משרד המשפטים פרסם הלילה (שלישי) רשימה של 50 אסירים ביטחוניים שעשויים להשתחרר בשלב ב' של עסקת החטופים, אם יוחלט על הרחבתה ועל הארכת הפסקת אש. לפני כשבוע פרסם משרד המשפטים רשימה של 300 אסירים המועמדים לשחרור במסגרת עסקאות חטופים בין ישראל לחמאס, כ-150 מהם כבר שוחררו. הרשימה מורכבת ברובה מאסירים מתחת לגיל 18 ונשים. בין האסירים שברשימה אין אסירים שהורשעו ברצח. העבירה הכי חמורה ברשימה היא ניסיון לרצח.
בניגוד לרשימה שפורסמה תחילה, ברשימה החדשה שפורסמה הלילה ישנם גם כמה אזרחים ישראלים שמועמדים לשחרור. חמאס דורש בצעד חריג לשחרור אסירים ישראליים, והממשלה, בצעד חריג גם כן, נענית לבקשתו. רוב אזרחי ישראל שברשימה, מלבד אחת, נעצרו בתקופה האחרונה. בשלב זה, לא ברור אם חמאס דרש שחרור של אסירים ישראליים, או שישראל בחרה אסירים בהתאם לקריטריונים שבחר חמאס. בכל מקרה, שחרור ערבים אזרחי ישראל כחלק מעסקה עם חמאס מהווה שינוי מגמה.
לפי מקור שמעורי בפרטי העסקה, הסיבה לכך שאסירות ישראליות עומדות להשתחרר, היא בגלל שאין מספיק נשים לשחרר.
בין האסירים הבטחוניים בעלי אזרחות ישראלית המועמדים לשחרור, גם הפעילה ההומניטרית איה עקל ח'טיב. איה, בת ה-35 מערערה, ניהלה קשר ארוך שנים עם סוכן ובכיר מודיעיני בחמאס ופעלה לגיוס כספים וציוד לארגון. "הפעילו אותה בהסכמתה ובידיעתה למטרות שבינן לבין עזרה לתושבי עזה נזקקים אין דבר - אלא מדובר היה בסיוע לארגון החמאס בלחימתו נגד מדינת ישראל", קבעו בבית המשפט המחוזי חיפה השופטים יחיאל ליפשיץ, גלית ציגלר ושמואל מנדלבום שאך לפני 3 חדשים גזרו עליה 4 שנות מאסר בכלא.
אסירה נוספת שמיועדת לשחרור היא עהד תמימי. תמימי נעצרה לראשונה בשנת 2018 לאחר שתועדה סוטרת לקצין ובועטת בו בעימותים בנבי סאלח, כשלצדה אמה וצעירות נוספות. היא הורשעה במסגרת הסדר טיעון והודתה גם בשני אישומים נוספים של הפרעה לחייל והסתה. תמימי נעצרה פעם נוספת בתחילת החודש הזה לאחר שהפיצה פרסום מסית ברשתות בו נכתב "אנחנו נשחוט אתכם ואתם תגידו שמה שהיטלר עשה לכם היה בדיחה".
"לא מסרו לנו שום דבר", אמר גיסה של ח'טיב, שלדבריו, שמע על השחרור הצפוי לראשונה מפניית וואלה.
שחרור אסירים ביטחוניים ישראלים, מחזיקי תעודות זהות כחולות, הפך בימים האחרונים לנושא שנוי במחלוקת באופן מפתיע גם בחברה הערבית. ארגונים כמו "עדאלה", ועדת המעקב העליונה של הציבור הערבי בישראל ו"מוסאוא", הביעו חשש מאספקטים שונים של העניין. כך למשל, הם חוששים שעתיד ייעשה שימוש בחוק הלאום לשלילת אזרחותם וגירושם מהארץ. הם מזהירים מפני הכללתם של עצורים המואשמים בעבירות הסתה, עידוד או הזדהות עם ארגני טרור מאז ה-7 באוקטובר, וטרם הורשעו, מביעים חשש לביטחונם של משוחררים ישראלים והתנכלויות כלפיהם.
מנגד, בין האסירים הביטחוניים הישראלים ומשפחותיהם, מבינים אמנם את העקרונות הללו, אבל מגלים העדפה ברורה לשחרור במסגרת העסקה. בקרב המשפחות עולה תסכול על כך שההנהגה הערבית בישראל, בכנסת ומחוץ לה, לא עושה מספיק לקדם את שחרורם.
בשבוע שעבר, התחוללה סערה בציבור הערבי כשהוצע לשלב עצורות אזרחיות בעסקה עם חמאס. למשפחות העצורות לא נמסר מידע על הכוונה לכלול אותן בעסקה.
מרכז מוסאוא פתח בקמפיין שדרש לשחרר את עצורות הפוסטים, ללא קשר לעסקה. הקמפיין נועד לפנות לפרקליטות וליועצת המשפטית לממשלה. וועדת המעקב הודיעה ביום חמישי שהם לא ביקשו לכלול את העצורות בעיסקה.
לאחר שמשרד המשפטים פרסם הלילה את רשימת המשוחררות ומאז שעות הבוקר סוערות הרוחות ברשתות החברתיות בחברה הערבית. במרכז מוסאוא אומרים כי ברשימה גם כאלה שלא הורשעו אלא "נמצאות בתחילת ההליך המשפטי ויש סיכוי שחלקן לפחות יזוכו". לדברי ג'עפר פרח, מנהל מוסאוא, "חלק מהמשפחות בוחנות את השלכות ההחלטה על עתיד בנותיהן. בשלב זה המשפחות מבקשות מידע על ההשלכות".