עסקת החטופים צפויה לצאת לדרך היום (שישי) בשעה 16:00, כש-13 חטופים צפויים להשתחרר משבי חמאס בעזה. לפי הודעה של שר החוץ הקטארי ישוחררו במסגרת הפעימה הראשונה כמה חטופים שהינם בני משפחה אחת, כשהפסקת האש תתחיל ב-7 בבוקר.
כל משפחות החטופים עודכנו טלפונית לגבי אם קרוביהם צפויים להשתחרר או לא בפעימה הראשונה. טרם הגעת החטופים הביתה, תושבי הקיבוצים שכבר עודכנו כי היום צפויים להשתחרר לחופשי כמה מחבריהם ובני משפחותיהם, לא מצליחים באמת לשמוח.
ההפקרה שחוו בבוקר ה-7 באוקטובר, ההודעות הסותרות שקיבלו מתחילת המלחמה והאנשים הקרובים להם יותר מכל שכרגע שנשארים מאחור, בשבי חמאס בעזה, גורמות להם לתחושות מעורבות. שמחה שמהולה בכעס רב.
"מה שעשו לנו זה פשוט זוועה, הפקירו לנו את החיים", אמר אחד מתושבי הקיבוצים בעוטף עזה, שכרגע נמצא באילת. "אם אני לא מחזיק את הדלת רוצחים לנו את כל המשפחה. כל רגע משנים את הדיווחים - כן משתחררים, לא משתחררים. עקרו לנו את הקיבוץ, מה אני אמור לחשוב?"
הקושי להתקדם הלאה מהדברים שעבר מאז הטבח הנורא לא הופך את היום המיוחל לקל יותר עבורו. התחושות שהוא לבד במערכה - מול ממשלה מנותקת וציבור שלם שלא יכול להבין את שעבר עליו - לא עוזבות אותו. "אנחנו בשיגעון טוטאלי, אם אני לא באילת עם המפונים כולם חושבים שאני משוגע", אמר בזעם. "הייתי בת"א, אנשים חשבו שאני משוגע. רק פה מבינים אותי".
לצד הכעס והשמחה, קיים גם עצב רב של אזרחים רבים שעדיין חיים את אותה שבת שחורה. "היו לנו כבר כ-30 הלוויות בקיבוץ שנמרחו במשך מעל חודש", אמר תושב אחר שהתגורר בקיבוץ בעוטף טרם המלחמה. "האבל לא נגמר אף פעם. הקיבוץ סביב זה כל הזמן, הלוויות ואבל. כל אחד שישוחרר זו הרגשה מצוינת, לעומת זאת נרגיש רע מאוד על מי שלא ישוחרר".
הפעימה הראשונה של עסקת החטופים תשחרר לחופשי נשים וילדים, אך דבר זה לא מרים את רוחו של אותו תושב, שחי במשך שנים לצד חטופים רבים שכרגע הולכים להישאר לעוד זמן לא ידוע בשבי בעזה. "אני מכיר את הצרכים של האנשים המבוגרים שיש שם והם בהחלט יכולים למות בשבי. אם ישחררו את המבוגרים הסיכוי שלהם לשרוד הוא יותר גדול".