בזמנים רגילים, פסטיבל מוזיקה הוא כנראה המקום הכי יפה בעולם. אנשים שמחים בבגדים צבעוניים רוקדים מתחת לציליות לייקרה וביניהם מיצגי אומנות מרהיבים בכל פינה הנראית לעין. אך כעת כשנכנסים למיצג הקרוי "6:29: מיצג זיכרון והנצחה לחברי וחברות קהילת הנובה", צפים להם בתוך כל היופי הזה, רגשות מורכבים וקשים מאוד.
התערוכה שצפויה להיפתח מחר (חמישי) באקספו תל אביב משחזרת את פסטיבל הנובה ברעים באמצעות כל אותם פריטים ואלמנטים מקוריים שהיו באירוע. הפריטים ממחישים היטב כיצד נראה הפסטיבל, אך גם משמשים כעדות קודרת לטבח הקשה ומרחב הנצחה למאות הקורבנות באותו יום שחור.
המיצג הייחודי, שאורגן על ידי מפיקי פסטיבל הנובה יחד עם גופים ואנשים רבים שנרתמו, משחזר את רחבת פסטיבל הנובה שהתקיים ברעים, ובו אירע הטבח המזעזע במתקפת חמאס ב-7 באוקטובר. הוא יוצג לפחות במשך שבועיים והכניסה אליו היא בעלות סמלית של 50 שקלים כשכל ההכנסות ישמשו כתרומה לקהילת נובה ולכיסוי הוצאות המיצג.
בין הפריטים המקוריים במיצג נמצאים ציליות הלייקרה, במות ההופעה שהותקפו, תאי השירותים מחוררים מירי, המכוניות השרופות, הבר עם בקבוקי השתיים, ואף ציוד ההגברה שהיה שייך לאיש הסאונד של הפסטיבל מתן ליאור, שנרצח בטבח הנורא. אנשים שמגיעים למיצג מתהלכים בין אוהלים, מחצלות ופופים המפוזרים במרחב וביניהם מוצבות להן יצירות אומנות ושלטי הסבר על קהילת הנובה. חלק מהיצירות הן דיוקנאות של נרצחים וחלקן מבטאות את הרגשות הקשים של הקורבנות.
פינה מרכזית במתחם היא "פינת האבידות והמציאות": חולצות, תיקים צבעוניים, זוגות נעליים, ספרים ומוצרי איפור. לכל אחד מהם יש סיפור, כל אחד מהם היה של מישהו שהיה שם. המארגנים של המיצג מזמינים את משפחות הקורבנות והחטופים להגיע ולנסות לאתר פריטים של יקיריהם בתיאום עם נציגי יחידת להב 433 של המשטרה שנמצאים במתחם.
מסכים ברחבי המיצג מציגים קטעי וידאו ייעודיים, הקרנות אומנותיות ואמצעים נוספים באמצעותם מקווים המארגנים להעביר ולהציג לציבור את הרגעים האחרונים הקשים שהתרחשו בשטח הפסטיבל. כל אלו במטרה להנציח את הנרצחים והנרצחות ולהעלות מודעות להחזרת החטופים והחטופות, ולאיתור הנעדרים והנעדרות. בצד אחד של המסכים ניתן לראות אנשים צעירים ויפים רוקדים לצלילי המוזיקה ומן הצד השני רואים את רחבת הפסטיבל שוממת לאחר הטבח. הסאונד שמתנגן ברקע מורכב מרצועות קול של קטעי טראנס מעשרים השנים האחרונות שנערכו במיוחד עבור המיצג.
"אני מקבל פניות מהרבה מאוד הורים שאין להם באמת מקום לבוא ולהתנחם", שיתף עומרי סאסי, ממפיקי פסטיבל הנובה. "המטרה היא לתת לאנשים לבוא ולהרגיש את מה שחווינו שם וכמובן המטרה החשובה ביותר הייתה להנציח את הנרצחים, חברים ואחים שלנו. המיצג לקח הרבה זמן ולא עלה מעט כסף ואנחנו צריכים את העזרה של הציבור הרחב כדי לממן את הפרויקטים."
"פינת ההנצחה תאפשר לקהל לפגוש את הפרצופים ואת השמות של מאות הנשמות שנקטפו בטרם עת", סיפרה רעות פיינגולד, במאית המיצג. "בעצם כל המיצג הזה מספר את הסיפור של הקהילה שהוא לא רק סיפור טראגי אלא קהילה שהיא גם משואה של תקווה ושל עשייה ושל אור ואנחנו בעצם מזמינים את הקהל לראות איך ממקום של חושך יש גם הרבה מאוד ראייה קדימה וראייה של אור. המיצג קורא להחזרת כל החטופים ומחבר שם ותמונה לכל אחד ואחת מיקירנו בתפילה להשבתם במהרה".
"בימים אלו יש כאלה בעולם שמנסים להכחיש את מה שקרה ב-7 באוקטובר", סיפר עמרי כוכבי, מפיק ומייסד הנובה. "אחת מהסיבות שאנחנו מקיימים את המיצג הזה הוא כי לא ניתן לאף אחד להכחיש את מה שהיה שם. יש לנו עוד דרך ארוכה. הנובה היא לא עוד מסיבה, היא קהילה, היא שבט שמגדיר את עצמו כעמוד האש שהולך לפני המחנה. לא רק הקהל של הנובה הוא מי שמסתכל עלינו, אלא כל הציבור הישראלי מסתכל עלינו ואנחנו משמשים להם דוגמא. אנחנו מבקשים מכל עם ישראל להכיר בנו כקהילה ולתת לנו את הכוח והאמצעים להמשיך. המטרה שלנו היא להמשיך לצעוד ובסופו של דבר לחזור לרקוד".
מיצג ההנצחה נפתח היום, בטקס במעמד נשיא המדינה יחד עם משפחות הנרצחים והנרצחות בפסטיבל. את הטקס הנחתה יעל בר זוהר והופיעו בו הזמרים הראל סקעת, מוש בן ארי ומרינה מקסימיליאן בלומין. נשיא המדינה, יצחק הרצוג, אמר במעמד הטקס: "המיצג הזה מוליך אותנו בתוכו מבקש לתת ביטוי ולאחוז בה בעת גם בכאב העצום על מי שהלך ימי שאבד וגם בבחירה העיקשת להילחם להמשיך לשוב לחיים. זהו מיצג שבמידה רבה מחזיק בתוכו את תמצית החיים שלנו כאן. מאז השבת הנוראה ההיא והחתירה לחיים של דור שספג מכה איומה ועוד יקום מאפר ועפר ויצעד קדימה".
לרכישת כרטיסים למיצג