סיעת הליכוד התכנסה היום (ראשון) לישיבת סיעה ראשונה מאז תחילת המלחמה, ומזה כחמישה חודשים. במוקד הישיבה עומדת ההיערכות לאישור תקציב 2023 במליאת הכנסת השבוע, ברקע הביקורת הפוליטית והציבורית החריפה על הקיצוץ המועט שהממשלה עשתה בכספים הקואליציוניים לטובת צרכי המלחמה.
חלק מחברי הכנסת הביעו התנגדות והסתייגות מתקציב המדינה ומאופן הקצאת הכספים הקואליציוניים. ח"כ יולי אדלשטיין יו"ר ועדת חוץ וביטחון אמר ש"כל הוצאה שאינה קשורה למלחמה היא טעות", ח"כ אלי דלל הצטרף לדבריו וקרא לסגור גם משרדי ממשלה מיותרים ולהסית את כל התקציבים למאמץ המלחמתי. "האסון הזה קרה במשמרת שלנו ולכן אנחנו צריכים לנקוט בצעדים מנהיגותיים" דלל אמר. "צריך כסף למילואימניקים העצמאים שעזבו את העסקים שלהם והתגייסו וצריך לדאוג לישובים ארעיים בדחיפות למפונים מהעוטף כי אין מצב שהם ישארו בבתי מלון שנה שלמה". למרות ההתנגדות בכירים בליכוד מעריכים שהסיעה תכבד את המשמעת הסיעתית והקואליציונית על התקציב.
ח"כ דני דנון הבהיר לנתניהו שתמיכתו בתקציב דווקא מובטחת אבל הזהיר מתרחישים אחרים: "נתמוך בכל החלטה של הממשלה למעט החלטה לעצור את המלחמה".
השר דודי אמסלם, שתקף את מבקרי הממשלה והתקציב, גיבה את נתניהו בתמיכה מופגנת. "מדובר בבולשביקים שלא רואים ממטר ואוחזים בכל ענייני המדינה"; אמסלם אמר. "מה זה ההפגנות האלה נגד נתניהו עם תמונות של דם על הידיים בזמן שהוא מוביל את המלחמה מהיום הראשון?". נתניהו ביקש שיפסיק את המתקפה. "דודי, אתה מדבר מהלב אבל אנחנו במלחמה וכולנו נלחמים יחד".
"אם הממשלה תיפול, השמאל יעלה ותהיה פה מדינת פלסטינית!", הצהיר אמסלם, "מדובר בבולשביקים שלא רואים ממטר ואוחזים בכל ענייני המדינה. אם הממשלה תיפול רובנו לא נהיה כאן והליכוד יעלה אולי עוד 20 שנה שוב לשלטון".
מהישיבה נעדרו שר הכלכלה ניר ברקת, שהצביע נגד התקציב בשבוע שעבר בממשלה. גם שר הביטחון יואב גלנט לא השתתף בנימוק של סיבות ביטחוניות. ח"כ ניסים ואטורי שאל בישיבה: "האם גלנט עזב את הליכוד? הוא כבר לא חלק? נתן נשיקה לגנץ?", וח"כ טלי גוטליב השיבה: "ניסים, תשמור בבקשה על כבודו של שר הביטחון". מצד שני, גוטליב התייחסה לפני כן גם היא למתיחות בין ראש הממשלה ושר הביטחון שנגלתה אמש בהצהרות הנפרדות לתקשורת ופנתה לנתניהו ואמרה לו: "אתה במבוגר האחראי. למה גלנט עושה מסיבת עיתונאים בלעדיך?" ואטורי הוסיף: "עדיף לך לעשות מסיבות עיתונאים לבד בלי גנץ וגלנט שנותנים נשיקה בפה בסוף".
ראש הממשלה בנימין השיב לח"כים שתקפו את השר הביטחון ואת השמאל: "אני מבקש מכולכם - היזהרו בדבריכם, במיוחד בעת מלחמה. אין שום מקום להתקפות אישיות. כל הקבינט, צה"ל וגופי הביטחון, עובדים כצוות אחד ואני מבקש לא להתריס נגדם. אין לנו כרגע שום יריבים לא מימין ולא משמאל - כולנו, כל העם, צריך לפעול כגוף אחד ומאוחד. זה לא הזמן לפוליטיקה".
כמו כן, נעדרו שרים נוספים שאינם חברי כנסת בעקבות החוק הנורבגי כמו חיים כץ, עמיחי שיקלי ואופיר אקוניס, שנמנע בהצבעה בממשלה על הקצאת הכספים הקואליציוניים.
במחנה הממלכתי נערכים להצביע נגד התקציב גם בכנסת, בדומה להצבעת נגד בממשלה בשבוע שעבר, במחאה על ההקצאות של הכספים הקואליציוניים. במפלגה, ובמפלגות האופוזיציה, ולוחצים על חברי הליכוד להצטרף אליהם ולהצביע נגד בכנסת.
לפי החוק, ראש הממשלה רשאי לפטר שרים שמצביעים בכנסת נגד עמדת הממשלה, אך לפי ההערכה נתניהו לא ירצה לטלטל את ממשלת החירום גם אם שרי המחנה הממלכתי יתנגדו לתקציב בהצבעה.
המחאה והביקורת העיקריים על התקציב המתוקן לשנת 2023 נסובים סביב הקיצוץ המינימלי שנעשה בכספים הקואליציוניים של השותפות בקואליציה, פחות ממיליארד שקלים מתוך 14 מיליארד שהוקצו מלכתחילה, לטובת צרכי הלחימה. בניגוד לעמדת בנק ישראל ועמדת משרד האוצר, שדרש להקפיא ולהסיט את כל התקציבים לצרכי לחימה.
נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' דוחים את הביקורת וטוענים כי הכספים הקואליציוניים, שמועברים ברובם הגדול לצרכים מגזריים של חינוך חרדי, חיזוק זהות יהודית וחיזוק ההתיישבות ביהודה ושומרון, הם צרכים חיוניים. נתניהו אמר אתמול במסיבת העיתונאים כי זה "דיון שרווי בפופוליזם ושנאת חינם. התקציב עונה על הצרכים הביטחוניים והכלכליים".