היום (חמישי) ייערך טקס סיום קורס טיס מחזור 187, במסגרתן יוענקו דרגות הקצונה וכנפי טיסה לבוגרי ובוגרות הקורס. את קורס הטיס יסיימו השנה 36 צוערים וצוערות, שיעמדו על רחבת המסדרים במעמד קבלת כנפי הטיסה, מתוכם בוגר אחד, שחווה את זוועות הטבח בקיבוצים לא בתור חייל, אלא בתור תושב שישן בבית הוריו במועצה אזורית אשכול. בשיחה עם וואלה! הוא מספר על אותו בוקר, החברים שאיבד והחוויות שלו בתור בוגר קורס טיס.
סגן י', בן 22 ממועצה אזורית אשכול, מסיים את קורס טיס 187 כטייס מסוקים. יש לו שני אחים קטנים, אמו יועצת בבית ספר לחינוך מיוחד ואביו חקלאי בקיבוץ. בתיכון הרחיב מדעי המחשב ופיזיקה, ובזמנו הפנוי אוהב לטייל, לרוץ ולנגן בגיטרה. י' מספר על השיבוץ במגמת מסוקים: "מהיום הראשון רציתי מסוקים. אני אוהב לטייל, והחיבור הזה לשטח ממש חשוב לי. רציתי להיות קרוב לשטח, לסייע לכוחות קרקע. יש פה אנשים טובים, לגמרי חברים לחיים".
י' גר בעוטף עזה, ומספר כי ממש ניצל ב-7.10 בזכות שיצא מהבית, דבר שאם לא היה עושה היה יכול להוביל לסוף אחר לסיפורו. "יש לי דירה משל עצמי, אבל בגלל שזה היה הלילה האחרון של הרגילה החלטתי לישון בבית עם ההורים", שיתף. "קמנו לכמות אדירה של יירוטים וישר רצנו לממ"ד. אחרי הסבב הראשון יצאתי להביא דברים לשהייה ממושכת שם. הבנתי שזה לא משהו רגיל. בדרך חזרה שמעתי יריות, ואז דיווחים על מחבלים בקיבוץ. הם ניסו לפרוץ לנו לבית אבל לא הצליחו. אני יודע שאם הייתי נשאר בדירה שלי, לא הייתי יוצא בחיים". לאחר מכן מספר י' שאיבד המון חברים באותה שבת.
לאחר 3 שנים בקורס הטיס מסכם סגן י': "הקורס הזה הוא לקחת טירון ולהפוך אותו לבן אדם חושב, ללוחם, דרך חוויות שנועדו לרסק ולבנות אותך מחדש. זה לא מובן מאליו".