נשיא רוסיה ולדימיר פוטין הכריז אתמול (שישי) בטקס מתוזמר היטב בקרמלין כי יתמודד גם בבחירות בשנה הבאה, בהתאם להערכות ולדיווחים שפורסמו בשבועות האחרונים. ללא אופוזיציה אמיתית ושליטה מוחלטת של הקרמלין בוועדות הבחירות ואמצעי התקשורת, ניצחונו של פוטין בבחירות במרץ מובטח.
ההודעה "הספונטנית" של פוטין כשחילק את מדליות "גיבור רוסיה" - העיטור הצבאי הרם ביותר במדינה - לחיילים וקצינים שנלחמו באוקראינה. אחד מהם, ליוטנט-קולונל ארטיום זוגה, שנולד באוקראינה בעת שהייתה חלק מברית המועצות ונלחם עבור רוסיה, "ביקש" מפוטין להתמודד על כהונה נוספת בת שש שנים, שתשאירו בשלטון לפחות עד 2030.
פוטין, סוכן קג"ב לשעבר, קיבל לידיו את התפקיד מבוריס ילצין, ביום האחרון של המילניום הקודם. מאז הוא מנהיג את רוסיה - כנשיא או כראש ממשלה - וכבר עקף בתור נשיא את משך כהונתו של המנהיג הסובייטי ליאוניד ברז'נייב, שנמשכה 18 שנים.
"לא אשקר שהיו לי מחשבות שונות בזמנים שונים, אבל עכשיו הזמן לקבל החלטה", אמר פוטין לזוגה ולחיילים מעוטרים אחרים בטקס שהתקיים באולם גאורגבסקי שבארמון הקרמלין הגדול. "אני מבין שאין דרך אחרת. אתמודד על הנשיאות", הצהיר נשיא רוסיה, מבלי להסתכל אפילו על המצלמות.
זוגה אמר לאחר מכן לכתבים כי הוא שמח מאוד שפוטין "הסכים" לבקשה, והוסיף כי "כל רוסיה" תתמוך בו. כבר בחודש שעבר, מקורבים לקרמלין אמרו לסוכנות הידיעות רויטרס כי פוטין בן ה-71 לא מתכוון לפנות את הדרך וממתין לרגע המתאים להכריז על כך.
מתנגדיו של פוטין ומדינות המערב רואים בבחירות לנשיאות רוסיה כפארסה שנועדה לתת מצג שווא של דמוקרטיה. כל יריביו המשמעותיים ביותר בכלא או בגלות, וכמה מועמדים לא מוכרים צפויים לרוץ מולו כדי לתת מראית עין של בחירה חופשית.
חופש הביטוי והמחאה המצומצמים ברוסיה דוכא ונרמס עוד יותר מאז תחילת המלחמה באוקראינה בפברואר 2022, כשהקרמלין אינו מפגין סובלנות ולו הקטנה ביותר לביקורת על ניהולה או על המחיר הכבד שהיא גובה מהכלכלה, הצבא ומאזרחי אוקראינה.
תומכיו של פוטין מצביעים על סקרים שמראים שהוא עדיין נהנה מפופולריות רבה של עד יותר מ-80% מתמיכה. הם רואים בו כמי שהשיב את הסדר לרוסיה אחרי ההתפרקות הכאוטית של ברית המועצות וחלק מיוקרתה ומעמדה בעולם שאבדו עם קריסת הגוש הסובייטי בתחילת שנות ה-90.
פוטין ירוץ בבחירות כמנהיג צבאי, ולא בכדי הוא בחר את טקס הענקת המדליות כמקום שבו יכריז על כוונותיו. המלחמה באוקראינה, שהייתה אמורה להסתיים במהירות, מתקרבת לשנתה השלישית. היא הובילה למתיחות הקשה ביותר מול המערב מאז משבר הטילים בקובה ב-1962, ופוטין מתמודד עם האתגרים הגדולים ביותר שידעה רוסיה מאז תקופת שלטונו של מיכאיל גורבצ'וב בשלהי ברית המועצות לפני שלושה עשורים.
הסנקציות של המערב הנחיתו את המכה הקשה ביותר שספגה כלכלית רוסיה זה עשרות שנים, אך היא נותרה על הרגליים. מוסקבה צופה שהכלכלה תהנה בשנה הבאה מצמיחה גבוהה יותר בהשוואה לשנה האחרונה, כשהיא ממשיכה למכור נפט ברחבי העולם חרף העיצומים המערביים.
פוטין אף ידע את האיום הפנימי הגדול ביותר על שלטונו השנה, כשמנהיג קבוצת שכירי החרב ואגנר פתח במרד. ההתקוממות של יבגני פריגוז'ין ביוני הסתיימה ביממה, והוא נהרג בהתרסקות מטוס מסתורית חודשיים לאחר מכן. אוקראינה ומדינות המערב קיוו והעריכו כי המרד של פריגוז'ין יערער את יציבות שלטונו של פוטין, אך בפועל קרה ההיפך.
הוא הידק את שליטתו על כוחות הביטחון והחברה, בעודו מאמין שהתמיכה המערבית בקייב תדעך בהדרגה. בשבועות האחרונים, נראה שהצדק עמו: חלקים מהמפלגה הרפובליקנית בארצות הברית מתנגדים להעברות מיליארדי דולרים נוספים לאוקראינה, שמצדה נכשלה במטרות שהציבה לעצמה כשפתחה במתקפת הנגד ביוני.
פוטין רואה במלחמה באוקראינה, שבה נהרגו ונפצעו מאות אלפים, חלק ממאבק גדול יותר בין רוסיה למערב, שלטענתו שואף לפצל את המדינה, לגזול את משאבי הטבע שלה ובהמשך להתעמת גם עם סין. מדינות נאט"ו, בהובלת ארצות הברית, מכחישות את הנרטיב של הקרמלין ומאשימות את פוטין בשאיפות אימפריאליסטיות באוקראינה ומעבר לה.