בשדות ים ליד קיסריה קיימו הערב (שבת) מפיקי פסטיבל נובה, מחברת "קצת לנשמה", אירוע רשמי לזכרם של מאות נרצחי הפסטיבל בדרום. "זה היה פסטיבל שנועד לחגוג אהבה וחופש והסתיים במתקפת טרור רצחנית", אמרו המארגנים בפנים נפולות במסיבת עיתונאים שקדמה לטקס.
מארגני המסיבה, עומרי סאסי ונמרוד ארנין, דיברו לתקשורת לראשונה מאז הטבח וסיפרו על ההלם, על הפחד והאימה, על ההמתנה הארוכה לכוחות שלא הגיעו ועל ההתארגנות המאולתרת שלהם כדי לחלץ מאות מבלים. "מאז, האירוע לא תם עבורנו", אמרו.
זוג המארגנים ספגו גם הם שכול אישי באירוע. נמרוד ארנין שכל את אחותו אילת, ועומרי סאסי איבד ארבעה קרובי משפחה. "איילת, אחותי הקטנה, היתה אשת תקשורת שצפו לה גדולות, והיא לא תזכה להגשים אותם", אמר ארנין. סאסי סיפר על דודו שנרצח, וכן את בת דודתו שהיתה בחודש החמישי להריונה ואת בעלה. אחרי מעמד האזכרה, התקיים מיצג תאורה עם מאות פנסים לשמיים והופעה של אושר כהן וישי ריבו.
"עברנו משהו שלא היתה לנו שליטה עליו, אנחנו נדאג לכולם ונעזור לכולם", הבטיחו המפיקים שמאז יום האירוע גם מפעילים מתחם סיוע למבלים ששרדו, "אנחנו אוהבים את המדינה. עוד נחזור לרקוד וזה יהיה הניצחון שלנו".
נמרוד ארנין ועומרי סאסי סיפרו על החברה אותה הקימו לפני שנתיים וחצי, "במטרה לאחד צעירים שרוצים לרקוד" ואיך "לאט לאט הפכנו לתנועה גלובלית והתחלנו שיתופי פעולה עם הפקות ומותגים מחו"ל, המקום בו האירוע שלנו שנמצא. אירוע סופרנובה, אירוע בינלאומי, בשיתוף עם הפקת טראנס מדרום אמריקה. האסון פקד אותנו וזה מחיר כבד. שם עצרו לנו את המוזיקה".
"קהילת שבט הנובה היא הקהילה שספגה את כמות הנרצחים הגדולה ביותר", אמרו המארגנים על ההפקה, שנערכה בשיתוף חברת הפקה ברזילאית, "זה האירוע הכי גדול שעשינו עד היום, הגיעו המון אנשים מחו"ל, לבלות באירוע. בשלב מסוים, בשיא האירוע, בזמן הזריחה, ברגע המאושר והעמוק במהלך היממה, התפרצו טרוריסטים, החלו בהתקפת טילים והתחילו לרצוח אנשים". המארגנים הדגישו כי האירוע אושר על ידי כל גורמי הביטחון - צבא ומשטרה. כמו כן, מסרו המארגנים כי היו באירוע 27 שוטרים, חמושים, בשכר, ועוד צוות של 80 מאבטחים.
המארגנים החלו לשחזר את התגלגלות האירועים באותה שבת נוראית. תחילה, סיפרו, הגיע ידיעה על חשד לחדירת המחבלים לציר 232, והמשטרה ביקשה לפנות את האירוע. אולם, למקום הגיע כמות גדולה של מחבלים שהצליחה לחסל את מחסומי המשטרה. לאחר מכן נכנסו המחבלים לאזור החנייה הקדמית והחפ"קים. "הדרך היחידה היתה לצאת לכיוון מזרח, התחלנו לפנות קהל עם המשטרה לאיזור פטיש" הם סיפרו, "האנשים שנשארו במתחם האירוע - נרצחו. חבורות של אנשים ניסו להתחבא בשטח האירוע, אבל המחבלים עברו על כל תאי השירותים ורצחו את כולם".
רק ב- 10:40, ארבע שעות אחרי תחילת המתקפה, הגיע כוח צבאי ראשון".
"אני באופן אישי נשארתי בשטח עד שלא התאפשר לי", סיפר סאסי בכאב, "המחבלים הגיעו לאיזור החפ"ק ונכנסו לשטח האירוע, הייתי חייב לחלץ את עצמי, בעודי מקבל ירי, רצתי לשטח האירוע, חציתי את השטח ועלינו לרכב". בשלב זה, סיפר סאסי, החלו המחבלים לרדוף אחריהם.
"הבנו שאנחנו חייבים לצאת, חבר שלי שישב מקדימה נהרג ושותף שלי נפצע בשתי רגליו. המשכנו לכיוון רעים, שם ראיתי על הכביש עשרות גופות עם רכבים ירויים ושרופים", הוא סיפר, "ראינו טנק של צה"ל והתקבצות של אנשים סביב הטנק, נסענו לכיוון הטנק ואז יצא מחבל וירה RPG לניידת. חצינו את הציר, חטפנו ירי, נסענו עוד קילומטר, יצאו מבלים, טיפלנו בפצוע האנוש, חיכינו לחילוץ, מפה חילצו אותנו. נשארנו שם לטפל ולתפעל".
לשאלת וואלה! לגבי מיקומו של אירוע המונים בסמיכות כזו לגבול עויין כל כך, אמרו המארגנים כי סיכון יש בכל מקום בארץ. הם חזרו על סידורי האבטחה שהיו במקום, על הרשיון שניתן להם מהמשטרה ועל אישורו של קצין משטרה שנכח במקום לפתוח אותו. "האירוע נעשה ברשיון מלא בלוקיישן הזה. לא הועברה אלינו כל התראה במשך הלילה. נפגענו מאד קשה. הגיעו עשרות טנדרים שהצליחו לחסל מחסומים. כוח משטרה ראשון הגיע ב-10:40. כל הזמן התקשרתי וכל הזמן אמרו לי 'אנחנו בדרך אליכם'. סיפרו תוך שתיארו את הפעולות אותן אילתרו בינתיים, עם השוטרים והמאבטחים שהיו שם לבטחונם", סיפר.
באירוע הזיכרון השתתף גם אביה של רון, קצינת חיל האויר שנרצחה בפסטיבל. האב סיפר על ההתפתחות האישית של בתו בתקופה בה הייתה שייכת לקהילת שבט הנובה, וגם סיפר על הטיפול של ההפקה במשפחות אחרי האסון. "התנהלנו מולם. לא ברחו, לא נעלמו. הסתכלתם לנו בעיניים. זאת בניגוד לגורמים אחרים במדינה", ביקש לומר.
"חשוב לציין שאנחנו כהפקה מפה לא נעצור, לא נפסיק, נתגבר על האירוע כי אין לנו ברירה ונמשיך לעסוק בעיסוק חיינו, לשמח אנשים", אמרו מפיקי נובה. על תפאורת במת הזיכרון היה רשום בצבעי ניאון - dance we will again, אנחנו נרקוד שוב.