ח"כ צביקה פוגל מעוצמה יהודית, יו"ר הוועדה לביטחון לאומי, פרסם היום (שלישי) פוסט בחשבון ה-X שלו (טוויטר לשעבר) שבו התייחס לדרמה המשפטית אמש במהלכה פסל בג"ץ את התיקון לחוק ביטול עילת הסבירות: "קודם נכריע את חמאס, מיד נטפל בחיזבאללה ולקינוח נעשה סדר בבג"ץ", כתב פוגל. "לכל אחד יש את הזמן שלו. סבלנות". יו"ר מפלגתו, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, עשה לפוסט "לייק".
אחרי הסערה התקשורתית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר ניסה להבהיר את הדברים. "כל מי שחושב שיש השוואה בין בג"צ לחמאס בציוץ של ח"כ פוגל יש לו בעיה בהבנת הנקרא", אמר השר בן גביר. "בשונה מבית המשפט העליון שפרסם פסק דין מקומם וחמור, לא נעסוק ברפורמה תוך כדי לחימה, אבל לאחר המלחמה נשיב את הכוח לרשות המחוקקת, נפסיק בתהליך שבג"צ הפך להיות מחוקק על ונחזיר את השלטון לעם שהוא הריבון".
יו"ר המחנה הממלכתי, השר בני גנץ הגיב לפוסט של פוגל, ואף ציין את דבריו של ראש השב"כ לשעבר כרמי גילון לפני כחודשים: "ההשוואות הבזויות והמבישות של ח"כ פוגל ושל כרמי גילון, בין הגרועים שבאויבינו לבין שומרי הסף של מדינת ישראל וציבור שלם שטובי בניו ובנותיו נלחמים ומחרפים את נפשם בימים אלה על הגנת הארץ - הן שפל מוסרי.
גנץ הוסיף: "לפילוג, להסתה ולשיח האלים והבזוי - אין מקום יותר בחברה הישראלית.אני קורא לכל אחד מהם לחזור בו ולהנהגה כולה לגנות זאת ולגלות אחריות לאומית בימים אלה". גילון אמר במהלך אירוע שבתרבות ב-30 באוקטובר כי "הימין הדתי בישראל - כמו חמאס, דאעש והאיראנים".
ההשוואות הבזויות והמבישות של ח"כ פוגל ושל כרמי גילון, בין הגרועים שבאויבינו לבין שומרי הסף של מדינת ישראל וציבור שלם שטובי בניו ובנותיו נלחמים ומחרפים את נפשם בימים אלה על הגנת הארץ - הן שפל מוסרי.
— בני גנץ - Benny Gantz (@gantzbe) January 2, 2024
לפילוג, להסתה ולשיח האלים והבזוי - אין מקום יותר בחברה הישראלית.
אני קורא לכל אחד…
אמש, כאמור, נרשם תקדים היסטורי במדינת ישראל כשבית המשפט העליון החליט בפסיקה דרמטית כי החוק לביטול עילת הסבירות נפסל ברוב של 8 שופטי בג"ץ שהתנגדו לחוק מול 7 שתמכו בו. מדובר בפעם הראשונה מקום המדינה שבה בג"ץ מתערב בחקיקת יסוד.
בנוסף קבע בג"ץ בדעת רוב (12 מתוך 15 שופטים) כי נתונה לו הסמכות לקיים ביקורת שיפוטית על חוקי יסוד, ולהתערב במקרים חריגים וקיצוניים שבהם הכנסת חרגה מסמכותה המכוננת.
למה החוק נפסל?
בפסק הדין הדרמטי שפרסם בג"ץ נקבע כאמור בדעת רוב כי התיקון העומד במוקד העתירות - תיקון מס' 3 לחוק-יסוד: השפיטה - הינו "מקרה קצה שבו חרגה הכנסת מסמכותה המכוננת ומשכך אין מנוס מהכרזה על בטלותו". הודגש כי מדובר בתיקון "שנוסחו החריג והגורף מונע מכלל בתי המשפט לדון ולשמוע טיעונים בעניין סבירות החלטות הממשלה, ראש הממשלה והשרים, וזאת ביחס לכל החלטה, לרבות החלטה להימנע מהפעלת סמכות".
דעת הרוב סברה עוד כי פרשנות התיקון אינה מותירה מקום לספק שהוא חל גם על החלטות מופרכות והחלטות בלתי סבירות באופן קיצוני. כתוצאה מכך, נגרמת "פגיעה חסרת תקדים בהיקפה בשניים מהמאפיינים הגרעיניים של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית - עקרון הפרדת הרשויות ועקרון שלטון החוק". בהקשר זה צוין כי התיקון מעצים באופן ניכר את הכוח הרב המרוכז ממילא בידי הממשלה ושריה וחוסם את אפשרותו של הפרט לקבל סעד בשורה של מצבים שבהם עשויה להיגרם פגיעה קשה באינטרסים חשובים שלו כתוצאה ממעשי השלטון.
עוד הודגש כי התיקון מוביל לכך שדווקא הגורמים המשמעותיים ביותר ברשות המבצעת פטורים בפועל מחובת הסבירות; הוא מותיר תחומים שלמים בלא ביקורת שיפוטית אפקטיבית; מונע הגנה על אינטרסים ציבוריים כמו טוהר המידות ותקינות המנהל; ועלול להביא לשינוי מן היסוד של פני השירות הציבורי במדינה, כמו גם לפגיעה קשה בעצמאות מערכת אכיפת החוק ולניצול לרעה של משאבים שלטוניים לצורך השגת יתרונות פוליטיים בתקופת בחירות.