היום (ד') תתכנס לראשונה ועדת סל התרופות לשנת 2024, זאת לאחר עיכוב של שבועות רבים. הוועדה אמורה להגיש את המלצותיה בכל שנה בחודש ינואר, אולם בשל העיכוב ההמלצות ימסרו רק בחודש אפריל. התקציב השנתי של וועדת הסל יעמוד על 650 מיליון שקלים, וחברי הוועדה יצטרכו להכריע מתוך 435 תרופות ו39 טכנולוגיות מה ייכנס לסל התרופות הציבורי ויינתנו לחולים ללא תשלום.
בין התרופות שיעלו השנה ניתן למצוא תרופת וזריקות נגד השמנה שכבר נמכרות בשוק השחור, דיאליזה, סרטן השד ואפילו קוצב הלב שהתקינו בליבו של ראש הממשלה בנימין נתניהו כשחש ברע. בנוסף, בוועדה ידונו על הרחבת מתן משקפים לילדים עד גיל 10, כשבשנה שעברה ועדת הסל החליטה לאפשר את השירות רק עד גיל 7. הרחבה זו קריטית ביותר, כיוון שאלו הגילאים של תחילת מערכת החנוך, אז אפשר לזהות ביתר שאת את הצורך במשקפיים.
תכשיר נוסף הוא דיפליקפאלין (Difellkefalin), המשווקת בשם המסחרי קורסובה (Korsuva), שמיועד עבור חולי דיאליזה הסובלים מגרד כתוצאה ממחלת כליות כרונית. גרד הוא תופעה שכיחה, מטרידה ובמקרים מסוימים מתישה עבור חולים במחלות כליות, שגורם לאשפוזים כתוצאה מזיהומים. גרד זה גורם להם לבידוד חברתי נוסף ואינו עובר בעזרת משחות מרגיעות לגרדים היודעים בגוף.
תרופה אחרת היא אמפגליפלוזין, המשווקת בשם המסחרי ג'ארדיאנס (Jardiance), שתתן מענה טיפולי תרופתי לחולים המתמודדים עם אי-ספיקת כליות בשלב המוקדם של המחלה, כשבאמצעות השימוש בתרופה מתעכבת הידרדרות המחלה והצורך בדיאליזה. התרופה מסייעת למנוע הידרדרות של התפקוד הכלייתי, בחולים עם אי ספיקת כליות כרונית. לפי המחקר של EMPA-KIDNEY, קבוצה החוקרת הגנה על הלב והכליות עם אמפגליפלוזין, טיפול בג'ארדיאנס הפחית ב-28% את הסיכון להידרדרות של התפקוד הכלייתי או תמותה על רקע לבבי, וב-33% את הסיכון למחלת כליות סופנית (דיאליזה או השתלת כליות).
חיסון שמועמד בסל שנה שנייה ברציפות הוא הבקסרו נגד המניגוקוק B בקרב תינוקות מגיל חודשיים (BEXSERO) - החיסון יכול למנוע תמותת תינוקות שנדבקו בחיידק המניגוקוק B ולמנוע תחלואה ונכויות קשות בקרב תינוקות, כאשר שיעורי התמותה בשל הידבקות בחיידק המניגוקוק B עומדים על כ-10 אחוזים בתינוקות.
נוסף על כך, השנה מתמקדת סל התרופות במיוחד בטיפולים נגד סרטן השד. בין התרופות המוצעות אפשר למצוא את "אנהרטו", תרופה לסוג חדש של סרטן שד מתקדם וגרורתי; ו"אורסרדו", התרופה הראשונה בעולם לחולות סרטן שד הורמונליות שפיתחו מוטציה. תרופות נוספות המצילות חיים שיעלו על שולחן הוועדה הן "מאריבויר", טיפול מציל חיים נגד זיהום אצל מושתלים; "בייפורטוס", החיסון נגד נגיף RSV שגורם להכי הרבה אשפוזים בילדים; ו"טיזילד", התרופה הראשונה בעולם שמעכבת את התפרצות הסוכרת.
שר הבריאות אוריאל בוסו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' החליטו על 19 חברי ועדת סל התרופות, כאשר יו"ר הוועדה פרופ' דינה בן יהודה - מנהלת האגף ההמטולוגי, בי"ח הדסה ודיקן הפקולטה לרפואה, האוניברסיטה העברית בירושלים תכהן בתפקיד זו השנה השנייה. מרכזת הוועדה היא ד"ר אסנת לוקסמבורג - ראש חטיבת טכנולוגיות רפואיות, חדשנות, מידע ומחקר במשרד הבריאות.
הוועדה מורכבת מארבעה נציגי קופות החולים, ארבעה רופאים, ארבעה נציגי משרדי הבריאות והאוצר וארבעה נציגי ציבור, כאשר לרוב נציגי הציבור כוללים משפטן ואיש אתיקה אך הפעם שלושה מנציגי הציבור הם אנשי המגזר החרדי: הרב צבי רימון - רב המועצה האזורית גוש עציון, פוסק הלכה, עומד בראש עמותות "סולמות", "שגרירים בלב" ו"לאופק", הרב משולם נהרי - לשעבר ח"כ במפלגת ש"ס ושר במשרד האוצר והדסה רלב"ג - פעילה פוליטית חרדית ומייסדת המכון להנדסה רפואית ומכשור רפואי בבית החולים הדסה. נציג הציבור הרביעי הוא פרופ' אלון פיקרסקי, מנהל האגף הכירורגי במרכז הרפואי הדסה.
עוד חברים בוועדה: ד"ר ח'תאם חוסין - סגנית מנהל המרכז הרפואי לגליל, ד"ר מתי ארליכמן - רופא בכיר, לשעבר מנהל מחלקת מיון לילדים, שערי צדק, ד"ר שירי חזן - רופאה בכירה ביחידה לרפואת האם והעובר, בילינסון, פרופ' אלון פיקרסקי - מנהל אגף כירורגי, בית החולים הדסה, ד"ר גלעד יהלום - מנהל היחידה להפרעת תנועות, שערי צדק , ד"ר סוהיר אסדי - מנהלת מחלקת נפרולוגיה, מרכז רפואי רמב"ם
ד"ר ניקי ליברמן - הנהלת שירותי בריאות כללית, ד"ר דניאל לנדסברג - מנהל רפואי מכבי שירותי בריאות, ד"ר דב אלבוקרק - סמנכ"ל חטיבת הרפואה, קופ"ח מאוחדת, ד"ר שלמה וינקר - ראש חטיבת הרפואה, לאומית שירותי בריאות, יעל לינדברג - רפרנטית בריאות, אגף התקציבים, דניאל פדון - רכז רווחה, אגף התקציבים, רן רידניק - ראש חטיבת רגולציה במשרד הבריאות, חיים הופרט - סמנכ"ל תכנון, תקצוב ותמחור במשרד הבריאות.