קרוב ל-40 ימים לאחר מתקפת הפתע הקשה של חמאס על דרום הארץ, שהותירה ישראלים רבים פצועים בגוף ובנפש. רבים נזקקו לסיוע נפשי ופנו לארגונים האזרחיים או לקופות החולים לצורך כך. במשרד הבריאות נערכים להצגת תכנית כוללת למערך בריאות הנפש, אולם, עד כה, אין בידי המשרד מידע על כלל מקבלי הסיוע הנפשי מפרוץ המלחמה, וגם אין הערכה על היקף הצרכים הצפוי בעתיד כדי להיערך לתוכנית כזו - כך עולה מדוח של מרכז הערכה והמידע של הכנסת.
דוח מרכז ההערכת והמידע מבקר בחריפות את משרד הבריאות על אי תכלול של כל מוקדי התמיכה והסיוע. "לא ברור האם וכיצד משרד הבריאות מתכלל את פעילות ארגונים אלו כדי לספק מענה מיטבי לצרכי האוכלוסייה", נמסר. עוד צוין בדוח כי חלק מהפעילות בנושא הסיוע הנפשי נעשה בהתנדבות, ולכן לא ברור האם וכיצד משרד הבריאות מפקח על פעולות של ארגונים אלו, לכמה זמן יוכלו פעולות ההתנדבות להימשך ובאיזה היקף.
מיד בראשית ימי הלחימה משרד הבריאות ביקש מהקופות להרחיב את השירותים הנפשיים למבוטחיהן. כל ארבע הקופות מציעות גם טיפול נפשי של עד שלוש שיחות למבוטחיהן ללא עלות, באמצעות שיחה טלפונית או פלטפורמות מקוונות אחרות. השירות אינו דורש אבחון אלא נעשה לפי פניית המטופל. מהמידע באתרי הקופות עולה כי תכניות אלו נועדו לספק התערבות קצרה, ממוקדת ומעשית לרבות כלים להתמודדות שיסייעו במניעת החרפת המצב הנפשי.
על פי הדוח, קופתח החולים כללים דיווחה על קיום 1,260 שיחות טיפוליות מתחילת המלחמה, אך לא יודעתך להגיד כמה מבוטחים קיבלו שירות זה. מכבי מסרה כי טופלו בערוץ זה יותר מ-450 פניות, מאוחדת דיווחה כי טופלו בערוץ זה 1,200, ובלאומית התקבלו 2,926 פניות.
בנוסף לקופות ישנן גם ארגוני סיוע אזרחי. בעמותת נט"ל מדווחים על למעלה מ-15,800 שיחות בקווים לסיוע נפשי, שהם 70% מסך הפניות בשנה ממוצעת. בעמותת ער"ן מדווחים על 48 אלף שיחות בחודש האחרון, גידול של פי שישה בפניות.
על פי טיוטה של התוכנית לבריאות הנפש, שהגיעה מוקדם יותר השבוע לידי וואלה, גם פסיכולוגים שסיימו תואר ראשון בלבד יוכלו להעניק טיפול נפשי, ולא יאלצו לחכות עד לסיום התואר השני כפי שנהוג כיום. זאת, כדי לתת מענה למחסור האדיר במטפלים בבריאות הנפש.
נזכיר כי עוד טרם פרוץ המלחמה, מערכת בריאות הנפש הציבורית בישראל הייתה במצב של חסר משמעותי, שהתבטא בין השאר בטענות חוזרות על חוסר תקציבי משמעותי, מחסור בכוח אדם, זמני המתנה ארוכים לטיפול פסיכותרפי או פסיכיאטרי ותשתיות ירודות בבתי החולים לבריאות הנפש. כל אלו, לצד חוסר מתמשך בנתונים שיאפשרו ללמוד על תפקוד המערכת.
יו"ר ועדת הבריאות ח"כ יוני משריקי התייחס לדו"ח ואמר: "הועדה בראשותי יזמה מספר דיונים בהקשר של בריאות הנפש בזמן המלחמה, התברר לנו מפי גורמי המקצוע ומרכז המידע והמחקר של הכנסת, שאכן אין למשרד הבריאות נתונים על מספר פגועי הנפש בישראל. מדובר בנושא קריטי וחשוב מאין כמוהו, בתקופת שגרה ועל אחת כמה באירוע בריאות הנפש הגדול ביותר מאז הקמת המדינה. במסגרת תפקידי כיו"ר הוועדה ובתמיכה מלאה של כל חברי הוועדה, דרשנו שמשרד הבריאות יתכלל את כל הפעילות בתחום בריאות הנפש, שנמצא כיום בין שלל משרדים וגופים אזרחיים, שכולם עושים עבודת קודש. אבל יש חובה שהם יפעלו תחת גוף מתכלל אחד לניהול אפקטיבי בבריאות הנפש בטווח המיידי ובפרט לטווח הארוך".
