עקב השתיקה הרועמת והצורמת של ארגוני זכויות נשים מובילים ורבים בעולם - לנוכח הזוועות הבלתי נתפסות שבוצעו (ועדיין מבוצעות) בנשים, נערות וילדות ישראליות שנרצחו, נאנסו, הוכו עד זוב דם ונחטפו לעזה כשהן חשופות לעיני כל העולם, השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן בפניית חירום לעשרות ארגוני נשים ברחבי העולם: "השמיעו את קולכן! פעולות חמאס מהוות פגיעה אכזרית וחולנית מאין כמותה בזכויות נשים והפרה בוטה של אמנת ז'נבה והמשפט ההומניטרי הבינלאומי".
גולן ומנכ"לית המשרד מירב שטרן הוציאו הבוקר (ראשון) מכתב בהול לעשרות ארגוני נשים מרחבי העולם וביניהם "הברית הבינלאומית של נשים", "הוועדה לביטול אפליה נגד נשים", "מועצת זכויות האדם של האו"ם", "ארגון הבריאות העולמי" ועוד, בדרישה חד משמעית להפסיק לשתוק ולהשמיע קול צלול ומהדהד נגד פשעי חמאס שבוצעו ביום שבת לפני כשבועיים.
הדבר מקבל משנה תוקף, לאור העובדה כי פשעים מזעזעים אלו נוגדים סעיפים מרכזים באמנת ז'נבה הנוגעים להגנה על נשים וילדים בזמן מלחמה.
בפתח מכתבן כתבו גולן ושטרן: "במתקפת הטרור האנטישמי, חמאס רצח מאות נשים וילדות וחטף עשרות נשים וילדות. כל זאת תוך שהוא מצלם את מעשה הזוועות של הכאת נשים וילדים באכזריות אין קץ, מעשי אונס ומעשים מגונים, השפלה, רצח בדם קר וחטיפה - ומשדר בשידור חי לעולם דרך המדיות החברתיות השונות, תוך שהן מושפלות, פצועות וחשופות לעיני כל. תקיפת חמאס הייתה אכזרית ושיטתית ובוצעה בכוונה תחילה כנגד אוכלוסייה פגיעה ורגישה - אוכלוסייה לא לוחמת".
בהמשך המכתב ציינו השתיים כי "הזכות לחיים היא זכות בסיסית - שמובטחת לכל אדם בעולם. הפרת הזכות לחיים היא הפרה חמורה של המשפט ההומניטרי הבינלאומי, ויש להיאבק בה בכל דרך אפשרית. העולם הנאור מחויב לעמוד ולהתנגד!".
סעיף 27 לאמנת ז'נבה הרביעית משנת 1949 (הגנה על אזרחים) מקנה הגנה לנשים הנקלעות לסכסוך בינלאומי חמוש: "מפני התקפה על כבודן, ובעיקר מפני אונס וכפיית זנות, או מפני כל צורת התקפה על צניעותן".
עוד הן מוסיפות, כי "על פי האמנה לביעור כל הצורות של אפליה נגד נשים (CEDAW) פגיעה מינית, לרבות אונס, מעשי סדום, עבדות מינית, הריון כפוי, הפיכת אדם לכלי מין ויחסי מין לא חוקיים, הם פשעים חמורים המהווים הפרה של זכויות האדם ושל המשפט ההומניטרי הבינלאומי".
השרה גולן אמרה כי אין בכוונתה להסתפק רק במכתב זה, אלא לפנות כבר בקרוב לבית הדין הבינלאומי בהאג. "מכיוון שאני ריאלית ומציאותית ואת היחס של האו"ם ושלוחותיו למדינת ישראל כבר כולנו למדנו להכיר, אני ממש לא מתכוונת להסתפק במכתב זה לארגוני הנשים הבינלאומיים (שטוענים כי כל מהותם היא אך ורק הגנה על זכויות נשים בעולם), אלא לפנות כבר בקרוב לבית הדין הבינלאומי בהאג בדרישה לחקור את אותם פשעים מזעזעים - שהם עצמם מטיפים כנגדם כבר עשרות שנים. בימים הקרובים אמשיך לדבר עם כלי תקשורת בינלאומיים ולנסות לגרום למצפונם של ארגוני הנשים והעומדות בראשותם בעולם להתעורר - כדי שלא נגלה שוב שאנטישמיות גוברת על ערכים, מוסר, אידאולוגיה ואמונה בצדקת הדרך".