אמש (שני) נפגשו משפחות החטופים בקריה עם קבינט המלחמה, ובמקום נוצרה מהומה גדולה, לאחר שראש הממשלה בנימין נתניהו הזמין את "כלל" המשפחות, אולם עשרות נותרו בחוץ תוך טענה לחוסר במקום.
משפחות חטופים תיארו את הפגישה כ"טעונה אך עניינית". אחד מהם אמר כי "הייתה פגישה מאוד מכובדת, למרות הזלזול הבלתי נתפס שגילו כלפינו בכניסה לפגישה. נשאלו שאלות ענייניות של המשפחות, על חלק גדול מהשאלות לא היה ניתן לענות מטעמים ביטחון מידע, והיו גם פעמים שהתשובות לא ענו בשום צורה על השאלה שנשאלה. היה נשמע שהקבינט כן הגיע על מנת לשמוע. היה לנו חשוב לשמוע מהם שהחזרת השותפים הוא ערך עליון וכך נאמר לנו. גנץ ואיזנקוט אמרו את זה בצורה חד משמעית ושאר חברי הקבינט אמרו שזה שקול ושווה ערך להשמדת חמאס, שאחד שזור בשני. לגבי העסקה - נאמר שאין כרגע משהו סגור".
"שמחה גדולה שמלווה בחרדה עצומה וכאב גדול"
אודי גורן, בן דוד של טל חיימי נחטף מניר יצחק, השתתף בפגישה. "אני נכנס לפגישות האלה עם מעט מאוד ציפייה כי הם לא יכולים לתת לנו מידע מסווג או שלא נמצא בתקשורת. בשלב זה אני מתרשם שעושים את מירב המאמצים. אני לא חושב שיש מישהו שיושב בקבינט ולא חושב על טובתה של מדינת ישראל. כשנפגשנו עם גנץ ואיזנקוט, הם אמרו בצורה ברורה שהמטרה העליונה של המלחמה היא להחזיר את החטופים, וזה הסנטימנט שאנחנו מקבלים גם מהציבור. אתמול בילינו את כל היום בכנסת כדי לדבר עם ח"כים. יותר ממאה מהם חתמו שזאת המטרה הראשונה של המלחמה. זה אמור להיות טריוויאלי, שחייהם של מי שנמצאים בעזה מתוקף המחדל של 7 באוקטובר. האכזבה הייתה שנתניהו אמר שמבחינתו שתי המטרות שוות בחשיבותם. ברור לנו שהן שזורות זו בזו, שהמתקפה הכרחית. אבל אנחנו בשלב שהמלחמה בידינו. אני רוצה לדעת שכשיגיע הרגע שיצטרכו להקצות משאבים לפיצוץ עוד מנהרה או להגיע לעוד מפקדה, או לעומת זאת, להטות את הכוחות למקום ללא חשיבות אסטרטגית שיכול להוביל לחילוץ חטופים - הבחירה תהיה ברורה. שאלתי את נתניהו איזה מטרה מתועדפת קודם והתשובה הייתה ששתיהן שוות. האווירה הייתה מתוחה".
על הדיווחים לגבי העסקה המתגבשת אמר כי "שמחה גדולה שמלווה בחרדה עצומה וכאב גדול. לפי הדיבורים, על נשים וילדים או פצועים קשה, טל לא יהיה אחד המשוחררים כרגע. ועם זאת, אני מבין שזה מה שיש. ככל שיתקדמו עסקאות כך יתקדם תורו של טל לחזור הביתה. אנחנו משנים טרמינולוגיה, לא מקווים שיחזרו אלא הם חוזרים בוודאות. השאלה מתי".
אורי רביץ, שאמו אלמה נחטפה, "הייתה חשיבות לעצם הפגישה של הקבינט עם במשפחות. הוא היה צריך להתקדם הרבה קודם. הפיאסקו בכניסה היה קשה, מביך ומיותר. טוב אם היה נמנע. הדגש שלנו היה שצריכים לעדכן אותנו אישית ולא כמו עכשיו שמקבלים מידע דרך התקשורת. הקבינט הבהיר ששחרור החטופים הוא מטרת על וחובה אזרחית ולאומית. נתניהו וגלנט טענו שאלמלא התמרון הרגלי לא היה נוצר קרקע פוריה להידברות, שלפני כן לא הוצעו הצעות ולא הצליחו לייצר משא ומתן. ניסו להסביר שאחד קשור בשני. המסר היה שישחררו את כולם, גם אם לא בבת אחת. היה נשמע שבעיקר מגיבים להצעות מהצד השני וביקשנו שייזמו בעצמם ולא רק יגיבו. כל הדיווחים והשמועות מטלטלות. שמענו 100, 80, 50, ילדים ונשים או בכלל אזרחים זרים. אתה נטרף מדאגה. צריך עצבים של ברזל כדי לעמוד מול האינפורמציה הזאת".