13 שנה אחרי שהוענקה לו, גופייה של לוחם סיירת נח"ל נמצאה בתוך ארון בגדים בלב לבה של רצועת עזה.
בחיפוש אחר אמצעי לחימה בדירה חשודה בבית חאנון, לוחמי מילואים איתרו פריט שלא ציפו לו - גופייה דהויה השייכת לצוות של סיירת נח"ל, מחזור 07'. המחשבה הייתה שניתן אולי להשיג דרכה מידע על חטופים או נרצחים מהטבח בעוטף, אך מסע החיפושים אחר הבעלים הוביל ללוחם מילואים, ולסיפור על איך, אולי, התגלגלה ממנו לארון הבגדים של תושב עזה.
"נלחמנו בבית חאנון ועשינו סריקות כל פעם שעברנו מבית לבית. כשנכנסנו לאחד מהם, שהיה נראה של רופא שיניים, מצאנו דגלים של פת"ח והתחלנו לפתוח את המגירות ולחפש אמל"ח", סיפר מוצא הגופייה, ישראל שלאק, בן 29 מבאר שבע. שם, הוא מצא את הגופייה מקופלת במגירה. "הראיתי למפקד הכוח שהיה איתנו, התחלנו לחשוב אולי זה קשור לחטופים או ל-7 באוקטובר. לא היה לנו איך לאמת או להפריך שזה של החטופים, אז אמרנו שהכי טוב לקחת את זה איתנו ולהבין בהמשך", הוסיף. "ואם לא, בטוח למישהו יש סנטימנט אליה, היא לא צריכה להישאר שם".
כמה ימים לאחר מכן הוא וחבריו יצאו לריענון. "לקחתי את החולצה איתי בתיק והעברתי לבת הזוג שלי שתיקח אותה הביתה. נכנסנו לעוד חודש פנימה, וכשיצאתי יצרתי קשר עם העמותה של סיירת נח"ל כדי להבין של מי היא. הם התלהבו וניסו לבדוק למי זה שייך", תיאר את השתלשלות האירועים.
כאן נכנס לתמונה ע', רופא לוחם ביחידה הרב ממדית, שגם הוא נמצא בעזה בימים אלה. "אני מחזור נובמבר 07' של גדס"ר נחל, צוות בנאי, כמו שכתוב על הגופייה. כשהשתחררתי עבדתי עם נוער אמריקני, ובפרידה החלפנו חולצות. היה חניך שמאוד אהבתי שהיה פעיל בקבוצות שלום ופתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני. גם אחרי זה, הוא המשיך להשתתף במפגשים שונים עם פלסטינים מעזה ומהשטחים", נזכר. "הוא סיפר לי שהביא את החולצה למישהו מאחת הקבוצות. עשיתי אחת ועוד אחת והבנתי שכנראה היא שלי".
כך, 13 שנים מאז שהעניק אותה לחניך שלו, הגופייה הסנטימנטלית שבה לבעליה. "העמותה פרסמה את הפוסט על הגופיה ואמרתי ישר שזה שלי. הייתי בשוק, הזוי שמצאו אותה. בחודשיים האחרונים הייתי בעזה, בלחימה, ופתאום הגיע הסיפור הזה. הגופייה תחזור לסיירת והולכים למסגר את זה ולתלות אותה בבית ליד, בפלוגה של סיירת נח"ל".