אמ"ן הזהיר את נתניהו פעמיים בכתב: "איראן, חיזבאללה וחמאס זיהו את חולשת ישראל", והוא התעלם

ראש חטיבת המחקר באגף המודיעין התריע אישית בפני ראש הממשלה בנימין נתניהו בתקופה שקדמה לפרוץ המלחמה ב-7 באוקטובר כי המשבר הפוליטי-חברתי בישראל מעודד את איראן, חיזבאללה וחמאס לפעול נגדה, ואף במקביל. זאת, בשני מכתבים שיועדו לו במהלך השנה האחרונה. כך, לפי פרסום של חיים לוינסון ב"הארץ".

"אנו רואים התלבטות בשאלה אם לשבת על הגדר ולתת לישראל להמשיך ולהחליש את עצמה או לנקוט יוזמות ולהחריף עוד יותר את מצבה", כתב בזמנו תת-אלוף עמית סער במכתבים. דבריו, שפורסמו כעת, מעמידים באור נוסף את המחלוקת אודות טיב האזהרה שנמסרה מצה"ל לגורמים ממשלתיים מפני השלכות המצב החברתי בארץ.

לפי הפרטים, סער פנה לנתניהו ב-19 במרץ, שבוע לפני הניסיון הראשון לאשר את חוקי ההפיכה וכן ניסיון ההדחה של שר הביטחון יואב גלנט, ובשנית ב-16 ביולי, שבוע לפני ההצבעה על ביטול עילת הסבירות בכנסת. למכתבים שנשלחו, צירף נספח ידיעות מודיעניות שצירופן מעלה את החשש מפני סכנה קרובה להסלמה צבאית.

במסמך הראשון, שנשלח תחת הכותרת "דברים שרואים משם - איך נתפסת ישראל במערכת?", ציין סער כי "כלל השחקנים במערכת מצביעים על כך שישראל נמצאת במשבר חריף, חסר תקדים, שמאיים על לכידותה ומחליש אותה. עבור אויבנו המרכזיים, איראן, חיזבאללה וחמאס, חולשה זאת היא ביטוי לתהליך לינארי שסיומו בקריסתה של ישראל והמצב הנוכחי הוא הזדמנות להאיץ ולהעמיק את מצוקותיה".

המגמות עליהן הצביע ראש חטיבת המחקר היו פגיעה בהרתעה, פוטנציאל להתלכדות זירות, הזדמנות לפגיעה בלכידות ופגיעה בישראלים בזירה המשפטית והבינלאומית. עוד הבהיר כי ניתוח המצב לא מתבצע מתוך מבט פרשני על המציאות, "אלא הבסיס להערכת המצב של גורמי ההנהגה, אנשי מודיעין
ומערכות תקשורת. הוא מוביל כבר לשינויים בקבלת החלטות ובנטילת הסיכונים של השחקנים השונים, שמנתחים וגוזרים השלכות ממצבה הפנימי של ישראל".

לפי הפרסום של לוינסון, סער כתב כי "המשבר הפנימי מייצר לישראל אילוצים משמעותיים שגורמים לה לנסות להימנע מהסלמה ביטחונית, ושמאפשרים את הגדלת הסיכונים מולה. לכך מצטרפת ההערכה כי התמיכה האמריקאית והאירופית בישראל נשחקת באופן שמצמצם את יכולתה להתמודד עם משבר ביטחוני רחב".

על האפשרות לפיה אויביה של ישראל ישתפו פעולה כנגדה במקביל, נכתב כי "זוהתה הזדמנות לייצר סערה מושלמת, משבר פנימי, הסלמה רחבה בזירה הפלסטינית ואתגור מזירות נוספות, שיצרו לחץ רב ממדי ומתמשך. להבנתנו, תובנה זאת עומדת בבסיס המוטיבציה הגבוהה של חמאס להוציא לפועל
פיגועים מהצפון בעת הנוכחית, והיא גם מדרבנת את איראן להגביר את שלוחיה לקדם פיגועים נגד
ישראל. כל השחקנים מזהים הזדמנות למהלכי תודעה והשפעה שיעמיקו את קווי השסע הפנימיים". סער ציין כי "גורמים נוספים באיראן, בחיזבאללה, בחמאס ובג'יהאד האסלאמי חושבים שישראל, בחולשתה, עלולה להסיט את תשומת הלב הציבורית למצב ביטחוני, ולכן תיזום הסלמה".

עוד התייחס לאפשרות לפיה יינקטו צעדים נגד ישראל גם בעולם, וטען כי "ברשות הפלסטינית מזהים את
שילוב הדימוי השלילי החריג של חלק מחברי הממשלה בזירה הבינלאומית לבין שחיקת הדמוקרטיה ומערכת המשפט הישראלית כהזדמנות ממשית להגביר את הלחץ על ישראל בפורומים משפטיים ומדיניים".

ימים אחדים לאחר שליחת המכתב הראשון, קרא שר הביטחון יואב גלנט לעצירת תהליך החקיקה, וטען כי זה: "מוביל לסכנה ברורה ומיידית לביטחון המדינה". יממה לאחר מכן, פיטר נתניהו כי פיטר את גלנט, מה שהוביל כזכור להפגנות נרעשות ברחבי הארץ, וכן לחזרתו בו של ראש הממשלה ימים מההחלטה. עוד ביטל את ההצבעות על חוקי ההפיכה שתוכננו לפני פגרת החורף של הכנסת. בחודשים הבאים התקיים משא ומתן בין הקואליציה לאופוזיציה, אך לאחר שלא הושגו בו הסכמות קודם החוק לביטול עילת הסבירות, ערב יציאת הכנסת לפגרת הקיץ.

לקראת סבב החקיקה השני, כך לפי פרסומו של עיתונאי "הארץ" חיים לוינסון, נשלח לרה"מ המכתב השני, זאת תחת הכותרת "החרפת המשבר הפנימי - השלכות על צד אדום (אויב בלשון המודיעין). זה, נפתח בשורה התחתונה שלו, לפיה: "החרפת המשבר מעמיקה את השחיקה בדימוי של ישראל, מחריפה את הפגיעות בהרתעה הישראלית ומגבירה את הסבירות להסלמה. בעוד שבתחילת הדרך השחקנים האזוריים התלבטו אם מדובר בעוד סיבוב במשבר הפוליטי המתמשך, הרי ככל שעובר הזמן והאירועים מחריפים - הם מעריכים שמדובר במשבר עמוק ששם את ישראל באחת מנקודות החולשה מאז הקמתה".

"הערכה זאת נשמעת בפומבי, אבל היא נשמעת גם באופן אותנטי בלב הערכת המצב של אויבינו, בחדרים סגורים ובדיוניים מקצועיים של גורמי הביטחון באיראן בלבנון וברצועת עזה", סער הבהיר. "עבור אויבינו, בדגש על המשטר האיראני וחיזבאללה, אין מדובר רק בהערכת מצב אלא התממשותה בפועל של תפיסת העולם הבסיסית שלהם: ישראל היא נטע זר, חברה חלשה ומפורדת שסופה להיעלם".

הסוגיה הדחופה ביותר, לשיטת ראש חטיבת המחקר, היתה אז השחיקה בהרתעה הישראלית. "(המצב) מייצר פגיעה בשלושה עמודי תווך המרכיבים את ההרתעה: הברית בין ישראל לארה"ב, לכידות החברה הישראלית ועוצמתו של צה"ל. החיבור בין המשברים מבסס תובנה אצל חלק מהשחקנים כי מצבה הפנימי ישראל, לכל הפחות, ימנע ממנה לנקוט יוזמות צבאיות משמעותיות, בדגש על תקיפה באיראן, פעולה בלבנון, ואפילו מהלך משמעותי מול חמאס ברצועה". הוא ציין, עם זאת, כי אין שינוי ביחס לפעולות הצבאיות בגדה המערבית ובסוריה. "העיסוק במצבה של ישראל לא נשאר רק במישור התיאורטי", הדגיש ראש חטיבת המחקר, "אי אפשר לנתק בין מהלכי ההתרסה של חיזבאללה בגבול ולקדם פיגוע נוסף בשטח ישראל, לבין נקודת החולשה הישראלית. אי אפשר לנתק גם את ירי הנ"ט מלבנון והגברת המאמצים להכניס מטענים רבי עוצמה ליו"ש מהתחושה שזה הזמן לאתגר את ישראל".

בסיכום דבריו, כתב תת-אלוף עמית סער כי האיום הגדול ביותר נשקף לישראל - מצד חסן נסראללה. "למשבר הפנימי השלכות רחבות יותר, כמו היכולת לייצר איום אמין מול איראן, אך בשלב זה הסכנה הברורה והמיידית (היא) בהסלמה בזירה הלבנונית, לאור דימוי החולשה והפגיעה בהרתעה בשילוב התרסה גוברת של חיזבאללה". ביום ההצבעה על חוק הסבירות, ביקש הרמטכ"ל הרצי הלוי לפגוש את ראש הממשלה לעדכון ביטחוני בטרם הדיון בכנסת. נתניהו סירב לקבלו, לפני שהצביע עם יתר 63 חברי הקואליציה על החוק המשמעותי הראשון של ההפיכה המשפטית.

לשכת ראש הממשלה הגיבה לפרסום בהארץ: בניגוד לפרסום, ראש הממשלה נתניהו לא קיבל שום התרעה למלחמה.