יונתן שמריז, אחיו של אלון שנורה למוות בידי לוחמי צה"ל בעודו בשבי, הזדעק נגד הממשלה ואף טען שחבריה צריכים "ללכת לכלא" בעקבות 7 באוקטובר. "אתם החלטתם שאתה נכנסים לממשלה, תפקיד ציבורי, האחריות שלכם זה לשמור על ביטחון אזרחי מדינת ישראל. כשלתם בזה, שיסיתם ופילגתם", אמר בריאיון ל"שבע תשע" עם אודי סגל וענת דוידוב ברדיו 103FM. "במשך שנתיים התעסקתם בהכול חוץ מבמה שחשוב. חמאס, לא הפתיע אותי שהוא בא להרוג אותי, הוא תמיד רצה לבוא להרוג אותי. זה שממשלת ישראל התעסקה בשטויות והפקירה אותי למות, אותי ואת כל הקיבוץ שלי ואת כל האזור שלי, ואת אח שלי, זה הפתיע אותי".
אחיו של אלון סיפר על שיחתו עם שר הביטחון יואב גלנט, שם לדבריו האחרון בעיקר שתק. "אני חושב שאין להם מה להגיד, לא רק לשר הביטחון, לכל חברי הקבינט שם", אמר יונתן. "אני חושב שנגמרו להם המילים. אני חושב שכל יום שהם שם זה נזק עצום למדינת ישראל. צריך לזכור שיש לנו שם עוד 130 חטופים, וכמו שזה נראה, הם הולכים להחזיר את כולם בארונות". כשנשאל מה אמר לשר הביטחון השיב, "אמרתי לו בשורה התחתונה שאני לא אשכח ושאני ארדוף אותו. הכוונה שמי שהפקיר אותנו ובגד בנו ב־7 באוקטובר ואז המשיך ולא ניהל את הקטסטרופה הזאת ולא התאפס על עצמו, צריך ללכת לכלא. זה מחדל. האנשים האלה צריכים ללכת לכלא, לא ללכת הביתה".
יונתן שיתף כי אינו יודע פרטים על מותו הטרגי של אחיו. "אנחנו מחכים עדיין לתחקיר הרשמי", סיפר, "אנחנו רוצים לדעת את האמת ומה היה שם. אני לא מכיר את סיפור ההיחלצות שלהם. אני לא יודע יותר מכם. אני יודע שהוא היה הרבה זמן בתוך מנהרה עם מעט מאוד אוכל ומים, חלק מהזמן חווה התעללות, אבל אני יודע שהבן אדם הזה יודע בכל מצב להתאים את עצמו ולעשות הכול נכון כדי לשרוד". הוא ציין, כי השלטים עליהם כתבו החטופים "הצילו", נכתבו בכתב שדומה לזה של אחיו.
האח השכול לא חסך שבטו גם על ראשי המערכת הצבאית. "כל מי שהיה אחראי על הדבר הזה צריך ללכת לכלא", קרא, "זה לא עצימת עיניים, זה יותר מזה, זו בגידה באזרחים. אם אני צריך להיות בממ"ד 22 שעות עם אשתי והתינוקת, ואם אחרי 72 שעות לוקח להשתלט על הקיבוץ שלנו בחזרה, זה יותר עמוק מהכול". משפחתו של אלון ביקשה להכיר בו כחלל צה"ל, בקשה שנענתה בשלילה, ולאחר שערערו - נמצאת בבחינה אצל ראש אגף כוח האדם בצה"ל.
יונתן שיתף כי הוא ומשפחתו מתגוררים כעת בשפיים, "עדיין פליטים, לא יודעת כל כך מה העתיד", הוסיף. "אנחנו יודעים שהמדינה לא מנוהלת כרגע וגם הצבא לא מנוהל. לא מפתיע אותי כבר כלום". הוא מתקשה לראות את עצמו חוזר לקיבוץ כפר עזה בו גר עד 7 באוקטובר. "זה עוד רחוק. מאוד תלוי איך תיגמר המלחמה. אולי אתה לא ראית את זה קורה, אבל אצלנו בכיתות כוננות, מ־2010 כל שנה התרחיש הזה עולה בתדריכים. אלה דברים שמדברים עליהם, על השתלטות של מחבלים בתוך קיבוצים, על חדרי אוכל, בערב פסח".
הוא סיכם, "אני מציע לכל מי שאומר את זה שיבוא לדקה, ילך בקיבוץ, ייכנס, יחזור, ואז יגיד אם אפשר לחשוב על לגור בקיבוץ. אני לא סומך על האנשים שם למעלה, אני לא יודע מה הם מתכננים. אני לא חושב שהם יכולים לתקן את מה שהם עשו. אם המצב יישאר כמו שהוא היה לפני, אני לא חושב שמישהו בעוטף באמת יחזור לבתים. אני לא חושב שמישהו יסכן את הילדים שלו ככה שוב".