"הפתעה עולמית: הבנות החרדיות מובילות במתמטיקה וקריאה". כך פתחו לא מעט אתרים את הדיווח על מבחני הפיזה העולמיים שהציבו את הנערות החרדיות בראש טבלת ההישגים. מהמבחנים עולה כי רמת הקריאה של הבנות החרדיות היא הטובה ביותר בישראל, גם ב-2018 וגם ב-2022. במתמטיקה רמת ההישגים של הבנות החרדיות גבוהה מממוצע הבנות דוברות העברית, ודומה מאוד לזו של הבנות בחינוך הממלכתי. בשני התחומים (קריאה ומתמטיקה) הישגי הבנות החרדיות גבוהים ביחס לממוצע הבנות ב-OECD. כך מספר ד"ר גל אלון, מנכ"ל הרשות הארצית למדידה והערכה במשרד החינוך.
המחשבה הראשונית של כל קורא היא רגע רגע, אילו בתי ספר נדגמו? האם מדובר בהטייה סטטיסטית כלשהי?
תכף נגיע לתשובה שנותנים במשרד החינוך לשאלה הזו, אבל כבר אפשר לומר שבתוככי המגזר החרדי פחות מופתעים מהתוצאות. כבוגרת 12 שנות לימוד בבית יעקב, למען האמת הייתי מופתעת אם הנתונים היו נמוכים יותר. אני מנסה לחשוב עם עצמי, האם יש פה גאוות יחידה מוגזמת שגורמת לי להסתכל על כותרת כזו ולהאדיר אותה? או שאולי מותר בימים כאלה לשאוב קצת נחת גם מהנתון הזה?
סיפור קצר. לפני כמעט חצי שנה, בחודש מאי, עמד סגן ראש עיר במדינת ישראל מול בניין העירייה, הוא החזיק מגפון בידו ולקול תשואות המפגינים איים לעצור תקציבי חינוך לציבור החרדי בעירו: "אם חוק הארנונה יעבור אנחנו צריכים להפסיק מייד את כל התשלומים למוסדות החרדים בעיר, ללוסטיג, לחורב ולמוסדות בין איש חיל". מדובר היה בסגן ראש עיריית רמת גן.
במשך ארבע שנים למדתי בסמינר לוסטיג ששוכן בגבול רמת גן-בני ברק ואליו מגיעות תלמידות משתי הערים הללו וגם מאזורים רחוקים יותר. מדובר באחד התיכונים החרדים הנחשבים מבחינת רמת לימודים במגזר. מוסד שלא רק מלמד ליבה, אלא בגרויות ותואר במחשבים ועוד. בוגרות לוסטיג משתלבות בענף ההייטק, עבדו בפרויקטים של פיתוח לתעשייה האווירית ואף זכו על כך בפרסים. אפשר להבין כמה הדברים האלו גרמו לי לאי נחת רבה.
ולמה אני מספרת על האנקדוטה הזו שנראית לקוחה מתקופה פרהיסטורית? קודם כל היא מוכיחה שוב את הבורות החילונית בנוגע למגזר החרדי. מה הקשר בין קרן הארנונה (זוכרים את הסערה הזו בכלל?) לתיכון החרדי לוסטיג? כשבחירות בפתח הכול פופוליסטי.
אבל הסיפור הזה בעיקר מנכיח לנו שוב עד כמה שקופה היא האישה והנערה החרדית. 50% מהציבור, וכמעט אפס אחוז מהשיח. לומדות ליבה, עובדות, מפרנסות ומגדלות ילדים. ועל מה כל היום מדברים איתנו? על בחורי ישיבות, ועל אברכים, וכן גיוס ולא גיוס ושיעורי תעסוקה נמוכים והחרדים הבורים והמובטלים והבוזזים ו"התקציב המושחת" עבור החינוך החרדי. כן כן, זה קמפיין שרץ עכשיו ברשתות. והנשים החרדיות? והנערות החרדיות? הן לא קיימות במשוואה. הן במקומות הראשונים בעולם בשיעור תעסוקת נשים, במבחני הפיזה שפורסמו היום הנערות החרדיות עקפו את הממוצע במדינות ה-OECD. אבל הנתון הזה לא מסתדר לאף אחד באג'נדה, אז הוא נשאר בצד.
באמת היינו צריכים מבחן בינלאומי כדי להיזכר רגע בעובדה הבסיסית הזו, בכוח הנשי החרדי שקשה להתחרות בו? נכון, אין ייצוג בכנסת לנשים חרדיות וזו בעיה רצינית, מפלגות האופוזיציה יודעות להזכיר זאת שוב ושוב. ח"כ שרן השכל עמדה אתמול מעל בימת הכנסת והזכירה שוב ושוב את הנצחת העוני של "הילדים המסכנים", היעדר הפיקוח וההייטקיסטיות החרדיות "שכל אחד רוצה להתחתן איתן". הן לא צריכות אנגלית כדי לעבוד? היא שאלה. ובכן ח"כ השכל, אם הן כל כך מצליחות בהייטק, כנראה האנגלית שלהן לא רעה. אז למה אין מאמץ להנכיח אותן מעל עוד במות? מה עם התקשורת ושאר השיח ישראלי? שם אין אף תקנון מפלגה, שם זו נטו התעלמות מ-50 אחוז מהאוכלוסיה שנחשבת בתת-ייצוג גם ככה.
במשרד החינוך מציינים את תקופת הקורונה כאחד המשתנים במחקרי הפיזה של 2022 ואת העובדה שאצל החרדים המשיכו יחסית בלימודים פיזיים. אבל צריך גם לזכור: הלימודים המקוונים החרדים היו דרך טלפון קווי, לא בזום. קשה גם להתעלם מההשפעה של סמארטפון ורשתות חברתיות על הקשב והריכוז. אנחנו כאן אמנם עמוק בתוך לחימה, אבל מגפת הקורונה וההשפעה שלה על העולם ועל ההתמכרות למסכים ולייקים ברשת ניכרת. גם התחום הזה נשמר כמו בקפסולת זמן באופן פלאי במגזר החרדי. גם ההפרדה בחינוך החרדי גורמת לכך שהבנות פורחות. יש בתי ספר חילונים שאימצו את המודל לשיעורי מתמטיקה. כן כן אותה הפרדה ידועה לשמצה, יש לה גם יתרונות מסתבר. הפוקוס של הנערה החרדית כולו מוקדש ללימודים. אז אולי במקום לבקר את המגזר החרדי כל היום אפשר יהיה לנסות וללמוד ממנו דבר או שניים?
אני כמובן לא טוענת שהכול אצל החרדים מושלם, רחוק מכך, אבל כל פעם שהמגזר הכללי מתעסק בחרדים הוא מגלה שהחצר האחורית שלו לא פחות מבולגנת. וכן, זה קרה גם בקורונה. אז אולי הציבור הכללי יסתכל גם פנימה ויברר מה מתרחש אצלו בחינוך?
ויש עוד מחשבה שעולה מהתוצאות הנוכחיות, למען האמת היא נכונה גם בלעדיהן. אנחנו רואים שהניסיון להתיך את החרדים לתוך הישראליות כל פעם מתברר ככושל. לציבור החרדי יש עוד דרך להתקדם, שיעורי תעסוקה ולימודי ליבה אצל גברים הם עקב אכילס. אבל ההשתלבות הזו צריכה להיות הדדית.
וזו הסיבה לכל הסתירות האלו של אותם דוברים נגד המגזר החרדי. הם לא פועלים מתוך איזו דאגה כנה לעתיד הילד החרדי. אותם אנשים שזועקים כעת על לימודי ליב"ה לא נקפו אצבע כדי לסייע לביסוס הזרם הממלכתי-חרדי שנמצא בפיקוח ומלמד ליבה. כנראה גם שלא יתייחסו לתוצאות הפיזה בהרחבה, או שישתמשו בהן כדי לנגח את הגברים החרדים. אבל האמת היא שאותם אנשים בתוככי ליבם רוצים לשנות את החברה החרדית במקום לתת לה להשתלב בדרך שלה תוך כדי שמירת הצביון החרדי. ובכלל, אחרי קמפיינים פוליטיים בלי סוף שמתמקדים בתקציבים לחרדים שהם פרומיל מהתקציב הכללי, מה הפלא שמי שרוצה לפקח על החרדים ישר נתפס כחשוד? הבדיחה אומרת שהציבור החרדי נגד לימודי ליבה, אבל לא נגד מתמטיקה ואנגלית. מה ההבדל אתם שואלים? הפיקוח, אבל גם הפטרונות.
נחזור להתחלה, אז האם מדובר בתוצאות אמיתיות או הטייה סטטיסטית? במשרד החינוך מספרים כי מדובר במדגם קביל שנחשב למדגם מייצג. עוד נתון מעניין שמספרים שם הוא שלא מדובר במחקר ישראלי, יש לו תוקף בינלאומי והתוצאות שלו מהימנות. אולי גם כאן נעוץ ההבדל, היחס החרדי לפיקוח או מדידה הוא חשדן, הפוליטיקה הכמעט-אנטישמית מונחת על השולחן. טוב יעשו במשרד החינוך אם יעשו מחקר המשך ויבררו מה המרכיבים שמביאים להצלחה הזו ולשכפל אותה. טוב יעשו הפוליטיקאים בישראל אם יפסיקו להתעסק כל היום בתקציבים למורות חרדיות.
דנה בצלאל, עיתונאית המסקרת את החברה החרדית ובוגרת החינוך החרדי