יום הדין: האם עונש מוות למחבלי חמאס ניצב על הפרק, ומה עומד בדרכו?

לפני כשבועיים פורסם בוואלה! כי במשרד המשפטים והנהלת בתי המשפט נערך דיון העוסק בשאלת הערכאה בה יש לדון את מחבלי החמאס שביצעו את הטבח הנורא ב-7 באוקטובר. במהלכו, עלתה האפשרות לדון את המחבלים בבית משפט רגיל או בית דין צבאי, או לחילופין - להקים בית משפט מיוחד שידון בפשעים הנוראים.

ההחלטה חשובה בין היתר בשל העובדה כי אופן הדיון שיתקיים, ובמידה ויוחלט על ערכאה מיוחדת שתוקם בעבורם, ישפיע על העונש אותו יוכלו לקבל, החל ממאסר עולם, ועד לעונש מוות. כדי להבין מהן האפשרויות העומדות בפני מערכת המשפט, שוחח עם וואלה! פרופ' עמיחי כהן, מומחה למשפט בין לאומי ודיני מלחמה מהקריה האקדמית אונו ומהמכון הישראלי לדמוקרטיה. בשבוע שעבר, העביר עמיחי כהן הרצאה במסגרת "פורום היום שאחרי המלחמה", העוסקת בהיבטים משפטיים ובין לאומיים על היום שאחרי המלחמה.

"בסך הכל יש שלוש אפשרויות עקרוניות", פתח את דבריו בשיחה עם וואלה! פרופ' כהן. "אפשרות אחת היא להעמיד לדין פלילי את המחבלים שביצעו פשעים איומים דרך מערכת המשפט הרגילה, כלומר בפני בית משפט מחוזי. אולם, צריך לדעת שבדין הפלילי הרגיל אין עבירה נגד האנושות שבגינה ניתן להעמיד לדין את מחבלי החמאס ולהטיל עליהם עונש מוות. למעשה, העבירה החמורה ביותר בגינה ניתן להעמיד לדין היא עבירת רצח, כפי שהעמידו בעבר לדין את מרואן ברגותי על עבירת רצח בבית המשפט המחוזי בתל אביב, שהעונש עליה הוא מאסר עולם".

"בגלל שבמערכת המשפט הרגילה אין עבירה שבגינה מטילים עונש מוות, במידה ויחליטו לתקן את חוק העונשין ולהטיל על העבירות שביצעו מחבלי החמאס עונש מוות - תהיה בעיה של ענישה רטרואקטיבית, בגלל שבעת ביצוע העבירות העונש עליהם היה מאסר עולם ולא עונש מוות", הסביר עמיחי כהן.

"אפשרות שניה היא שימוש בתקנות הגנה מנדטוריות לשעת חירום, המאפשרות הקמה של בתי משפט צבאיים גם עבור מה שקרה בתוך שטחי ישראל", המשיך פרופ' כהן. "פעם היה בית דין צבאי בלוד שטיפל במקרים כאלה. הסמכות להקמת בתי דין כאלה היא של הרמטכ"ל, ואלו מוסמכים להטיל עונש מוות. במקרה ויחליטו להעמיד לדין את המחבלים בבית דין צבאי, בעיית הרטרואקטיביות לא קיימת, כי בתי הדין האלה מוסמכים להטיל עונש מוות גם עכשיו, כלומר בעת ביצוע העבירה".

"על אף שמדובר במחבלים שפלים, שביצעו פשעים חמורים ביותר, לא ברור האם בתי הדין הצבאיים הם הכתובת הנכונה להתמודד עם כמות כזאת של מחבלים שצריך להעמיד לדין", המשיך.

האפשרות השלישית, כך לפי כהן, היא הקמת מערכת משפט מיוחדת שתדון בפשע שביצעו מחבלי החמאס. "לא סתם אומרים שזה הפשע החמור ביותר שבוצע נגד יהודים מאז השואה", אמר. "זה מזכיר לנו את משפט אייכמן, אבל הוא היה אחד. במקרה הזה צריך להקים מערכת משפט מיוחדת שתדון במספר רב של מחבלים. אפשר לחשוב על הצורה שבה זה ינוהל, האם משפט אחד או משפטים נפרדים. במשפטי נירנברג היו משפטים שנעשו לפי קבוצות".

"גם כאן יש בעיה מסוימת של רטרואקטיביות בהטלת עונש מוות, כי מערכת המשפט הזאת לא הייתה קיימת בעת ביצוע העבירה", טען כהן. "אבל, מהצד השני, יהיה אפשר להתייחס לכך באופן מתאים יותר, ינתנו כלים לניהול התיקים האלו. היתרון בהקמת מערכת משפט מיוחדת הוא שמערכת כזו מעניקה לקורבנות אפשרות להשמיע קול מאד חזק. זה חלק ממה שמשפט אייכמן עשה, זה מודל שאמור לעסוק בפשעים נגד האנושות ולכן עונש מוות יותר מובן בהקשר של ביצוע עבירות חמורות כאלה".

עוד סיכם את דבריו פרופ' כהן ואזכר את המורכבות העומדת בנושא הטיפול המשפטי במחבלים, בשל הימצאות מאות חטופים ברצועה. "יש כלים משפטיים לדון את מחבלי החמאס, אבל צריך לזכור שברקע ישנה שאלה שעומדת: האם לא תהיה עסקה שתכלול את שחרורם של הטרוריסטים המנוולים האלה, תמורת להבדיל אלף אלפי הבדלות, החטופים שלנו. בנקודה הנוכחית, בה יש לנו חטופים בעזה, שקילה של עונש מוות היא עניין מזיק מעבר לשיקולים האחרים. זה דבר גרוע מאוד - התגובה המיידית תהיה הוצאה להורג של חטופים".