"מדרדרים את המקצוע": בגלל המלחמה - נשקלת הנמכת תנאי הסף למקצועות בריאות הנפש

ככל שנמשכת מלחמת חרבות ברזל, נחשפים גם מימדי הפגיעה הנפשית החמורה שחווים אזרחי ישראל לנוכח הזוועות ובשל מצב החירום. במשרד הבריאות דנים בחודש האחרון על פתרונות למחסור האדיר במטפלים בבריאות הנפש, לנוכח הטראומה הגדולה שעברו רבים מתושבי הדרום, שמגיעה אחרי "הרעבה" של שנים במערך כולו. על פי הטיוטה הראשונית של התוכנית, שהגיעה לידי "וואלה!", גם פסיכולוגים שסיימו תואר ראשון בלבד יוכלו להעניק טיפול נפשי, ולא יאלצו לחכות עד לסיום התואר השני כפי שנהוג כיום.

כל העדכונים על המלחמה

התוכנית המדוברת מונחת על שולחן מנכ"ל משרד הבריאות כבר מאז שנת 2011, אולם נדחתה בכל פעם בגלל הסיכון לפגיעה במקצוע הפסיכולוגיה בכלל, ובמטפלים במגזר הציבורי בפרט. על פי התוכנית, המשרד מציע מהלך של ריבוד ויצירת מדרגי טיפול, כך שבעלי תואר ראשון יקבלו מטופלים "קלים" יותר לטיפולים ראשוניים או קצרי מועד, ואילו בעלי תואר שני יקבלו מטופלים "מורכבים" ויעסקו בטיפולים ארוכי טווח. עם זאת, בלי שיפור של השכר הנמוך, גם בעלי תארים אלו עלולים לעזוב במהירות את המערכת הציבורית לטובת זו הפרטית, כך שנוסף על הורדת סף דרישות הקבלה למקצוע, שוב עלול להתפתח מחסור בכוח אדם.

במשרד הבריאות לא עוצרים במערכת בריאות הנפש, ויפנו בהמשך גם למקצועות הבריאות. הצורך בקלינאיות תקשורת ובפיזיותרפיסטיות גדול מאוד, בשל השיקום המאסיבי שייאלצו לעבור התושבים שנפגעו. לצורך כך, פועלים במשרד לקידום תוכניתו של ח"כ יצחק פינדרוס מיהדות התורה, שעלתה לדיונים בראשית השנה שעברה. לפי תוכניתו של הח"כ, יורדו תנאי הסף לקבלה גם למקצועות אלו, כך שלא יהיה צורך בתואר אקדמי אלא רק בתעודה של מכללה לא אקדמית.

במשרד הבריאות יכלו לפעול לתיקון עוול של עשרות שנים במערך בריאות הנפש הציבורי, ולהעלות את שכרם של הפסיכולוגים, שעניינם נדון כעת במסגרת מו"מ הסכמי שכר שמקורותיו נמצאים כבר בבסיס התקציב. אולם נראה שבמקום זאת, במשרד מעדיפים להחליש את הפסיכולוגים הציבוריים ואת מקצועות הבריאות בחסות המלחמה.

בקרב מטפלים בכירים נשמעה ביקורת חריפה על התוכנית הנדונה. "בטראומה שאנחנו נמצאים בה כעת", אמר ל"וואלה!" יו"ר הסתדרות הפסיכולוגים, יורם שליאר, |צריך דווקא פסיכולוגים יותר מומחים, ולא להוזיל את המקצוע עם אנשים שלא יודעים מה הם עושים".

שליאר, שהתייחס לתחלואים שהובילו את מערך בריאות הנפש למצבו הנוכחי, הסביר כי "פערי השכר בין השירות הציבורי לקליניקה הפרטית הם מטורפים. מי שמסיים התמחות הולך למגזר הפרטי, ובדיוק כך השירות הציבורי התייבש. אנחנו נאבקים שנים לעורר את המערכת - כבר בשוטף היא לא מצליחה לתת מענה, ויש תורים שנה קדימה. הטיפול הנפשי הפך להיות שירות לעשירים בלבד, כי השירות הציבורי גמור. הפתרון שלהם יכול להגיע רק אחרי שמיצינו את הפוטנציאל הקיים, אבל הם בוחרים ללכת לקל ולפשוט. ההצעה שלהם לא עומדת בהתחייבות של המדינה לאזרח, שצריכה לתת לו את הטיפול הכי טוב שיש".

ראש אגף בריאות הנפש במשרד הבריאות, ד"ר גלעד בודנהיימר, הסביר ל"וואלה!" כי התוכנית הכוללת לבריאות הנפש רחבה ומעמיקה. לדבריו, תוכנית זו תתמקד בחיזוק המרקם הקהילתי והחברתי כדי להתמודד עם הטראומה. "התוכנית הארוכה מחזקת את הצורך שלנו לתשתית קהילתית עמוקה יותר ולייצור טיפולים מותאמים", הוסיף ד"ר בודנהיימר, "נצטרך להבחין בין דרגים ורמות של כאב, כדי להגיע לכמה שיותר אנשים".

ד"ר בודנהיימר מוסיף כי התוכנית תצא אל הפועל רק בכפוף לשיפור המשכורת במגזר הציבורי ובתיאום עם אנשי המקצוע. "עברנו אירוע קשה, זה לא אומר שכולם יצטרכו פסיכולוג או פסיכאטר. אצל רובנו זה יחלוף. הנפש שלנו חזקה, ואני נדהם בכל פעם מהתעצומות שלה. על פי המחקרים, 85% יוצאים מזה אחרי חודש ונשארים עם כאב, אבל לא עם בעיות תפקוד".

מוועד הפסיכולוגים הקליניים הראשיים במוסדות הממשלתיים נמסר כי "בכל שנה מוכשרים אנשי מקצועות בריאות הנפש במוסדות הממשלתיים, וממשיכים בדרכם אל מחוץ למערכת הציבורית בשל תנאי העסקה ירודים. הם מתנדבים בחירום, אבל קשה להישאר ולשרוד במערכת שלא מאפשרת לך קיום. גם כיום, בשעת מלחמה, אין שינוי במדיניות כלפי עובדי בריאות הנפש, העושים עבודת קודש בימים חשוכים אלו".