הבשורה הקשה על נפילתו של סרן (במיל') ארנון בנבניסטי וספי בעזה התקבלה בהלם במושבה יסוד המעלה שבעמק החולה. משפחתו של בנבניסטי וספי שילמה כבר מחיר כבד במערכות ישראל- סבו, סא"ל יואב נהרג במלחמת יום כיפור בקרב גבורה שבעקבותיו הוענק לו עיטור העוז. במלחמת לבנון הראשונה נהרג ארנון וספי, בנו של יואב ואחיה של ורד, אמו של ארנון שנהרג אתמול. היום (שלישי) נקבר ארנון בבית הקברות בראש פינה לצד דודו, על שמו הוא קרוי ובנוכחות אלפים שבאו לתת לו כבוד אחרון.
"לא קשה היה להבין את סבתא ואמא שלי, שלא בדיוק ששו לשלוח אותי לקרב", כתב ארנון בעבר. "השלמתי עם העובדה שלעולם לא אתגייס. נקודת המפנה הייתה בגיל 17, עבדתי אז בחוות סוסים בצפון הארץ, כשקיבלתי את ההודעה על כך שאבא שלי נפטר. לא ידעתי מה לעשות עם עצמי ואיך להמשיך מכאן, אבל למזלי היה לי את מנהל החווה, שי קנטי. הוא לקח אותי תחת חסותו, הרים אותי בזמנים קשים ולימד אותי על מסירות, אחריות ואהבת הארץ דרך סיפורים מתקופת השירות שלו בסיירת מטכ"ל.
"הבנתי שזה בן האדם שאני רוצה להיות, ושמתי לעצמי מטרה אחת - להיות לוחם ולהגן על המדינה", כתב ארנון. "זה לא היה פשוט בכלל. מבחנים שמילאתי לא נכון וראיונות שפישלתי בהם בכוונה - את הכול הייתי צריך לקחת חזרה, ולהראות כמה אני מוכן ורוצה לתרום. אחרי מאבק ממושך וארוך, הצלחתי - קיבלת שיבוץ ללוחמה".
"לא הצלחנו לשמור על ארנון. כדרכו הוא רץ קדימה, התנדב לפני שקראו לו. חדור מטרה ושליחות ובטוח בצדקת הדרך. רץ להגן על תושבי נחל עוז והמשיך קדימה עם סיירת גבעתי", ספד לו יוסי מזרחי, אחיה של הסבתא שרה. "אומר לשרה סבתא אהובה, אל תדאגי, הכל יהיה בסדר. אבל אין סדר בעולם הזה.
יפה תואר, עלם חמודות, אהוב על כולם, הקרין אור ושמחה נלקח מאיתנו. לא עזרו התפילות והמעשים הטובים של ורד, אמו. לא הספיק להקים משפחה וחוות סוסים עם ענבל אהובתו. רצינו לשמוח בחתונתכם. ייחלתי שיגיע אושר למשפחה. ארנון אתה נטמן ליד סבך ודודך. אתה לא לבד כאן, יש לך כאן משפחה".
"ארנון, אני רוצה לבקש סליחה אם פגעתי בך, סליחה שלא הייתי איתך מספיק", ספדה לו אחותו חיה. "היית אח טוב. היינו ביחד, שיחקנו, נהנינו, רבנו. גם כשרבנו אהבתי אותך ודאגתי לך. ארנון, נהיה חזקים כי זה מה שהיית רוצה. נשתדל שיהיה לנו טוב. תתחנן בפני בורא עולם שיסיים את הסיוט הזה, העם הזה עבר מספיק. העם הזה כל כך טוב, כולם עוזרים, כולם אוהבים. תגיד לו שנגמרה לנו הסבלנות, אנחנו צריכים גאולה".
לוחם בצוות של ארנון ספד לו: "ארנון היה לוחם על. שאלתי אותו על ענבל (בת הזוג), הוא ענה - ברור שקשה לה, קשה גם ל-240 משפחות החטופים. כשזה ייגמר אני אוציא טבעת. עברנו מסלול ביחד. הבחור המשוגע הזה שלא נח לרגע תמיד חיפה עלינו ודאג שנחזור בשלום הביתה. תמיד היה ראשון ואם לא היה ראשון, התאמן כדי להיות ראשון.
תראו לי עוד אדם שבזמן הפסקות היה לומד כדי להשלים בגרויות, כדי שיוציאו אותו לקורס קצינים.
מפה נחזור להילחם כדי להגן על המדינה, נחזור עם חור ענק בלב אבל חזקים מתמיד, כי זה מה שארנון היה רוצה. ארנון, תודה לך על החברות לתא גבול ועל מה שהיית. אוהבים אותך אהבת נפש".