יו"ר ש"ס אריה דרעי הנחה היום (שלישי) את שר הפנים משה ארבל וחברי כנסת נוספים לגבש ולקדם בחקיקת בזק חוק שימנע את פרסום פסקי הדין של בג"ץ בנושא ביטול עילת הסבירות והנבצרות. זאת, בטענה שהפסרסום יביא להעמקת השסע בעם בזמן מלחמה.
לאור מכתב הפרופסורים שפורסם היום, דרעי ביקש מארבל ומחברי הכנסת ינון אזולאי וארז מלול, יו"ר הסיעה וחבר ועדת החוקה, ליזום לתיקון מהיר של החוק שידחה את פרסום פסקי הדין. כמו כן, ביקש לקבוע הוראת שעה לפיה תקופת כתיבת הפסיקה, שעומדת כעת על שלושה חודשים, תוארך לפרק זמן של תשעה חודשים. "באופן זה, יוכל הרכב בית המשפט לפרסם את החלטתו מאוחר יותר, מבלי להיות כבול לסד הזמנים שבתוך הלחימה, ובכך נמנע את הקרע והפילוג בעם בעת הזו", מסר.
הצעת החוק מתבססת על מכתב של משפטנים בכירים בהם רז נזרי, ידידיה שטרן ועוד, בו קראו לכנסת לחוקק חוק שיאפשר את דחיית פסק הדין. "לפי הפרסומים, פסק הדין עתיר להינתן על חודו של קול. איננו מביעים עמדה באשר לתוצאת פסק הדין, אלא באשר לעצם פרסומו בעת הזו", מסרו המשפטנים מוקדם יותר היום.
"פרסום פסק הדין בזמן שהמלחמה מתנהלת בעצימות גבוהה - כשתומכי הרפורמה והמתנגדים לה נלחמים ומסכנים את חייהם יחדיו - איננו רצוי", נמסר במכתב, "קיימת סכנה שהוא יביא לפגיעה בברית האמיצה המלכדת את המילואימניקים והעורף גם יחד מאז פרוץ הלחימה". עוד הוסיפו המשפטנים כי יש לבצע תיקון מהיר לחוק ולקבוע הוראת שעה לפיהם יידחה תאריך פסק הדין לבין שישה לתשעה חודשים.
במקביל לפרסום זה, במערכת המשפט עולה הערכה זהירה כי ממלא מקום הנשיא, השופט עוזי פוגלמן, עשוי אפילו להקדים את פסק הדין, שכעת המועד האחרון לפרסומו הוא ה-12 לינואר. זאת, כדי למנוע את החקיקה ולטפל בפרשת ההדלפות.
ראש האופוזיציה יאיר לפיד מסר כי "הפרדת הרשויות היא בסיס הדמוקרטיה. יש עתיד תתנגד להצעה ההזויה הזו בכל כוחה".
השר גדעון סער הגיב גם הוא. תחילה מסר כי ניסע להימנע "מכל פולמוס פוליטי" בימים אלו, אך לאחר מכן הוסיף כי "חובתי לומר שאתנגד לכל נסיון (אם יהיה כזה) למנוע באמצעות מחטף חקיקתי פרסום פסקי דין של בית המשפט העליון. נסיון כזה הוא חמור במיוחד משום שיתבצע על ידי המחוקק לגבי פסיקה שעניינה ביקורת שיפוטית עליו. אני אומר זאת ללא תלות בתוכן הפסיקה".
"הניסיון לטעון כי הדבר ימנע מחלוקת בעם הוא כמובן שטות גמורה", המשיך סער והוסיף, "חקיקה כזאת תגרום מחלוקת גדולה פי כמה. אחרי המלחמה הכוחות האחראים במערכת הפוליטית יצטרכו בין היתר לנסות להקים תשתית משותפת להסכמה רחבה שבמרכזה חקיקת חוק יסוד: החקיקה".
ההתנגדות של סער סוגרת את הדלת, ככל הנראה, על קידום החקיקה לחדחיית פסק הדין. זאת, מפני שלפי ההסכם קואליציוני בין הליכוד והמחנה הממלכתי, חקיקה בזמן מלחמה תקודם רק בהסכמה בין שתי הסיעות.
לעומתו, חבר מפלגתו, מתן כהנא, אמר היום כי הוא תומך בהצעתו של דרעי. "אני בעד ההצעה של ש"ס לאפשר את דחיית פסק הדין בכמה חודשים, מבלי להתייחס בכלל לתוכן הפסיקה עצמו", אמר בערוץ 14. כהנא אמר כי העיתוי הנוכחי לא מתאים אך הדגיש כי זוהי עמדתו וכי טרם גובשה החלטה של המפלגה.
שר הפנים משה ארבל מס רבתגובה לדיווחים כי "הצעת החוק לא מבקשת בשום שלב למנוע מבית המשפט להחליט לפרסם את פסק הדין גם כעת. היא רק מאפשרת לו לא להכריע בעת לחימה ולאפשר התמקדות במאחד ולא במפריד". עוד הוסיף ארבל ומסר כי "אני קורא לחברי הממהרים להגיב להתבונן שנית ולא לפסול על הסף. ירצה בית המשפט יתן את פסק הדין כעת ירצה לדחות ידחה. זו הצעה מאפשרת ולא מחייבת. רק יחד ננצח".
גורמים בקואליציה הוסיפו ומסרו כי "אין גישוש אצל השופטים האם יסכימו לעכב את הפרסום של פסק הדין אם החוק יאושר אבל ידוע לנו על לפחות שופט אחד שיתעקש להמתין עם הפרסום אם יהיה חוק כזה".
חברת הוועדה לבחירת שופטים, ח"כ קארין אלהרר מסרה כי "חקיקה שמתערבת בסמכות בג"ץ כתוצאה מהדלפה של טיוטת פסק הדין היא הוספת חטא על פשע. הגיע הזמן שהקואליציה הזו תפנים שבג"ץ פועל וימשיך לפעול ללא מורא ובמנותק מלוח הזמנים שמתאים לקואליציה".
"אגב, בטוחה שהצעה דומה לא היתה מנוסחת באם התוצאה המסתמנת היתה הפוכה", הוסיפה אלהרר ומסרה, "אז כמובן פסיקה שכזו הייתה משקפת את רצון העם, מיישבת את המחלוקת ומחזקת את האחדות, לא?"
התנועה לאיכות השלטון מסרה כי "מדובר בחוק פרסונלי שנחקק אחרי שהכרעות השופטים נכתבו. למעשה, הכנסת מבקשת להתערב במעשה השפיטה ולשנות את פסקי הדין. זהו חורבן מוחלט של הפרדת הרשויות במדינת ישראל. אוי לה לכנסת שאלו החוקים שהיא מקדמת בימים אלו".
במכתב שפרסמו פורום המרצות והמרצים למשפטים למען הדמוקרטיה בתגובה לפרסום, נמסר כי לטענתם "אין מקום לעכב את מועד פרסום פסקי-דין". הפורום מסר כי "הקריאה של פוליטיקאים נעשתה בעיקר לאחר שנודע להם שבג"ץ עומד לפסוק כי התיקון לחוק-היסוד בעניין הסבירות צפוי להיות מוכרז בטל. זהו מהלך שאין לו דבר עם שאיפה למניעת מחלוקות, וכל תכליתו ניסיון פסול למנוע מבית המשפט להכריז על בטלותו של התיקון לחוק היסוד".