מפקדי צהל נמצאים בקשר רציף עם הגורמים הרלוונטיים ומתייחסים בכובד ראש לכל הדיווחים של התושבים אשר נמצאים במעקב ובבדיקה מתמשכת".
ממשרד הביטחון נמסר שהם מתואמים בתגובתם עם דובר צה"ל.
ממשרד הפנים נמסר: "החלטת הממשלה התקבלה במליאת הממשלה פה אחד. העיכוב בביצוע נובע לנוכח חוות דעת משפטית של היועמ"ש של משרד האוצר. בהמלצת שר הפנים פנו ראשי הרשויות ליועצת המשפטית לממשלה לטובת הכרעתה בסוגיה".
מטעם משרד היועמ"שית נמסר על הטענה שלא נענו לפניות הרשמיות של הרשויות המקומיות: "הפנייה התקבלה ותטופל".