צבא אוקראינה סובל מאבידות כבדות ומקיפאון בשדה הקרב, מצב המוביל את האחראים על הגיוס לנקוט שיטות אגרסיביות יותר ויותר - כולל חטיפה של גברים מהרחובות אל מרכזי הגיוס, תוך איומים ולעתים אף אלימות פיזית.
לפי אותם מגויסים, פעילים ועורכי דין, המגייסים מחרימים דרכונים, לוקחים אנשים ממקומות העבודה שלהם, ולפחות במקרה אחד ניסו לשלוח אדם בעל מוגבלויות נפשיות להכשרה צבאית. תיעודים שבהם נראים חיילים דוחפים אנשים לתוך מכוניות ומחזיקים בניגוד לרצונם במרכזי הגיוס צפים בתדירות גוברת ברשתות החברתיות ודיווחים מקומיים.
כל העדכונים על המלחמה באוקראינה
השיטות האגרסיביות הללו מיושמות לא רק על אלו המתחמקים מגיוס, אלא גם על אלו שבימים בתיקונים היו פטורים ממנו. זאת עדות לקשיים שעמם מתמודד צבא אוקראינה במלחמה שבה שיעור האבידות גבוה ושלאויב יש עתודות כוח אדם גדולות יותר.
עורכי דין ופעילים אומרים כי השיטות האגרסיביות חורגות הרבה מעבר לסמכות של המגייסים, ובמקרים מסוימים הן אף לא חוקיות. הם ציינו כי המגייסים, בניגוד לאנשי רשויות אכיפת החוק, אינם בעלי סמכות לעצור אזרחים, ועל אחת כמה וכמה שלא לאלץ אותם להתגייס. גברים המקבלים צווי גיוס אמורים לדווח למשרדי גיוס.
בחודשים האחרונים, כמה מהמגויסים פנו לבתי המשפט בטענה שהם קיבלו צווי גיוס בשוגג, עברו בדיקות רפואיות לא מקצועיות ואולצו להתגייס. רק בנובמבר האחרון, התקבלו 226 פסיקות של בתי משפט בנוגע לגיוס.
הנושא הופך לסבוך יותר לאור העובדה שאוקראינה נתונה למשטר צבאי מאז תחילת הפלישה הרוסית בפברואר 2022. לפי כמה עורכי דין, החוק המצב הזה גורם לעתים לפירוש סובייקטיבי - ולניצול לרעה - של חוקי הגיוס.
"הצבא מרגיש שהוא חסין", אמרה לניו יורק טיימס טטיאנה פפצ'אק, עורכת דין העומדת בראש ארגון המייצג מתגייסים בסמוך לעיר צ'רניבצי שבמערב המדינה. היא סבורה כי חלק מהשיטות מפרות את החוק.
ללא קשר להחלטות בתי המשפט, שיטות הגיוס התוקפניות הן תזכורת לכך שכוח האדם של הצבא הוא המשאב היקר והמוגבל ביותר של אוקראינה, הסובלת אף ממחסור בתחמושת לאור המחלוקת בקונגרס האמריקני סביב המשך העברת הסיוע הצבאי לקייב. הן גם סימן להשפעה האכזרית של המלחמה על חייהם של האזרחים.
אחרי הפלישה, האוקראינים נהרו להתגייס ולהגן על המולדת, אך כעת, רבים מנסים להתחמק מהלחימה העקובה מדם. קייב אסרה על גברים בני 18 עד 60 לעזוב את המדינה והחלה בכמה גלי גיוס נרחבים. במאי האחרון, הפרלמנט אישר את הורדת גיל הגיוס המקסימלי ל-25.
בתגובה להאשמות בדבר גיוס כפוי, משרד ההגנה של אוקראינה מסר כי הפרלמנט מגבש שינויים בחקיקה הקשורים להליך הגיוס והשחרור. עוד נמסר כי אם אלו יועברו, המשרד יבחן את הנורמות החדשות שאושרו.
דימיטרי יפימנקו, בעל חנות בן 34, הוא בשיא גיל הגיוס, אך הוא שבר את זרועו הימנית מוקדם יותר השנה. הוא חשב שהוא יקבל פטור משירות צבאי, אך ביוני, כשהיה בדרך לביקור אצל הרופא בסמוך לעיר הקטנה ויז'ניצה במערב המדינה, הוא נעצר במחסום משטרתי.
"בלי שום הסברים, בלי מסמכים, בלי סיבה, אדם חמוש נכנס למכונית שלי והכריח אותי לנסוע למרכז הגיוס הצבאי", אמר יפימנקו. לדבריו, אותו אדם לא הציג מסמכים מזהים. יפימנקו סיפר כי הוא עבר בדיקה רפואית חפוזה ונעצר במרכז הגיוס. הוא הצליח להימלט במהלך הלילה, ומאז עבר בדיקות כדי לוודא שהוא עדיין פטור מבחינה רפואית.
מאחר שאין ספירה רשמית של מקרי גיוס בכפייה, קשה לאמת את הנתונים המדויקים. עורכי דין ופעילים אומרים כי יש אלפי מקרים של גיוס בכפייה כמו אלו של יפימנקו, בצורות שונות. התחקיר של ניו יורק טיימס התבסס על שיחות עם עורכי דין, פעילים, חיילים, מגויסים ובני משפחות של מגויסים, ועל בחינת מסרונים ומסמכים צבאיים ורפואיים.
המסרונים שהגיעו לניו יורק טיימס סיפקו הצצה לתופעה. "בעלי סיים בבוקר את משמרת הלילה, וצוות מרכז גיוס חסם את הדרך שלו והוא נלקח בכוח לוועדה רפואית", נכתב במסרון אחד שנשלח לעורך דיין בקייב.
במסרון אחר נכתב: "המצב הוא כזה שגברים במדי צבא הגיעו למוסד, לקחו את הטלפונים מהחבר'ה ולקחו אותם ללשכת הגיוס, והכריחו אותם לחתום על משהו".
פפצ'אק, עורכת הדין, אמרה כי המקרים הללו התגברו משמעותית בחצי השנה האחרונה. לדבריה, בתחילת המלחמה, לא היה מחסור בכוח של מתנדבים לוחמים. ואולם, בחודשים האחרונים, היא מקבלת לעתים 30 עד 40 שיחות ביום מגברים שמגויסים בכוח. גם עורכי דין אחרים סיפרו על זינוק משמעותי בתלונות.
לדברי פעילים ועורכי דין, הפרקטיקה של גיוס כפוי יכולה להיות קשורה לכמה סוגיות: חוקים מעורפלים, הלחימה הקשה ושיעורי האבידות הגבוהים, ושחיתות.
היקף האבידות הוא סוד מדינה
אוקראינה שומרת בסוד את נתוני ההרוגים שלה, אך גורמים אמריקניים מעריכים כי יותר מ-150 אלף איש נהרגו במהלך המלחמה. לפי ההערכות, מספר ההרוגים בשורות צבא רוסיה גבוה עוד יותר, אך אוכלוסיית רוסיה גדולה כמעט פי שלושה מזו של אוקראינה.
בעוד שיש הסבורים כי מספר האבידות הגבוה קשור באופן חלקי לטקטיקות הגיוס האגרסיביות, אחרים הצביעו על סיבה אחרת: רבים מהגברים האוקראינים נמלטו או שילמו שוחד כדי להתחמק משירות צבאי, כך שמאגר המגויסים הפוטנציאלי הצטמק, וחלקו כולל אנשים שאמורים להיות פטורים מגיוס.
בין אלו שנותרו, רבים מהם בעלי רקע כלכלי נמוך. "זו מלחמה של אנשים עניים", אמר עורך דין אחד מקייב, שביקש להישאר בעילום שם כדי שלא למתוח ביקורת פומבית על הצבא.
באופן רשמי, אוקראינה מתעקשת שהיא נלחמת בשחיתות. הנשיא וולודימיר זלנסקי אמר לאחרונה כי הממשלה תשנה את שיטת הגיוס, אולם הוא לא פירט מעבר לכך. באוגוסט, זלנסקי הדיח את 24 ראשי מחוזות הגיוס אחרי שנחשפו מעשי שוחד נרחבים בשורותיהם.
עם זאת, תושבים, עורכי דין ופעילים אמרו שהבעיה לא נפתרה, משום שהפקידים שהיו מתחתם של ראשי המחוזות נותרו ברובם בתפקידיהם. "שום דבר לא השתנה, אלא די להיפך, משום שניתנה להם הוראה לגייס מספר מסוים של אנשים לחזית, והם תופסים כל מי שהם יכולים", אמרה פפצ'אק.
אנדריי סמקה, חייל שעבד בתחילת המלחמה במרכז הגיוס בוויז'ניצה, סיפר כי המשרד שלו היה מביא בין 15 ל-20 מגויסים פוטנציאלים ביום. לדבריו, כרבע מהם נהגו לשחד את הממונה עליו, שנותר אחראי על המרכז, בתמורה לכאלף דולר עבור השמטתם מגיוס. המחיר רק עלה מאז.
"זה כרטיס יציאה מהמוות, אף אחד לא נוגע בך יותר", סיפר סמקה, שנשלח לחזית בעיר באחמוט ביוני אשתקד.
הוא הוסיף כי רופא מבית חולים סמוך היה מזייף את מסמכי הוועדה הרפואית אחרי שקיבל שיחת טלפון ממרכז הגיוס. הממונה היה מתקשר לרופא, ואומר: "'בנוגע לאדם הזה, תכתוב שהוא לא מתאים. ובנוגע לאחר, תכתוב שהוא בריא'".
קצין תורן שענה לטלפון במרכז אמר כי הממונה מסרב להגיב בנושא והפנה שאלות למרכז האזורי. באוגוסט, הממשלה הודיעה כי היא פתחה יותר ממאה תיקים הנוגעים לשחיתות בגיוס, אך תושבים באזור אמרו לאחרונה כי מדובר בסוד גלוי שניתן להתחמק מגיוס תמורת תשלום.
צבא אוקראינה, כמו צבאות אחרים, נותן פטור מגיוס במקרים מסוימים, כמו אצל אנשים בעלי מוגבלויות פיזיות או חולים. זה לא סייע לגרגורי גרסים, אחד מלקוחותיה של פפצ'אק. גרסים, בן 36, סובל ממוגבלות נפשית ונוטל תרופות נגד דיכאון. הוא הוגדר כשיר לשירות צבאי, אם כי לתפקיד מוגבל, אך בסופו של דבר הוא קיבל צו גיוס, לפי מסמכים צבאיים שהגיעו לידי ניו יורק טיימס.
פפצ'אק הצליחה למנוע את הגיוס שלו כשהתעמתה עם אחראי הגיוס שלו והאשימה אותם בהפרת החוק. "הם זימנו לגיוס אדם שאובחן מילדות עם 'מוגבלות נפשית'", היא אמרה בתדהמה. בריאיון קצר עם ניו יורק טיימס, גרסים לא פירט הרבה לגבי החוויה שלו. כשעורכת הדין שלו הזכירה לו להתחמק מקציני גיוס ולהתקשר אליה אם משהו קורה, הוא החל לבכות.
"חוטפי האנשים"
עבור חלק מהקהילות, במיוחד אלו שמעולם לא נכבשו על ידי הכוחות הרוסיים, שיטות הגיוס הכפוי הותירו חותם עמוק.
סרחיי בולחוב, שגויס בחורף שעבר, נהרג בקרבות בדרום המדינה ביולי ולאחרונה נקבר באושיחליבי, כפר של כ-2,000 תושבים הסמוך לצ'רניבצי. מותו זעזע את הכפר, וליבה את הפחד בקרב התושבים מפני גיוסם מהרחובות ומותם בשדה הקרב.
אשתו של בולחוב, בן 32, סיפרה שהוא ניסה להימלט מקציני הגיוס, והיה בעבודה כשהם לקחו אותו. "הם לא נתנו לו ללכת במשך זמן רב, עד הערב", סיפרה אשתו איוונה. לדבריה, קציני הגיוס מהעיירה קיצמן הסמוכה, האחראית על הכפר, "לא רצו לתת לו ללכת בכלל".
תושבי הכפר מכנים את קציני הגיוס "חוטפי האנשים", שלדבריהם אימצו לאחרונה שיטה חדשה: החרמת דרכונים של אלו הנלקחים מהרחובות, מה שמבטיח את שובם לחתימה על מסמכי הגיוס.
נהג מונית בן 58 מקיצמן, שסירב לנקוב בשמו מחשש לנקמה, אמר כי המגייסים החרימו את הדרכון. הם החזירו לו אותו כמה ימים לאחר מכן כשהוא הגיע לבדיקות רפואיות. "יש פה הפקרות", הוא אמר בזעם.
תושבים אחרים תיארו תקריות דומות. עורכת דין בצ'רניבצי, שדיברה אף היא בעילום שם, אמרה שהיא טיפלה בכמה תיקים שבהם המגייסים השתמשו בשיטה הזו.
בצבא אוקראינה הכחישו זאת. "זאת הפעם הראשונה שאני שומע על כך", טען סגן אנדריי בולחוביץ', קצין תורן במרכז הגיוס בקיצמן. "אף אחד כאן לא לוקח דרכונים".