החלטת שופטי העליון אמש לפסול את החוק לביטול עילת הסבירות - הפעם הראשונה מקום המדינה שבה בג"ץ מתערב בחקיקת יסוד - מעוררת מחלוקת בציבור. פרופ' שחר ליפשיץ, ראש מרכז מנומדין הפועל בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר אילן, מברך על ההכרעה העקרונית בדבר זכותו של בג"ץ להתערב בחוקי יסוד, אך טוען כי ניתן היה במקרה הספציפי הזה להתגבר על הבעיות הקיימות בחוק שלא על ידי פסילתו הגורפת.
החוק לביטול עילת הסבירות נפסל ברוב של 8 שופטי בג"ץ שהתנגדו לחוק מול 7 שתמכו בו. בנוסף קבע בג"ץ בדעת רוב (12 מתוך 15 שופטים) כי נתונה לו הסמכות לקיים ביקורת שיפוטית על חוקי יסוד, ולהתערב במקרים חריגים וקיצוניים שבהם הכנסת חרגה מסמכותה המכוננת.
פרופ' ליפשיץ, עמדה מורכבת כלפי פסק הדין. לדעתו, לנוכח כישלונה של החברה הישראלית לכונן חוקה מינימליסטית הקובעת את כללי היסוד המשטריים, לא ניתן להסכין למצב שבו הכותרת "חוק יסוד" תאפשר לכנסת לחוקק כל חוק שתחפוץ בו ללא הגבלה. משום כך, ליפשיץ בירך על כך שהתגבש בבית המשפט העליון רוב מוצק ומגוון של שופטים שבניסוח זה או אחר שותפים לעיקרון לפיו חוקי יסוד הפוגעים בזהותה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, כפי שהיא משתקפת במגילת העצמאות, כפופים לביקורתו של בית המשפט. ליפשיץ גם שותף לביקורת שהטיחו מרבית שופטי בית המשפט העליון בנוסח הגורף של החוק לביטול עילת הסבירות שהתקבל בכנסת.
עם זאת, מסיבות מהותיות וטקטיות, פרופ' ליפשיץ מצר על הכרעת הרוב לממש את הסמכות העקרונית של בית המשפט לבטל חוקי יסוד דווקא במקרה זה. ברמה המהותית, לדעתו, חרף מגרעותיו של החוק שהתקבל, הוא רחוק מלאיים על אופיה היהודי והדמוקרטי של מדינת ישראל. "ברמה הטקטית, ההצעות של כמה משופטי המיעוט להעניק לחוק פרשנות מצמצמת ומקיימת יחד עם הרחבה של עילות מנהליות נוספות, הקיימות בארגז הכלים של בית המשפט, היו מאפשרות לבית המשפט העליון לגבש עמדה רחבה ומלוכדת שהייתה תורמת ללגיטימציה העתידית של בית המשפט", הוא אומר.
במבט צופה פני עתיד, סבור ליפשיץ שתהיה זו טעות קשה מצד מחנה המחאה לחגוג את "נצחונו הדחוק" בבית המשפט ולסרב לכל מהלך נוסף. לדעתו, דווקא כיום לאחר 7 באוקטובר החברה הישראלית משוועת למסר מרפא ומאחה. ברמה המהותית פסק הדין ממחיש את חסרונו של חוק יסוד חקיקה שיגדיר את כללי המשחק העתידיים במשפט הישראלי, ובהקשר הספציפי של עילת הסבירות, רבים מן השופטים - לרבות שופטי הרוב - מסכימים שיש מקום לתיקונים נקודתיים בהפעלת עילה זו. לכן, ליפשיץ, שהיה חלק מצוות הדקאנים שסייע להציג מתווה הסכמות בעניינים המשטריים, מציע ומצפה כי הכנסת תפעל בעקבות פסק הדין לחקיקה מוסכמת של חוק יסודות חקיקה ולאימוץ גרסה משופרת וראויה של החוק שבוטל.