רופאים שמטפלים בחטופים: "אלו דברים שלא לומדים בבית ספר לרפואה"

"זה היה מרגש מאוד. אף אחד לא נשאר עם עיניים יבשות אתמול, כולל האנשים הכי קשוחים בצוות", כך מתאר ד"ר משה אשכנזי, סגן מנהל בית החולים ספרא לילדים בשיבא, את אחד מהלילות שיירשמו בדפי ההיסטוריה, כאשר בית החולים שיבא קיבל לידיו את הטיפול ב-12 שבים ושבות שהשתחררו מהשבי בידי חמאס (מיה רגב נשארת לניתוח בבית החולים סורוקה).

"אחרי הרבה שעות מורטות עצבים, איפשהו לקראת חצות הבאנו שזה קורה", שיחזר ד"ר אורן פלדמן, מנהל מלר"ד בבית החולים ספרא לילדים בשיבא. "אבל מה שעבר עלינו אתמול בשעות האלה, הוא כאפס לעומת מה שהמשפחות שלהם נאלצו לעבור ברגעים האלו".

מצבם של אף אחד מהשבים, שהגיעו בשעות הקטנות של הלילה לבית החולים, לא הצריך התערבות רפואית דחופה ומיידית, אולם הצוות הרפואי בבית החולים מדגיש שסימני השבי ניכרים במהלך הטיפול בהם. "אין ספק שתקופת שבי של 50 יום היא תקופה מורכבת מאוד עבור הילדים והמשפחות שהיו שם. אותם סימני שבי נתנו את אותותיהם. לא אוכל להיכנס לפרטים ולסיפורים האישיים אבל זה מורכב מאוד רגשית ומורכב גם מבחינות אחרות, כמו מבחינה גופנית. סך הכל כולם על הרגליים ובמצב יציב ועוברים סוגים שונים של הערכה אצלנו".

ד"ר משה אשכנזי, סגן מנהל בית החולים ספרא לילדים בשיבא, מסביר גם כן שהדגש המרכזי כרגע בטיפול בחטופים שחזרו הוא הטיפול הרגשי, אך הצוות הרפואי בוחן גם את מצבם הפיזי וערוך לכל טיפול שיזדקקו לו. "זה לא פשוט לאף אחד", שיתף ד"ר אשכנזי. "יחסית למה שציפינו, הם במצב לא רע. מצב סביר פלוס. אף אחד מהם אתמול לא היה צריך התערבות דחופה מיידית. כל הטיפול הפסיכולוגי פסיכיאטרי יימשך בימים הקרובים. יש תופעה ברפואה שנקראת 'תופעת הזנה מחדש': זה בעצם כשאנשים שהיו בהרעבה מתמשכת, איך מחזירים אותם באמצעות אכילה הדרגתית. מהרושם שלנו אתמול לא היה צורך באכילה הדרגתית. על פניו המצב נראה סביר".

אירוע מיוחד כל כך דורש התארגנות מיוחדת של בית החולים. כך למשל, כאשר אנשי צוות בית החולים קיבלו את רשימת המשוחררים, הם דאגו ליצור קשר עם בני משפחותיהם ועיצבו את החדרים במיוחד בשבילם, שיוכלו להרגיש שהם בבית. "זה באמת היה עניין של דקות מהרגע שקיבלנו את השמות של המשוחררים, ואז דיברנו עם בני המשפחה שלהם איזה דברים כדאי להביא. יש, למשל, אביזרים שקשורים לכדורגל, והיו אפילו כמה כלבים אתמול במתחם".

כעת, לאחר שתי פעימות שחרור שהתרחשו, צוותי בית החולים עוסקים בהפקת לקחים לקראת השבים הבאים שישוחררו. "למדנו את הלקח שאולי הכי ברור מאליו", מסביר ד"ר פלדמן, "ששום דבר לא קורה במלחמה הזאת עד שהוא קורה באמת". ד"ר אשכנזי מסביר שצוותי בתי החולים השונים מקפידים לשוחח ביניהם בשביל ללמוד אחד מהשני. "למדנו שגם אם אנחנו בתוך בית חולים, אז אפשר להתנהג בצורה אחרת לחלוטין מהשגרה. האווירה היא אחרת, הקצב הוא אחר. אלו דברים שלא לומדים בבית ספר לרפואה".